הציוץ הקדוש

בימים אלה חלה תענית נוצרית שנמשכת למעלה מחודש. לא הייתי יודע על כך אלמלא הודעה של הוותיקן שמשכה את תשומת ליבי. ועדה מכובדת של הכס הקדוש, שמופקדת על הקשר עם המאמינים, הודיעה שמשך כל ימי התענית הארוכה יופץ באמצעות טוויטר (Twitter) מסר בשש שפות. הם מתכוונים לצייץ לכל העוקבים הנוצרים, ובאמצעותם לרבים נוספים, במטרה לקרב את כל אלה שאמונתם התרופפה בחזרה לדת.

אין זה הצעד הראשון של הכס הקדוש לאימוץ יתרונות רשת האינטרנט. כבר לפני יותר משנתיים נפתח לאפיפיור, בנדיקטוס ה-16, ערוץ וידיאו בגוגל (Google) שאליו מועלים נאומיו. כמו כן, נצברות שם ידיעות על הנעשה בכס הקדוש. בנוסף, לפני שנה פתח הוותיקן מרכז מידע אינטרנטי לטיפול בקורבנות צעירים של התעללות כמרים. למעשה, היסודות לשימוש ממוסד באינטרנט הונחו כבר בימיו של האפיפיור הקודם, יוחנן פאולוס השני.

הממסד הנוצרי מאמץ את הרשת ורואה בה דרך לחיזוק האמונה הדתית. האינטרנט עושה את הקשר בין הנוצרי היחיד למוסדות המרכזיים של הכנסייה אפשרי ונוח. הוא מאפשר לטעון ביתר קלות את מצברי האמונה, גם של אותם פרטים המצויים הרחק, מפוזרים בכל רחבי תבל.

פנים לכאן ולכאן
יצוין שהכס הקדוש נוקט בגישתו החיובית אף על פי שאיננו מתעלם כלל ועיקר מהאלמנטים השליליים מבחינתו, שמצויים ברשת בשפע. באינטרנט זמין חומר רב שהינו לצנינים בעיני כוהני הדת. קודם לכל, הוא מנגיש דעות אפיקורסיות ואתיאיסטיות לכל מי שמחובר אליו. מעבר לכך, הוא מציג, ולעתים אף מפאר, מעשים ואורח חיים שאינם תואמים את רוח הקודש: לבוש לא צנוע, זוגיות ללא נישואים, אמצעי מניעה, יחסים חד-מיניים ועוד כהנה וכהנה. כמו כן, אי אפשר להתעלם מהפעילות האינטנסיבית שפורחת בעולם הקיברנטי בשדות הפורנוגרפיה, הפדופיליה ומרעין בישין אחרים.

ההחלטה של הוותיקן לעשות שימוש ברשת היא בעצם תוצאה של שיקולי עלות-תועלת. ראשי הכנסייה הגיעו למסקנה שהיתרונות בכך עולים מבחינתם על השלילה. ועדות ומסמכים פומביים לא מעטים של מוסדותיהם העליונים של הכנסייה מבטאים את ההתלבטות וההמלצות בעניין. הם מעלים, כי אנשי הוותיקן ניסו למצות את מירב היתרונות ברשת תוך נטרול של הסכנות והאיומים, ככל שרק ניתן. את חלק זה של המשוואה מנסים להשיג שם בעיקר באמצעות הנחיות והדרכה מוסרית, כמו גם מעשית.

לא רק נצרות
נדמה שגם הממסד המוסלמי נוקט בגישה דומה, אם כי פחות פתוחה. הרשת מנוצלת על ידו ככלי יעיל במה שהוא רואה כג'יהאד – קרב התפשטות בכל רחבי העולם, כולל מה שהיו פעם נחלות מובהקות של דתות אחרות. כמו בכל דת, גם באיסלאם, לא כל הפוסקים עשויים מקשה אחת. ישנן אמנם קבוצות קיצוניות שאוסרות על המשתייכים אליהן כל קשר לטכנולוגיה האמורה, אולם הקו הכללי הוא של אימוץ תועלתי. יש ניסיונות של מדינות מוסלמיות מובהקות כמו אירן וסעודיה לסנן תכנים מקוונים לא ראויים בעיניהן, אולם נראה שהמניע לכך הוא בבסיסו פוליטי.

ביהדות יש מחלוקת מהותית האם מותר להשתמש באינטרנט או לא. הקהילות הדתיות-לאומיות (שכוחן היחסי יורד) מקבלת את הרשת, על מעלותיה ולמרות מגרעותיה. לעומת זאת, באגפים החרדיים (שהולכים ומתעצמים), היחס לרשת הוא מראש שלילי ביותר. שם נקוט בידול המאמינים האדוקים, בכל אמצעי, חיצוני כפנימי. הם מנסים לסכור כל צוהר ופרצה שעלולים לקרוץ לבני הקהילה ולערער את אמונתם. רבנים קובעים נתק והימנעות, ולא התמודדות וסינון ערכי עצמי של הפרט. המקלים במנהיגיהם מתירים שימוש ברשת לצרכי פרנסה בלבד. המחמירים מתנגדים אף לכך.

נראה שיש מנהיגי דת, כמו גם, למרבה הפלא, מנהלים, שעדיין לא קלטו את משמעות המהפכה הקיברנטית. יותר משני מיליארד מאזרחי העולם כבר מחוברים לרשת. רק השבוע דיבר יושב ראש גוגל, אריק שמידט, על הצורך לחבר את יתר חמשת מיליארד אזרחי העולם. זה ילך ויתממש לנגד ענינו, במהירות גבוהה מהמצופה. יהיו יותר ויותר דברים שלא ניתן יהיה לעשות ללא הרשת. פשוט כך. מלחמה ברשת הינה קרב מאסף, שכישלונו מובטח מראש ובטווח קצר.

כמו שכולנו, ללא יוצא מן הכלל, צורכים חשמל, נוסעים ברכב ממונע ומדברים בטלפון, נזדקק לרשת. זאת לא צפייה בטלוויזיה שממנה אפשר איך שהוא להתנזר. מדובר בכורח, ומי שמבין זאת היום ייערך נכון יותר לעתיד הנראה לעין. מסתבר שהקרדינלים בוותיקן קלטו זאת טוב יותר מאשר חלק מהרבנים.