חיים רוסו, אלביט: "ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה הביאה לצורך אקוטי בשיתוף ידע בתוך הארגון"

"רשתות המחשבים והרשתות החברתיות בארגונים הן כלי מצוין להעברת מידע טכני גלוי, כמו נתונים, הודעות על אירועים מסוימים, התראות וכו'. אלא שאנחנו מעוניינים בהעברת ידע מורכב שאינו גלוי, ושנאגר במוחם של אנשים במהלך העבודה השוטפת", מסביר רוסו - סמנכ"ל בכיר באלביט מערכות, בראיון לקראת כנס 2012 INFO ● לדבריו, "ידע יזרום רק דרך אינטראקציה בין אנשים. אם רוצים שידע יעבור מעובד אחד לאחר, הם חייבים להכיר זה את זה"

"ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה, הביאה איתה צורך אקוטי במיוחד בשיתוף ידע בתוך הארגון", כך אומר חיים רוסו, סמנכ"ל בכיר למצוינות הנדסית וטכנולוגית באלביט מערכות. רוסו אמר את הדברים בשיחה עם אנשים ומחשבים, לקראת כנס 2012 INFO, שייערך ביוזמת חברת טלדן ובהפקתה, במלון הילטון בתל אביב בין ה-14 ל-16 במאי. במסגרת הכנס יתקיימו מגוון רחב של סמינרים, ולצידו תתקיים תערוכה, שבה יוצגו החידושים האחרונים בענף.

בשנתיים האחרונות מוביל רוסו את פעילות קהילות הידע באלביט. לדבריו, "בשנים האחרונות מתרחשים כמה תהליכים שמגבירים מאוד את הצורך לשתף ידע בתוך הארגון. ראשית, בארגונים נוצר כל הזמן ידע חדש, כתוצאה מההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה, של כלים חדשים, רכיבים חדשים, ציוד חדש וכו'. מהנדסים כבר לא מסתמכים רק על ידע שנצבר בשנים קודמות, אלא בעיקר על הידע החדש שנוצר כל הזמן".

"שנית, הגלובליזציה ומגמת המיזוגים והרכישות של חברות יצרו חברות מאוד מבוזרות, עם מרכזי פיתוח בהרבה מאוד מקומות", הוסיף. "הסיכוי שידע שנוצר באתר אחד של החברה יגיע לאתרים אחרים, הוא מזערי. אלביט, לדוגמה, רכשה בשנים האחרונות הרבה חברות ויש לה כיום אתרים בתל חי, בכרמיאל, בחיפה, ביוקנעם, בבני ברק, בחולון וברחובות, בנוסף למקומות רבים בעולם. בכל אתר כזה נצבר ידע. האתגר החשוב של הארגון הוא למצות את הידע שנצבר בכל אחד מהאתרים שלו, כך שכל שאר האתרים יהנו ממנו גם. הרעיון הוא שמהנדסים שעובדים בבני ברק, יוכלו להשתמש בידע שנצבר בכרמיאל, למשל. יש כאן פוטנציאל ידע אדיר, שקשה למצות אותו".

על פי רוסו, "בעבר היתה אשליה לפיה רשתות המחשבים ורשתות המדיה החברתית מאפשרים לכל אחד לדבר עם כל אחד. אבל מתברר שזה לא מספק פתרון. רשתות המחשבים והרשתות החברתיות בארגונים הן כלי מצוין להעברת מידע טכני גלוי, כמו נתונים, הודעות על אירועים מסוימים, התראות וכו'. אלא שאנחנו מעוניינים בהעברת ידע מורכב שאינו גלוי, ושנאגר במוחם של אנשים במהלך העבודה השוטפת. לדוגמה, הרשתות מאפשרות לשתף מידע על המומחים לכל נושא, אבל הן לא מאפשרות לשתף את הידע שהמומחה צבר. אנחנו מעוניינים בשיתוף הידע הזה – הלא מוחשי".

לדבריו, באלביט הבינו כבר לפני כשנתיים שאין תחליף להכרות אישית. "הבנו שידע יזרום רק דרך אינטראקציה בין אנשים. אם רוצים שידע יעבור מעובד אחד לאחר, הם חייבים להכיר זה את זה. לשם כך, יצרנו את קהילות הידע. אפשר להקים קהילת ידע לכל נושא ותחום. קהילת ידע בתחום התוכנה, למשל, תכלול את כל נציגי הקבוצות שעוסקות בתוכנה בארגון".

"כל קהילת ידע כזאת נפגשת אחת לחודשיים", מפרט רוסו. "במפגשים מספרים המשתתפים מה הם עושים, ומציגים דילמות שנתקלו בהן. אף שאלו מפגשים מקצועיים, הנקודה החשובה בהם היא ההכרות האישית, והעובדה שכל אחד מהמשתתפים לומד מה מתרחש באתרים אחרים ויודע איך יוכל להתייעץ במקרה הצורך עם עובדים של אתרים אחרים. הדיאלוג וההכרות האישית יוצרים ידידות בין אנשים, שבעקבותיה הם יעבירו ידע זה לזה. למעשה, אנחנו יוצרים דבק אנושי שמהווה תשתית להעברת הידע. התקשורת הבינאישית הזאת כבר מניבה תוצאות ורואים פתיחות רבה כתוצאה מהתהליכים האלה".

רוסו מדגיש, שלא מספיק רק להפגיש בין אנשים. "פיתחנו כלים ומיומנות של שיטה לנהל את קהילות הידע באופן שיגרום לפתיחות בין אנשים ויעודד אותה. אנחנו נותנים במה לאנשים להתבטא באופן חופשי בלי שדבריהם יפגעו בהם באיזשהו אופן. כיום יש באלביט 20 קהילות פעילות – 80% מהן נוצרו בעקבות יוזמות שהגיעו מהשטח. כלומר שעובדים מגיעים אלינו ומציעים להקים קהילה בתחום הפעילות שלהם. נוצרת כאן תרבות ארגונית חדשה שמסייעת לפתח את הארגון בצורה בלתי רגילה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים