שדרוג בינלאומי או הבעת אי אמון?
מינויו של ריק קפלן למנכ"ל יבמ ישראל יכול להתפרש מצד אחד כסוג של הבעת אמון בשוק הישראלי, אך מצד שני מעלה סימני שאלה לגבי המועמדים המקומיים לתפקיד ● המנהלים בענף חלוקים בדעתם לגבי המשמעות של המהלך, אולם תמימי דעים שמדובר באקט נקודתי, שאינו גורע מאיכותם של המנהלים המוכשרים שיכלו לקבל את התפקיד
חילופי המנכ"לים ב-יבמ (IBM) ישראל – מינויו של ריק קפלן במקומו של מאיר ניסנסון, שפרש לאחר 16 שנות ניהול רצופות – התקבלו בהפתעה מוחלטת בקרב בכירים בענף. פרישתו של ניסנסון אמנם היתה צפויה, אך העובדה שב-יבמ בחרו "להצניח" מועמד ממטה החברה, עוררה שיח ציבורי מעניין. בימים האחרונים עסק שוק ה-ICT המקומי במספר שאלות: מדוע לא בחנו ב-יבמ מנהל מהשוק הישראלי? האם מינויו של קפלן מרמז על עליית מדרגה במעמד השוק הישראלי? והאם המנהלים בישראל עושים מספיק כדי לגדל יורשים?
לדברי נתי אברהמי, מנכ"ל קבוצת יעל, "בהחלט ניתן להניח שהמעמד הבכיר מאוד של קפלן ביבמ, יכול לסייע לשדרוג מעמדו של הסניף הישראלי. אין ספק שהוא יצטרך ללמוד את רזי 'הביצה המקומית' ולהשתלב בה במהרה. זה לא תמיד פשוט". למרות השאלה המתבקשת, לגבי הדילוג על המנהלים הישראלים, אברהמי לא ממהר להסיק מסקנות מרחיקות לכת: "יש לנו חומר אנושי מעולה – הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה עסקית. אין לי ספק שיהיו מועמדים מעולים לכל עמדה ניהולית שתתפנה". באשר לסוגיית הכשרת היורשים, קובע אברהמי באופן חד משמעי, כי "תפקידו של כל מנהל, בכל דרגה, היא לדאוג שיהיו תחתיו אנשים שיוכלו להחליף אותו ביום מן הימים".
אורי בן ארי – יועץ פרטי לחברות, וסמנכ"ל בכיר בחברות גדולות בעברו, סבור שבעולם גלובלי, אין משמעות לגבי זהות מוביל הפעילות במדינה כזו או אחרת. עם זאת, אמר, כי "בעסקי השירותים, כמו ב-IT, קיימת חשיבות ועדיפות למנהל שמבין את התרבות המקומית".
מנכ"ל אחר, שמילא שורה של תפקידי ניהול בחברות ישראליות ובינלאומיות, התייחס בחומרה לעובדה שיבמ בחרה למנות מועמד "מבחוץ". לדבריו, "הבאת מנהל חיצוני ל-יבמ הינה תעודת עניות לחברה בארץ ולהערכה שרוכשים בחו"ל לסגל הניהול המקומי ולרמת הניהול בארץ בכלל – לא רק ביבמ ישראל".
גורם בכיר נוסף בענף אמר לאנשים ומחשבים, כי "יש כאן צירוף מקרים מיוחד: מנהל בכיר ב-יבמ – יהודי שרוצה לעשות עלייה, הפעיל את קשריו כדי להגיע לארץ הקודש. אני לא רואה בזה פסול, אלא דווקא להיפך". עם זאת, העיר אותו מנהל, כי "ביבמ ישראל יש מועמדים נפלאים לתפקיד. להערכתי, חלק מהם יעברו לנהל חברות בינלאומיות אחרות או ימונו לתפקידים בכירים אחרים בענף". גם אותו הבכיר משוכנע, שזו חובתה של כל חברה לגדל יורשים. לדבריו, יש לכך תקדימים גם בישראל: דני ימין, למשל, הוא ממשיך דרכו של אריה סקופ. הוא ציין גם, כי למשה חורב – אחד המנכ"לים הוותיקים ביותר בשוק, יש יורשים פוטנציאליים מצוינים, כמו עוזי נבון או יובל סיברוני.
"הבאת מנהל מבחוץ היא הבעת אי אמון בישראל ובמנהליה", קבע מנהל אחר, שמכיר היטב את החברה ואת הענף. "זה חלק מתהליך שקורה בחברות אמריקניות: הידוק הניהול על ידי אמריקניים ולא על ידי מקומיים. זו סתירת לחי למועמדים שסומנו כיורשים. חלקם ודאי יפרשו, אחרים ימשיכו לתפקד כרגיל". לגבי יורשים, אמר, כי "קיימת תופעה במסגרה המנכ"לים בחברות גלובליות נכנסים לתפקידם ללא הגדרת משך זמן הקדנציה – וזה לא טוב. לדעתי, פרק זמן של חמש עד שבע שנים הוא סביר לחלוטין".
מנהל אחר ששוחח עם אנשים ומחשבים, הביע גם הוא תמיהה על כך שדילגו ב-יבמ על מועמדים מקומיים טבעיים, אך סירב להיעלב. גם הוא קושר בין מוצאו היהודי של קפלן, לעובדה שתפקיד מנכ"ל יבמ ישראל התפנה. אותו מנהל הרים גבה על הדרך שבה נעשו הדברים. לדבריו, "היורשים הישראליים עברו לא מעט תהליכים ארגוניים על מנת להפוך למועמדים. מדוע הם לא ראויים לתפקיד?". לגבי מינוי של ניסנסון לתפקיד היו"ר, אומרים המנהלים הוותיקים, כי לא מדובר בתקדים. גם יהושוע מאור כיהן תקופה מסוימת כיו"ר לאחר מינויו של ניסנסון למנכ"ל, אולם הוא פרש לבסוף, וההערכות בשוק קובעות שזה מה שיקרה כעת.
בסך הכל ניתן לומר שלמרות ההפתעה במינוי, השוק מקבל בברכה את המנכ"ל החדש של יבמ ישראל, שבזכות מקום עבודתו החדש בפתח תקווה, יעשה עלייה לישראל – וגם זה חשוב.
ברור לגמרי שמדובר בשדרוג והערכה לשוק המקומי מצד הענק הכחול הממנה איש כה בכיר לעמוד בראש הפעילות בישראל. במקום להעריך את נכונותו ולהסיר בפניו את הכובע על שהוא עוזב משרה ברמה עולמית ומוכן לבוא ולתרום, כל מיני קטנוניים ואינטרסנטים בביצה הישראלית, שמסתתרים תחת עילום שם, מברברים ומתפלספים בפרשנות מלומדת שאין לה על מה להסתמך. חבל רק שהכותב הנכבד מאפשר להם לפרשן ו"להביע תמיהה" כשהם מסתתרים , או שאולי הם כלל לא קיימים ?......
תמיד אהבתי את כושרם של עתונאים לייצר מלל בסגנון של "מצד אחד ומצד שני". ותמיד חשדתי שחלק מהאנשים עלומי השם המצוטטים כביכול תחת הקוד "מקורות", "חוגים", "בכירים" וכן הלאה – אינם אלא סוג של חברים דמיוניים השורצים במעמקי מוחו של העתונאי. בביצה הטכנולוגית הישראלית, מספק כל מינוי חדש הזדמנות לשלוף את החברים הדמיוניים האלה. כאשר מצניחים אל הביצה הזאת נרקיס חדש וממליכים אותו למלך (ומה לעשות... יבמ עודה המלכה) – על אחת כמה וכמה. העובדות פשוטות: היתרון הגדול של חברות גלובאלית הוא יכולתן לנייד ידע וכישורים למקום בו הם נדרשים. התנועה המתמדת הזאת יוצרת הפריה הדדית ומאפשרת לחברה הרב לאומית ליהנות מיתרון תחרותי מול שחקנים אחרים, תוך מיצוי מלא של יתרונות הגודל והפריסה שלה. אין כאן אי-אמון במנהלים ישראלים: כמה וכמה ישראלים הרי מכהנים בתפקידים מכובדים להפליא במסגרות עולמיות ואירופיות של יבמ – ואיש אינו חושד כי מינויים היה בגדר אי-אמון בכוחות המקומיים שם. שאלה למחשבה: האם המינוי של סטנלי פישר היה בגדר אי-אמון בצמרת בנק ישראל? האם בפרספקטיבה של הזמן הוא היה מינוי נכון? התשובות ברורות: מרגע שאפשר לגייס את הכישורים המתאימים ולייבא אותם לארץ – נכון לעשות זאת, ובכל הכוח. אם יש מסר שאותו משגרת יבמ אלינו – המנהלים הישראלים – בעצם המינוי הזה, הרי זה מסר של הצבעת אמון נלהבת. יבמ לוקחת מנהל בכיר, מהשדרה הארגונית המרכזית שלה בארה"ב – ושולחת אותו לשבת בפתח תקווה. נכון, הוא לא מכיר את תרבות הסחבק. נכון, הוא לא כתב מכרזים בשיטת המטריה הנפתחת, והוא לא אכל מאותו מסטינג או שירת באותה יחידה טכנולוגית עם המנמ"ר של הארגון שלך. נכון, לפחות בתקופה הראשונה הוא יצטרך שירות צמוד של מתרגם לשפת ה"כאילו". אבל אולי בעצם מה שעשוי להיתפס בעיניים קרתניות כזרות לכאורה, אינו אלא הכוח הגדול ביותר אותו תוכל יבמ להציע מעכשיו לשוק הישראלי.
מר קונפורטס היקר אולי לא שמת לב אבל חברת יבמ היא חברה אמריקאית וככזו זכותה לשים בראש סניף מקומי את מי שהיא חושבת ורואה לנכון ולשם גילוי נאות אינני עובד חברת יבמ, אבל אני אומר שהמאמר שלך הוא סתם אוסף של כ 644 מילים אשר נועדו למלא את החלל הריק העיקר להגיד "כתבתי משהו או הבעתי דעה כל שהיא" . האם את אותו מאמר היית כותב כאשר חברה ישראלית אשר יש לה סניפים חובקי עולם ממנה מנהל ישראלי לסניף המקומי באחת המדינות במקום אדם מקומי? אני בטוח שלא היית מתייחס לכך כמו שהתייחסת לכך כעט. אינני חושב שחב' יבמ צריכה שיסנגרו עליה ובטח שלא אני אבל ניתן היה למלא את המקום החסר בדף האינטרנט במאמרי דעה הרבה יותר מעניינים. חשבת אולי שהמינוי של מנכ"ל אמריקאי דווקא יכול להואיל לישראל בהידוק הקשרים עם החב' האמריקאית? הרי הוא היה בהנהלה הבחירה שם ויש לו קשרים עם ההנהלה בארה"ב. אתה מצד אחד שואל שאלות: מדוע לא בחנו ב-יבמ מנהל מהשוק הישראלי? האם מינויו של קפלן מרמז על עליית מדרגה במעמד השוק הישראלי? והאם המנהלים בישראל עושים מספיק כדי לגדל יורשים? ומצד שני אינך נוקט אפילו עמדה אלה מביא דעות של אנשים מאוד בכירים במשק ה IT הישראלי דעות לכאן ולכאן. כמו שאמרתי מקודם זהו אינו מאמר על "סדר היום" זה סתם אוסף של מילים בכדי למלא את המקום.