חדשנות במקדש הביורוקרטיה

טוד פארק, ה-CTO של הבית הלבן, מסביר כיצד הוא משלב בין חדשנות ב-IT הציבורי-ממשלתי, ומביא להנגשת המידע הציבורי לאזרחים

חדשנות כיום היא חלק בלתי נפרד מטכנולוגיה. אולם ככל שמדובר בארגונים ממשלתיים, החדשנות עלולה להיתקל בחומות של ביורוקרטיה, תרבות ארגונית מיושנת וחוסר מוטיבציה לשנות תהליכים. זאת, למרות שהמודעות לנושאים של ממשל פתוח וממשל זמין, הפכה להיות סיסמה שכל בעל תפקיד בכיר מדבר בשבחם, שלא לומר גם סיסמה מרכזית בקמפיינים לנשיאות ולראשות הממשלה.

האופן שבו יש לשלב בין שני הזרמים המנוגדים הללו ולהתקדם לעבר היעד שכולם בעדו – ממשל פתוח – הוא אחד האתגרים איתם יתמודד בשנים הקרבות טוד פארק, ה-CTO של הבית הלבן. בראיון מיוחד לניוזלטר של חברת הייעוץ הגדולה מקינזי (McKinsey), הוא מתאר כיצד מיישמים חדשנות במקדש של הביורוקרטיה, גופים בממשל האמריקני.

פארק נכנס לתפקידו בחודש מרץ האחרון, לאחר שלוש שנים בהן כיהן כ-CTO של מחלקת הבריאות הפדרלית. לתפקיד החדש הוא מביא בעיקר את ניסיונו ואת הקבלות שאסף בתפקידו הקודם. בראיון הוא מספר בהרחבה כיצד הוא יזם תוכניות של שירות ללקוחות מערכת הבריאות מבוססות ווב, והביא לשחרור מידע שהיה שמור במשרדי הממשל, בעזרת פיתוח של יישומים משתפי מידע.

פארק אינו מסכים עם הנחת היסוד של מראייניו, לפיה ממשלה וחדשנות לא הולכות ביחד. הוא מסביר שיש המון מוטיבציה לחדשנות במגזר הציבורי-ממשלתי, למרות תדמיתו האפרורית. ההוכחה לכך, לדבריו, היא שהממשל עצמו – הפקידים – הם אלה שמעודדים את פיתוח היישומים לשיתוף המידע הממשלתי. "יש המון עבודה שאפשר לעשות לטובת מגזרים ממשלתיים שונים", מסביר פארק כיצד הוא רואה את תפקידו.

בראיון מתייחס פארק למושג "מידע נוזלי", שמשמעותו היא שימוש רחב ביותר במידע שמצוי במאגר מידע אחד, לטובת מאגרים אחרים. הוא מביא דוגמה מתפקידו הקודם, שם רוכזו על מאגר וובי אחד, כל הנתונים על המרפאות שפועלות ברחבי ארצות הברית. כל אזרח אמריקני יכול היה ללכת לרשת, לרשום את הקוד האישי שלו ולקבל רשימה מלאה של אותן מרפאות. עוד פותח יישום נייד לכל מבוטח, כך שהוא יכול לקבל מידע רפואי באמצעות הטלפון החכם שלו ולקבל את מידע היכן תגיע לרופא במהירות והכי קרוב למקום מגוריך.

בזמן הקצר שבו הוא בתפקיד, הספיק פארק להעלות פרויקט הנושא את השם data.gov עם 700 פריטי מידע המתייחסים לנושא אבטחת המידע במגזר הציבורי, ומסבירים איך משנעים ומשכפלים מידע בצורה חכמה. אבל האתגר הגדול יותר, כפי שפארק מגדיר אותו, הוא יישום והטמעת פילוסופיה של סטארט-אפ בממשלה. "נכון", הוא אומר, "ממשלה אינה חברת הזנק, אבל יש אלמנטים בתוך הממשלה, שאתה יכול להתחיל לארגן אותם כמו חברת הזנק". כך, פארק מסביר, ארגון צוותי פיתוח רזים, למשל, הכוונת פרויקטים ופיתוחים שיאפשרו לאזרחים נגישות טובה יותר למידע ובעיקר איך לפתח בצורה הפשוטה ביותר שיכולה להיות, כדי שהפיתוח יהיה ישים לכל אזרח. היבט נוסף הוא קביעת מועדי פיתוח קצרי מועד, של שבועות עד חודשיים-שלושה.

האתגרים שפארק מתמודד איתם דומים לאתגרים של מנהלי טכנולוגיות אחרים בממשלות אחרות. מלבד ההיקפים השונים, אלו הם האתגרים שכרמלה אבנר, מנמ"רית הממשלה, תמצא עצמה מתמודדת מולם בישראל. מדובר בפוטנציאל עצום, שאם יתמידו במימושו הוא יכול להביא את ישראל להיות אחת הממשלות הפתוחות ביותר בעולם. לשם כך דרושה רוח גבית של הממשלה והעומד בראשה, תמיכה שקשה מאוד לקבל, פה בישראל וגם בארה"ב. אמנם הנשיא ברק אובמה מעודד מאוד את פתיחות הממשל, אבל הרצון הטוב שלו לא מחלחל מספיק למטה ולכן הפעילות היא רק בראשיתה.

גם בישראל קיים רצון טוב מצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שמינה עם הקמת הממשלה את מיכאל (מיקי) איתן לשר הממונה על שיפור השירות לאזרח. אבל הרצון הטוב עדיין לא הגיע לכל מנהל ולכל עובד במגזר הציבורי, ותהליכים חדשים שרק החלו, כגון פתיחת מאגרי המידע לציבור, מתקבלים בלא מעט אדישות.

המסקנה היא שחדשנות בארגוני ממשלה היא דבר חשוב, שבוודאי תלך ותגבר בשנים הבאות. אבל אם לא תהיה מחויבות של העומד בראש הארגון, האיש בעל הסמכות הרחבה ביותר במדינה, החדשנות תמשיך להיות סיסמה יפה שכולם מדברים בעדה אבל איש אינו עושה דבר למענה, בדיוק כמו הדיבורים על מזג האוויר.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים