רפאל לוי, סאפ: "מדד ה-Time To Profit קריטי במיוחד במעבר משלב הטכנולוגיה להטמעות בשווקים"

"הצורך בעבודה מדויקת של ההנדסה, עם סנכרון כמעט מלא מול הלוגיסטיקה, השיווק, המכירות, הייצור והרכש, הולך וגובר", אמר לוי, מנהל תחום PLM בסאפ ישראל ● לדבריו, "בנוסף לדרישות אלה, ארגונים חייבים לעמוד גם ב- Time To Marke קצר ומהיר"

"חברות רבות בעולם מתחבטות בסוגיית ה-Time To Profit ונאלצות להתמודד עם הרבה מאוד איומים ואתגרים", כך אמר רפאל לוי, מנהל תחום PLM בסאפ (SAP) ישראל. הוא אמר את הדברים בכנס משתמשי סאפ, ISUG 2012, שהתקיים שלשום (ב') במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה, בהפקת אנשים ומחשבים. הוא הוסיף, כי "מדד ה- Time To Profit הינו קריטי במיוחד במעבר משלב הטכנולוגיה להטמעות בשווקים".

לדברי לוי, "פתרון הויז'ואל אנטרפרייז מאפשר לשלב בין תחום ההנדסה לתחום העסקי והלוגיסטי". "הצורך בעבודה מדויקת של ההנדסה, עם סנכרון כמעט מלא מול הלוגיסטיקה, השיווק, המכירות, הייצור והרכש, הולך וגובר", אמר. "בנוסף לדרישות אלה, ארגונים חייבים לעמוד גם ב- Time To Marke קצר ומהיר".

הוא הוסיף, כי "כדי להתמודד עם אתגרים אלה ביצעה סאפ שני מהלכים: ראשית, היא פיתחה את ה-PLM 7, שמאפשר שינויים דרמטיים בתהליכים שקשורים בסנכרון בין ההנדסה והייצור. שנית, היא הכניסה את סאפ ויז'ואל אנטרפרייז, שמאפשר להנדסה להעביר את המידע בצורה גרפית-ויזואלית כדי שאפשר יהיה לסנכרן בין כל הגופים על פלטפורמה אחת. הכלי הזה מאפשר להציג את המידע בצורה ויזואלית ומספק ערכים מוספים שקשורים לתגובת החברות לשינויים".

"מדובר בפלטפורמה אחת שמקבצת את הפיתוח, השירות, גופי הייצור, המכירות והשיווק ומבצעת קונסולידציה ברמת סוגי המידע השונים. פלטפורמה נוספת מנתחת את המידע. כל זה מסונכרן עם פתרונות ה-BI של סאפ ועם התקשורת הניידת", אמר לוי.

המערכת – לטובת חברות הביטוח
גילי שליט-משעל
, מנהלת פרויקט סאפ תביעות בחברת הפניקס, הסבירה בכנס איך מאפשרת המערכת של סאפ לחברות הביטוח ולקופות חולים לנהל ביעילות את התביעות. לדבריה, "המערכת מאפשרת לרכז את כל מידע על תביעות במקום אחד, לאחד בין כמה תת-תביעות השייכות לאותה תביעה, להעביר את המידע במהירות לבעלי התפקידים הרלוונטיים ולאפשר למוקדני שירות הלקוחות לקבל את המידע על הלקוח במהירות וביעילות".

היא הסבירה, כי "לאחר שהמבוטח שולח את החשבונית (על תשלום הטיפול הרפואי – ה"ג), היא נסרקת במערכת. כשהיא מגיעה למטפל התביעות, המערכת בודקת האם המבוטח אכן מבוטח ומה הסטטוס שלו: האם יש תביעות כפולות, האם המבוטח תבע בעבר ועוד. לאחר בדיקת אבחנת הרופא משגרים הוראה למערכת להמשך טיפול. בשלב הבא מחושבת הזכאות בהקשת כפתור אחת. כאן גם מקבלים אינדיקציה לגבי השתתפות עצמית, ומשם מעבירים את הפיצוי לחשבון הבנק של המבוטח. המערכת ממליצה למסלק התביעות האם לדחות או לאשר את התביעה ומשגרת התראות בהתאם לנתונים הקיימים במערכת התפעולית".

בנוגע ליעילות התפעולית הסבירה שליט-משעל, כי "אם, לדוגמה, המבוטח קיבל עשרה טיפולים בגין אותה בעיה רפואית ושלח עשר חשבוניות, נרשמות עשר תביעות. כדי לקשר את כולן לאותה תביעה יוצרים עשר תביעות בתוך חבילה שמספקת מעין מעטפת, ובכך מאפשרים יעילות תפעולית. כל הנתונים, כולל העמידה בכללי הרגולציה, נותרים כפי שהיו, כשההבדל היחיד הוא שהמעטפת הכוללת מאפשרת עבודה מהירה ויעילה יותר".

"יתרה מכך", הוסיפה, "בעוד שבעבר, כל מסלק תביעות חישב את גובה הפיצוי בעצמו, כעת מאפשרת המערכת של סאפ לבצע את התחשיב על פי הנתונים הקיימים בה, בהקשת כפתור ובלי תלות בחישובי מסלק התביעות".

שליט-משעל אמרה בנוגע למוקד שירות הלקוחות, כי "המערכת מאפשרת למוקדן לקבל את כל המידע בהקשת כפתור. הוא לא צריך להיכנס לכל תיק. במבט אחד הוא רואה את כל התביעות של המבוטח, באיזה שלב הן נמצאות ומתי הכסף יגיע אליו. אם המוקדן רואה שכל הנתונים קיימים אבל התיק לא הגיע אל מסלק התביעות הוא יכול לשלוח לו אימייל כדי לקדם את התביעה".

ערן שורצמן, מנהל תחום BI ופיננסי ביעל תוכנה, הסביר ביצד המערכת מייעלת את קיצור זמני סגירת התקופה הפיננסית.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים