פרופ' גדי אריאב: על ה-ICT הישראלי לנצל את חלון ההזדמנויות שנוצר בהודו, ולפתח אסטרטגיית שת"פ

"חברות ICT ישראליות חייבות לנצל את חלון ההזדמנויות שנוצר בשוק ההודי, ולפתח אסטרטגיה של שיתוף פעולה המבוססת על אשכולות גלובליים המתאימים ל-DNA שלנו", כך אמר פרופסור גדי אריאב מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. אריאב היה אחד מדוברי המפתח במפגש השנתי של C3 – פורום הבכירים של אנשים ומחשבים, שנערך בסוף השבוע בעיר בוקרשט שברומניה. במפגש השתתפו כ-150 מנמ"רים ומנהלים בכירים מחברות ה-ICT שפרשו את חסותן על האירוע.

פרופ' אריאב פתח את מליאת היום השני לדיונים ומיקד את הרצאתו ב-ICT הגלובלי ובסיבות שבגינן צריכה תעשיית ה-ICT הישראלית לחפש דרכים יצירתיות לשתף פעולה עם הודו. "העולם הוא גלובלי – וזאת עובדה", אמר אריאב, שעוסק בשנים האחרונות בלימוד וביצירת שיתופי פעולה וייעוץ עם הודו, סין והמזרח הרחוק. "מי שלא יידע לנצל את חלון ההזדמנויות הזה, ימצא את המתחרים שלו שם הרבה לפניו. כל אחד מהיושבים פה בחדר צריך לקחת בחשבון, שיש סיכוי שהמתחרה הבא שלו יגיע מהודו או מסין. לנו, כישראלים, הרבה יותר טבעי לשתף פעולה עם ההודים", קבע. "התרגלנו להסתכל מערבה, כי ככה לימדו אותנו, אבל העולם משתנה וכולם מסתכלים היום מזרחה".

אריאב מנה את הסיבות שהופכות, לדעתו, את ישראל למדינה המתאימה ביותר לשיתוף פעולה עם ההודים, והסביר כי המדינות היחידות בעולם שהצליחו בתחום ההיי-טק הן המדינות שהצליחו לייצר אשכולות של טכנולוגיה. כל אשכול כזה, הסביר פרופ' אריאב, מהווה מעין רשת תקשורת שכוללת שורה ארוכה של רכיבים, המאפיינים את המדינה והאזור שבו הם נוצרו. אשכול של היי-טק, הסביר, מורכב מחברות מקומיות, חדשנות, עבודה משוכללת עם קבלני משנה, שירותים מקצועיים ואקדמיה. "לישראל יש את כל הנתונים האלו, ועוד כמה מאפיינים אחרים שעומדים לטובתה, כמו תעוזה ומחשבה מחוץ לקופסה – שיש המכנים אותה 'חוצפה' ישראלית", אמר.

משתתפי מפגש פורום C3 ברומניה בתמונה הקבוצתית המסורתית. השנה הצטלמו הבכירים לרגלי גרם המדרגות הראשי של JW Marriot בבוקרשט, שנחשב לאחד מחמשת המלונות הטובים ביותר למפגשים עסקיים באירופה. צילום: משה אלון
(הקליקו על התמונה לצפייה בגודל מלא)

אריאב ציין, כי פעילותו של ה-ICT הישראלי משקפת הכנסות בסך כ-23.5 מיליארד דולרים, מתוכם כ-19 מיליארד בייצוא והיתר – לשוק המקומי. "חברות בינלאומיות נמשכות לכאן משום שאנחנו אחת המדינות הבודדות בעולם שהצליחו לייצר מודל מקומי של סיליקון ואלי (עמק הסיליקון)", אמר אריאב וכינה את המקבילה הישראלית "סיליקון ואדי". לדבריו, "ההודים מייצרים שוק של 88 מיליארד דולרים, מתוכם כ-59 מיליארד בייצוא. הם הצליחו לייצר כמה מרכזי היי-טק מרשימים והוכיחו את היכולות שלהם במתן שירותים בתחום הפיתוח והייצור לכל העולם, כולל לחברות ישראליות, תוך ניצול עלויות תשתית נמוכות".

בנוסף להרצאה של פרופסור אריאב, נערכו במסגרת שני ימי הכנס שלושה פאנלים מרכזיים שעסקו ב-BI, אבטחת מידע ומובייל, ענן ו-וירטואליזציה. בכל פאנל השתתפו מנמ"רים ומנהלים, אולם המתכונת היתה שונה מהרגיל: את השאלות לספקים הציגו נציגי הלקוחות – המנמ"רים. כמו כן, האזינו המשתתפים להרצאתה של פרופסור תמר אריאב – נשיאת המכללה האקדמית בית ברל, שסיפרה על מצבה העגום של מערכת החינוך, כפי שהוא משתקף בעובדות ובמספרים רשמיים של מדינת ישראל.

את היום השני של הדיונים חתמה סדנה מרתקת בנושא גישור, שנערכה על ידי גישור-טק בהנחייתם של אמיר רסקין ועו"ד גלעד לוי. בנוסף, נערכה הרצאת הפעלה של ענת יהודה (רעייתו של מנכ"ל גטר, בועז יהודה, שהשתתף באירוע), שעסקה בבריאות ושיטת פלדנקרייז. בתום החלק העיוני התקבצו המנמ"רים והמנכ"לים לצילום הקבוצתי המסורתי.

הכותב הוא שליח אנשים ומחשבים לרומניה