שלום אביטן, אלכסנדר שניידר: "לא בטוח שמערכת הביטחון עיכלה את הפוטנציאל בהתייעלות אנרגטית"

"מערכת הביטחון כולה נשענת על אמצעי תיקשוב המרוכזים ברובם במרכזי מיחשוב או בחדרי שרתים. בעולם זה, אפקטיביות מבצעית משמעה שרידות והתייעלות, שהם התוצר של התייעלות אנרגטית. בעידן של מחסור תקציבי, לא בטוח שמערכת הביטחון עיכלה מה גדול הפוטנציאל לחיסכון בתחום זה, אם כי המודעות לכך בצה"ל גבוהה מאוד", כך אמר שלום אביטן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אלכסנדר שניידר.

אביטן השתתף ברב-שיח בנושא תיקשוב צבאי. רב-השיח התקיים בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, לקראת כנס C5Israel, שייערך ב-18 ביולי במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה.

"כל קילו-וואט של עומס IT עולה למערכת הביטחון בין 8,000 ל-16 אלף שקלים בשנה, תלוי במידת היעילות האנרגטית של חדר השרתים", אמר אביטן. "באולם שרתים בגודל של מגה-וואט, ויש לא מעט כאלה ואף גדולים יותר, מדובר על הוצאה כספית שנתית שנעה בין 8-16 מיליון שקלים, רק על סעיף החשמל. הכפלת הנתון ב-20 שנים ובכמות חדרי השרתים במגזר הביטחוני מביאה להבנת הפוטנציאל לחיסכון הגלום בתחום, כאשר מדברים על תכנון והקמה של מרכז מחשבים חדש", הוסיף.

למרות הנתונים הללו, אמר, הרכישה של האמצעים המשפיעים על היעילות או אי-היעילות האנרגטית מבוצעת תוך דגש על חיסכון בהוצאה הראשונית ולא בהוצאות התפעול, שמהוות את המרכיב המכריע שבעלות הבעלות הכוללת (TCO). "בגלל מפרטי התכנון, משרד הביטחון מעדיף לחסוך 1,000 שקלים במחיר הקנייה במקום לחסוך עשרות אלפי שקלים לאורך שנים", אמר אביטן. "אולם, לצד זה, כאמור – המודעות בצבא לפוטנציאל החיסכון ברמה האנרגטית גבוהה מאוד, ללא ספק יותר מאשר במגזר האזרחי. עם זאת, הדרך בה נכתבים המפרטים, לצד הביורוקרטיה שבמערכת הרכש, לא מאפשרים לקצינים בעלי שאר רוח ויוזמה להוביל מהליכים מרחיקי לכת של חיסכון".

אביטן ציין ארבעה איומים בפניהם ניצבים הגורמים הביטחוניים: לוחמת סייבר, רעידות אדמה, EMP (ר"ת פעימה, פולס אלקטרו-מגנטית, משמע – קרינה הנוצרת מפיצוץ אלקטרו-מגנטי, בעיקר פיצוץ גרעיני או אי יציבות, תנודות, של שדה), וכן איום מפני טילים או רקטות. "יש לאלכסנדר שניידר ידע רב באמצעי מיגון למרכזי מיחשוב מפני איומים אלה", ציין. ככלל, אמר, "התעשייה בארץ מצויה בראשית הדרך לבחינת האיומים הללו. ניתן להגיע לרמות מיגון גבוהות, ובהשקעה זעומה. ראוי שקברניטי המדינה יתנו את הדעת לתחום".

"ליישר קו בהיבט מדיניות האבטחה"
דניאל ברודנר, יועץ אבטחת מידע בכיר ב-CA ישראל, אמר ברב-השיח, כי "קיימים נושאים רבים שנדרש להתייחס אליהם בתחום הסייבר לפני שרוכשים כלים".

לדבריו, "נדרש ליישר קו בהיבט מדיניות האבטחה ועשיית סדר במגוון נושאים, שלכאורה אינם מתקשרים ישירות לעולם הסייבר, אך יכולים לעשות 'רעש', להשרות חוסר ודאות ואף להוות פרצת אבטחה, אם הם לא מנוהלים ולא נשלטים".

בין שאר הפעילויות של CA, אמר ברודנר, "אנחנו מתמחים בניהול זהויות והרשאות. הפתרון שלנו מאפשר שליטה בגישת המשתמשים דרך 'כספת סיסמאות' בצורה מאובטחת ומתועדת. בנוסף, המערכת מאפשרת הגנה נקודתית על מאגרי המידע הרגישים בארגון. CA מספקת כיסוי מקיף של הטיפול במשתמש, מרמת גרעין מערכות ההפעלה (Kernel) ועד הגישה המאובטחת לחשבון או ליישומים השונים במערכות ה-IT של הארגון. במסגרת הפתרון, המיועד לארגוני אנטרפרייז, ניתן לקבוע מדיניות אבטחת מידע ארגונית ולהפיץ אותה בלחיצת כפתור אחת לשרתים הרלוונטיים בארגון".

מתעניינים בתיקשוב במגזר הביטחון? הירשמו לכנס C5Israel 2012