מיקי סלע, אקטיביו: "קיים פער בין תפיסת המידע כנכס אסטרטגי של הארגון לאופן בו הוא מנוהל בפועל"

"קיים פער בין תפיסת המידע כנכס אסטרטגי של הארגון לאופן בו הוא מנוהל בפועל", כך אמר מיקי סלע, סמנכ"ל שיווק ומכירות באקטיביו (Actiview). לדבריו, "הפער הזה מתבטא בין היתר בכך שבעוד שהארגון ממנה מנהלים לכל נכס שלו, למשל מנהל כוח אדם, מנהל תפעול או מנהל ייצור, יש מעט מאוד ארגונים שמינו גורם שיהיה אחראי על המידע ואמון על הניהול ועל ההמרה שלו לידע שיתמוך ביעדים העסקיים של הארגון". הוא הוסיף, כי "עולה הצורך של ארגון שמגדיר את המידע שלו כנכס אסטרטגי לייצר תהליכים עקביים ושיטתיים, לצד מדיניות מוגדרת וברורה, לאופן בו ינוהל המידע על מנת שניתן יהיה לייצר ממנו יותר ערך".

הוא הציג מחקר שביצעה חברת הייעוץ Vanson Bourne בקרב מנמ"רים ממנו עולה המסקנה אותה ציין. על פי המחקר, בעוד ש-88% מהארגונים מחשיבים את המידע כנכס אסטרטגי של הארגון, בפועל, רק ארגון אחד מתוך 20 הטמיע את המידע שבידיו כך שיהיה זמין לכל אורך ורוחב מערכות המידע של הארגון.

סלע דיבר במפגש הקיץ של פורום IBI- BI2012 וצייין במסגרתו שאקטיביו מתמחה בשירותי ייעוץ והטמעה של פתרונות ניהול מידע ובינה עסקית. המפגש, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ד') במרכז הכנסים אבניו בקריית שדה התעופה והנחו אותו פלורה לוין, מנכ"לית משותפת של B-Pro, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

האתגרים המרכזיים של עולם ה-BI הארגוני
לדברי סלע, אחד האתגרים המרכזיים של עולם ה-BI הארגוני הוא "ייצור תמונה אחת של מצב הארגון. חוסר האחידות באופן שהמידע מנוהל בארגון נוצר לאורך השנים, כאשר ארגונים אספו וניהלו את הנתונים במערכות נפרדות, מחלקה-מחלקה על פי צרכיה. כך נוצרו איי מידע שיוצרים כיום בעיה של מידע כפול ולא אמין, שמוביל לתמונה לא אחידה על מצב הארגון. מעבר לכך, כשמחלקות שונות נעזרות בכלים שונים ומודדות 'הצלחה' במונחים שונים – ברור שלא תהיה הסכמה בתוך הארגון מה נחשב הצלחה".

"גורם נוסף שפוגם ביכולת של הארגון להמיר את נכסי המידע שברשותו לערך טמון בגישה הפרויקטלית ששולטת בשוק ה-IT הישראלי, כלומר – הדרישות העסקיות מתורגמות לפרויקט שמתנה לו צוות הקמה", ציין סלע. "צוות זה יקים את המערכת החדשה, יעסוק בפיתוח הנדרש להקמת הפרויקט, יביא אותו לייצור ובהמשך יעסוק בתחזוקה של המערכת. המשמעות היא שכל פרויקט יוצר את הישויות, ההגדרות, מודל הנתונים, הטבלאות ועוד – לפי הצרכים של הפרויקט. בטווח הארוך, גישה זו מייצרת כפל של נתונים המופיעים בכמה מערכות וכל צרכן נתונים מגדיר, משנה ומתקן נתונים כראות עיניו. בנוסף, נוצר כפל משמעויות ומינוח, כשכל מערכת מייחסת משמעויות משל עצמה לנתונים. למשתמש, הניזון מכמה מערכות, קשה להבדיל – והפוטנציאל לשגיאות גדול".

סלע הציג את מתודת משילות הנתונים Data Governance, שנותנת מענה למקבץ אתגרים אלה. במרכז אותה מתודה עומד ניהול כולל של המידע בארגון באופן שיאפשר למשתמשים העסקיים לעשות בו שימוש טוב יותר ולאנשי ה-IT לנהל אותו טוב יותר. "המתודה מתווה שיטה ודרך לארגן אנשים, תהליכים וטכנולוגיה, כך שיתאפשר ניהול פורמלי של נכסי המידע הארגוניים", אמר. "היא כוללת פרקטיקות מעולם איכות המידע, ניהול מידע, חוקים הנוגעים למידע (מדיניות), ניהול תהליכים עסקיים (BPM) וניהול סיכונים".

בסיום דבריו אמר סלע, כי "משילות הנתונים בעולם נתפסת כיום יותר ויותר כתשתית הכרחית להצלחת פרויקט BI ארגוני והיא אף עונה על כמה יעדים נוספים: הגברת הביטחון בתהליכי קבלת החלטות, הקטנת החשיפה לאי עמידה ברגולציה, הגברת אבטחת המידע של הארגון, שיפור איכות המידע וניצולו לאורך ורוחב הארגון, מקסום פוטנציאל ההכנסות של הארגון מהשימוש בנכסי המידע שנוצרים בו ומינוי אחראים למידע ולאיכותו בארגון".