לקראת אירוע | שוק ה-MDM בישראל – הזדמנויות ואתגרים

מאת עינת שמעוני, סמנכ"לית ואנליסטית בכירה, STKI

תחום ה-MDM (ר"ת Master Data Management) 'עושה הרבה שכל' לארגונים שאנו ב-STKI מדברים עימם, שחושבים ש-'כך צריך לעבוד' – מקום מרכזי המנהל את נתוני האב של ישות מרכזית בארגון (לקוח, מוצר וכד'). מצד שני אנו גם רואים חשש או פחד להיכנס לפרויקטים אלה, כך שהמצב השורר כיום הינו שארגונים רבים עדיין 'יושבים על הגדר' ומחכים.

בחו"ל המצב שונה; שם ישנם הרבה יותר פרויקטים, הרבה תובנות שכבר נאספו מפרויקטים, אך ההבדל העיקרי נעוץ בהבנה ש-MDM אינו פרויקט טכנולוגי (למרות שמעורבת בו די הרבה טכנולוגיה). ה-Data Governance הינו תנאי מקדים לכניסה לעולם זה ואין לכך נגיעה לטכנולוגיה אלא למבנה ארגוני ותהליכים ארגוניים. ה-DG הנו למעשה גישה ניהולית לניהול נתונים בראייה מערכתית. כלומר, בארגון בו מיושם DG, ישנם אנשים שחלק מהגדרת תפקידם נוגעת למשמעות והגדרת הנתון, וכן גם ה-Delivery וההפצה שלו לנוגעים בדבר.

יש כאלה המסתכלים על MDM כתשתית טכנולוגית לניהול נתונים ברמה מרכזית – מה שממקם את התחום כמתחרה ב-ODS/DW למיניהם. ה-MDM הינו חלק מתפיסה ניהולית של Data Governance ולכן כלים אלה כוללים גם יכולות טכנולוגיות (שמירת הנתון/התיאור שלו/ הפנייה אליו, מנועי חוקה, מנועי טיוב, כלי אינטגרציה לשליפת הנתונים והפצתם וכד'), אבל גם יכולות המשמשות את המשתמש העסקי (data steward/owner) – הצגת קשרים היררכיים בין לקוחות (בתי אב), הגדרות עסקיות לגבי ישויות (כיצד מגדירים "לקוח"? "ריבית"? מהו מוצר?) לכאורה הגדרות טריוויאליות אך מסתבר שלא – בארגונים רבים קיים קושי במענה על השאלה – "כמה לקוחות יש לארגון"? כי הדבר מתבסס על ההנחה שיש הגדרה אחידה ללקוח בארגון (שם? בית אב? ת.ז? והדבר ברוב המקרים אינו נכון).

יש בכל זאת התקדמות בתחום זה בישראל בשנים האחרונות, ארגונים כבר מדברים יותר ב-"שפה" ה-MDM-ית. התוצאה הרצויה אצל רוב הארגונים – יצירת בסיס משותף לנתונים תפעוליים שישרתו את המחלקות והמערכות התפעוליות בכל הארגון, מעין גישת "SOA" לנתונים. חלק מהארגונים מתכננים לממש פיתרון טכנולוגי שישמש את מחלקת ה-IT בלבד וחלקם אף מעיזים לדבר על רצון לממש פיתרון עסקי – טכנולוגי שיכלול אחריות עסקית על נתונים בארגון ("קפיצה" משמעותית, שלא פשוט כלל לבצע בארגון).

במקביל, גם הספקים בישראל מתחילים להראות יותר נוכחות ויותר מאמצים שיווקיים, מה שמאוד יסייע ב-"התחממות השוק". ישנם לא מעט מוצרי MDM המשווקים בישראל וגם מוצרים בינלאומיים נוספים שאינם מיוצגים (אך אם רמת ההתעניינות תעלה – בהחלט ייתכן ונראה שחקנים נוספים כאן).

לא ניתן להגיד שתחום ה-MDM נכנס ל-mainstream. זהו תחום שנחשב עדיין יחסית חדש, לארגונים לא פשוט "לעכל" את השינויים הנדרשים על מנת להיכנס לתפיסה ה-MDM-ית, וייקח זמן עד שהשוק יבשיל והידע ייצבר. אולם אין ספק שהצורך בניהול הרבה יותר טוב של נתונים נדרש, חברות נתקלות כל הזמן בבעיות שמקורן בניהול נתונים בגישת "איים" ולא בגישת "שירותים". האתגרים כאן הם בעיקר פוליטיים, מבנים של מחלקות ארגוניות נפרדות, איי מערכות תפעוליות שכל אחד מהם רוצה לשמור את הנתונים אצלו, ואף אתגרים טכנולוגיים באפליקציות עצמן – שאינן בנויות באופן טבעי לעבוד מול Hub חיצוני של נתונים.

לסיכום, בתחום ה-MDM טמונה הבטחה לניהול הנתונים כנכס ארגוני ולהתחיל להכניס סדר בעולם הנתונים המאוד לא מסודר. יחד עם זאת, ישנה עדיין רתיעה מכניסה לתחום.