Change or Die
מאת חגי שלו *
בשנה האחרונה, כחלק מהמחאה שהחלה בקיץ 2011, עולים קולות רמים נגד יוקר המחייה בארץ. חדשות לבקרים מתפרסמים נתונים השוואתיים על מוצרים שעולים בארץ עשרות אחוזים יותר מאשר אותם מוצרים בחו"ל. "פסק הזמן" של שטראוס הינו דוגמה בולטת מהחודשים האחרונים. במאמר זה אציג את הסיבות לכך לדעתי ואציע פתרון.
מה הסיבה לפער מחירים זה?
אם נשאל את התעשיינים, נקבל המון תשובות מאד לוגיות: זה בגלל דרישות הכשרות, מבנה משק החלב (או כל משק אחר), המיסים, מדיניות הממשלה והבירוקרטיה הציבורית, שכר העבודה ואיגודי העובדים, ועוד ועוד…
מהיכרות של כמעט 30 שנה עם ארגונים עסקיים בארץ, אני סבור שלא אלו הן הסיבות העיקריות. לעניות דעתי, היעדר תחרות מספקת במשך שנים ומכסים גבוהים כדי להגן על התעשייה המקומית יצרו מצב שכל כלכלן מתחיל מכיר: מחירי המכירה הם פונקציה של הביקוש וההיצע בשוק והמוכר תמיד יקבע מחיר שימקסם את רווחיו. כל זה נכון על אחת כמה וכמה אם המוכר הוא מונופול או דואופול.
כלומר, התעשיינים והקמעונאים גובים מחירים גבוהים מאשר בחו"ל מכיוון שמבנה המשק מאפשר להם זאת.
תימוכין לכך ניתן למצוא בשולי הרווח הגבוהים של חברות מובילות במשק ובקריאות הנשמעות לאחרונה ברמה להקטין את רמת הריכוזיות במשק ולהקטין מכסים.
If it ain't broke don't fix it
לפני שאציע איך לפתור מצב זה (רמז, זה לא סתם להוריד מחירים), בואו נבחן תחילה לְמָה גרמו מכסים גבוהים והיעדר תחרותיות.
ובכן, בראש וראשונה לארגונים עסקיים בארץ לא היה תמריץ להתייעל. כי אם המרווחים גדולים, הדיבידנד נדיב, החברה צומחת אז למה לשנות משהו? יתרה מכך, שינוי הוא תמיד אתגר לבני האדם בכלל ולארגונים עסקיים בפרט. מרבית בני האדם הם שונאי סיכון ולכן סולדים משינוי. שינוי נתפס כאיום ומשום כך הגישה הרווחת אומרת ש"אם זה לא שבור, למה לתקן אותו"?. לכן, הטבע האנושי והמציאות העסקית חברו יחדיו כדי ליצור סטאטוס-קוו שמנע מארגונים עסקיים לשנות ולהתייעל.
מה הפתרון?
הסופר אלן דויטשמן תבע את הביטוי שבכותרת מאמר זה בשנת 2007 בספרו רב המכר: Change or Die. כן, זהו לדעתי הפתרון שבסופו של דבר גם התעשייה הישראלית תיאלץ לאמץ. להשתנות, לשנות את הפרדיגמות שבבסיס פעילותן, לחפש איך להתייעל ולעיתים אפילו להמציא את עצמן מחדש.
זה הזמן לשינוי דרסטי ואמיץ, כמו שחברת IBM עברה בשנות ה-90, או אפל החל משנת 1997. גם בתעשייה הישראלית יש לא מעט דוגמאות לכך, ודלתא היא אחת מהן. אז יש תקדימים ויש הרבה דרכים להתייעל ולעשות יותר עם פחות. ואני לא מתכוון לסתם קיצוץ בהוצאות, אלא להגדלת פריון העבודה, מחשוב ואוטומציה, הרחבת השימוש באינטרנט בעסקים, ועוד.
ויפה שעה אחת קודם.
*הכותב הוא מומחה לשינויים עסקיים ומחבר הספרון "נוסחת מה בתוך" – איך לבצע שינוי עסקי הווייתי בר קיימא שמניב תוצאות
