התיק הרפואי הממוחשב – חלום בהישג יד

מאת דוידה שלטי

הרשומה הרפואית היא לב לבו של תהליך העשייה הקליני. זהו הכלי העיקרי לאבחון, טיפול ומעקב אחר החולה, ומקור מידע לרופא בתהליך הקליני בכל שלבי הטיפול. אזרח יכול להיות מטופל על ידי יותר מרופא אחד, וביותר ממוסד רפואי אחד, ולכן נדרש אמצעי רישום לשימור רציפות והמשכיות הטיפול וגם לאפשר נגישות למידע בכל עת שיידרש, לכל ספקי השרות הרפואי לאזרח.

בשנות ה-60' נולד רעיון הרשומה הממוחשבת EHR (ר"ת Electronic Health Record), כלומר תיק רפואי אלקטרוני. מומחי מערכות המידע ברפואה העריכו, כי היתרונות הגלומים במיחשוב יזרזו את הטמעתו, והרשומה הרפואית תהפוך ברבות הימים למדיה מיחשובית. כיום, אכן נעשה שימוש נרחב ברשומה רפואית ממוחשבת בישראל, אך הוא רווח בעיקר במרפאות קופות החולים ובמרפאות צה"ל, שאימצו את השיטה בשל תפישתן כישות עצמאית ונפרדת. בתי החולים, לעומתם, מתקשים במעבר לשימוש בלעדי ברשומות ממוחשבות, והתיק הרפואי ממשיך להיות תיק נייר. זאת, מכיוון שהמערכות הממוחשבות אינן בשלות, ונמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים.

חשיבות המערכות הממוחשבות נובעת מסיבות שונות. הראשונה שבהן היא התקשורת בין המטפלים הרבים, שתורמת לשיפור הטיפול ולצמצום הסיכוי לטיפול מוטעה או לא מתאים. זאת, הודות לתמונה המלאה של טיפולים וטיפול תרופתי שניתנו לנבדק בעבר ובהווה, הנגישה כעת לרופא. שקיפות הטיפולים, אם כן, מסייעת למנוע מצב בו נרשם לחולה טיפול תרופתי שאינו מתאים למצבו הבריאותי או מנוגד לטיפול הקבוע שלו, אשר עלול לגרום לו נזק בלתי הפיך – ואף לסיכון ממשי לחייו.

תיקים רפואיים ממוחשבים הם העתיד. מן הראוי שמדינה מפותחת טכנולוגית כמו ישראל תצטרף למהפכה. אם כן, מדוע לא התגשם חלום קיומו של תיק רפואי אלקטרוני? מהם המכשולים העומדים בדרך למימושו? ראשית, קיים הצורך להתגבר על קשיים טכניים, דוגמת הצורך להתמודד עם ריבוי תוכנות מחשב. רופא נדרש לעבוד מול מספר תוכנות ממוחשבות, והוספת תוכנה נוספת לעבודה תקשה על העבודה. על כן, יש צורך לאחד את כל התוכנות לתוכנה אחת שתיתן מענה לכל הצרכים. קושי טכני נוסף הוא הצורך באבטחת מידע וגיבוי מידע, על מנת למנוע זליגה של פרטיים אישיים ואובדן חיסיון רפואי. כמו כן, נדרש גם פתרון גיבוי למקרים של קריסת מערכות.

שנית, יש להתמודד עם קשיים משפטיים, כמו הצורך לתת מענה לסוגיית החתימה האלקטרונית שאינה מאובטחת, אשר נכון לרגע זה כלל אינה חוקית בישראל. זאת ועוד, גם האלמנט האנושי מהווה מכשול בדרך להגשמת החלום. הצוות הרפואי מביע התנגדות לשינוי התפישתי, ונדרש לחינוך מחדש. יש גם החווים קושי בהתמודדות עם מערכות חדשות.

בנוסף, קיים גם קושי מבני, הנובע מהצורך בבניית מערכת סטנדרטים של איכות והמלצות שונות לתוכנות רפואיות קליניות, שיסייעו גם הן בקידום והעלאת רמת הטיפול, ויסייעו למנוע טיפול רפואי שגוי.

אך לא הכול אבוד. הצלחות נרשמו לזכות המערכות הממוחשבות שכבר פועלות. כך, למשל, תוכנת אופ"ק שבשימוש קופת חולים כללית, אשר זיכתה את הקופה בפרס בינלאומי. התוכנה משרתת את סניפי הקופה ומקשרת ביניהם ובין בתי החולים של הקופה. במקביל, עובדים במשרד המשפטים ובמשרד הבריאות על פתרונות לבעיות שהועלו כאן.

אני מאמינה שיכולותיו של הצוות הרפואי בארץ ואיכותו הגבוהה יסייעו גם הם באימוץ והטמעה של המערכות החדשות כשיבשילו, כך שהמעבר לתיק רפואי יהיה בגדר חלום בהישג יד.

דוידה שלטי תרצה בנושא בכנס המידע של טלדן מערכות מידע, ב-14 במאי בתל אביב.

* דוידה שלטי, מנהלת המחלקה לרישום ומידע רפואי במרכז שניידר לילדים בישראל ויו"ר איגוד הרשמים הרפואיים בישראל