לקראת אירוע | בדרך למגוון תעסוקתי בישראל

מאת גיא חצרוני, מנהל פרויקט מענטק מטעם סיסקו

אחת האמירות התדירות שיוצאות מראשי ההיי-טק הישראלי היא שחסר כוח אדם מקצועי לתעשיית ההיי-טק. תכניות שונות נעשות כדי להעלות את מספר העובדים בתחום (רק ב-10 במאי השנה פורסם בדה מרקר כי אושרה תכנית מילגות לחיילים שילמדו מקצועות טכנולוגיים, בסכום של 20 מיליון שקל) וכל זאת בשעה שמתחת לאף קיימת אוכלוסייה מוכשרת ואמביציוזית בלתי מנוצלת בחברה הערבית.

למעשה, יש רק אחוז אחד של עובדי היי-טק ערבים למרות שערבים מונים כרבע מהאוכלוסייה. זהו נתון מדהים המראה כי מנוע הצמיחה העיקרי של ישראל והמכשיר הגדול למוביליות חברתית בה אינו מגיע לערבים וכך לא רק חוסם אותם מלהתקדם אלא מונע גם צמיחה כלכלית. בו בזמן הנתון הזה גם משקף את הפוטנציאל העצום שקיים בחברה הערבית. את השאלה מה עושים עם המצב הזה, לקחו ברצינות נשיא המדינה, שמעון פרס, ואיתו חברת סיסקו (Cisco). כך, שיתוף פעולה הדוק בין בית הנשיא לסיסקו הביא בפברואר 2011 ליצירת קואליציית חברות וארגונים בשם מענטק ("מען" זה יחד בערבית) שלקחו להן למטרה להדביק את הפער בין שתי החברות ולחבר ערבים אקדמאים בוגרי מקצועות טכנולוגיים אל תעשיית ההיי-טק הישראלית. כל זאת מתוך מטרה לייצר שגשוג בחברה הערבית בפרט והישראלית ככלל.

יש כמה שאלות שעולות כשחושבים על תעסוקת ערבים בהיי-טק הישראלי. אחת הראשונות שבהן היא מדוע בעצם אין ערבים בהיי-טק, מה מונע מהם להשתלב? התשובה היא כי בחברה הערבית אין אמון שההיי-טק מספק תעסוקה מכיוון שאין מספיק מועסקים ערבים שיוכיחו אחרת. אמנם נדמה שמדובר במעגל שוטה אבל חוסר האמון אינו מקרי. עד להקמתה של מענטק לפני פחות משנה וחצי, חברות היי-טק ישראליות היו הומוגניות באופן יחסי כך שסטודנט ערבי ממוצע להנדסה התקשה הרבה יותר מהישראלי הממוצע להיכנס פנימה; באופן טבעי מעסיקים רוצים להעסיק את מי שדומה להם יותר.

שאלה אחרת היא למה לחברות ישראליות להתאמץ ולהעסיק ערבים. למעשה התשובות לכך די ברורות: מלבד זה שההיי-טק ירוויח כוח אדם איכותי נוסף, הוא ירוויח גם מיגוון. זוהי מילת מפתח, מיגוון, כי בעולם כבר הוכח שחברות שיש להן מיגוון של עובדים, בין היתר מרקעים שונים, מרוויחות. מיגוון מוביל לחדשנות ורעננות וידוע שחברות בעלות מיגוון עובדים מוציאות מוצרים טובים יותר. דבר אחרון – הרווח הוא ציוני: אם נחבר את החברה הערבית לכלל האוכלוסייה נביא לחברה ישראלית בת קיימא.

שנה ושלושה חודשים אחרי נקודת ההתחלה, ניתן לראות כי פרויקט מענטק החל לייצר מציאות חדשה: אם היעד היה לגייס מאה אנשים תוך שנה, הרי שאחרי שנה כבר נערכו 130 גיוסים של עובדים, וכעת המספר עומד על 270. אם היתה מלחמה על כל השמה בהתחלה הרי שעכשיו יש שינוי שמזין את עצמו, חברות רוצות כבר בעצמן לגייס עובדים ערבים.

כדי שמועמדים וחברות היי-טק יוכלו למצוא אלה את אלה, קואליציית מענטק פיתחה סל שירותים בעזרת האירגונים צופן, קו משווה, ITWorks, תפוח, Manpower ו-Experis. הסל כולל סדנאות מיגוון תעסוקתי לחברות, ארגון ימי גיוסים מרוכזים של מענטק, שירות של השמת מועמדים ועוד. המועמדים מקבלים סדנאות הכנה לקריירה, הכנה לראיון, פעולות הסברה באוניברסיטאות והכוונה להכשרות יותר מקצועיות. מענטק מפעילה גם תוכנית מנטורים, שבה מצמידים ותיק קרבות בהיי-טק למועמד, בכדי שיוכל לתמוך בו להכין אותו לקראת ראיונות, וללבן איתו סוגיות הקשורות לתהליך הקליטה. הדבר חשוב, כי בחברה היהודית יש לבוגר הנדסה למי לפנות ואילו בחברה הערבית אין. פרט לכך יש תכנית שגרירים באוניברסיטאות, סטודנט משמש כשגריר שמגייס סטודנטים ערבים לפרויקט וכן חיפוש ממוקד בקהילות ערביות אחרי בוגרי לימודים טכנולוגיים שנואשו מחיפושי העבודה. לשם ההמחשה, לאחרונה במיקרוסופט נעשתה סדנת גוון תעסוקתי, ויום גיוסים מרוכז. מבין שבעה מועמדים שהחלו בתהליך, יש כבר שלוש השמות והיד נטויה.

בטורים הבאים יפורטו פעילויות מענטק. מאחורי כל אחת מהן עומד סיפור של התגברות על מכשול בדרך לשילוב תעסוקתי והתגברות על הפער בין החברה היהודית לערבית.