על המתח שבין פרקטיקה לתיאוריה בניהול

"יש הרמוניה מופלאה בין האקדמיה לתעשייה – בגלל חוסר הערכה הדדי מלא בין שתי הקבוצות הללו. מדובר בשתי תרבויות שונות, זה דיון רב-תרבותי ואנשים מדברים בו בשפות אחרות", כך אמר פרופ' גדי אריאב מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.

פרופ' אריאב דיבר במפגש פורום HR מקבוצת אנשים ומחשבים שנערך היום (ה') במלון ליאונרדו ברמת גן. לדבריו, כאשר איש ניהול בתעשייה אומר "מחקר" הוא מדבר על מושג שונה מה-"מחקר" של איש האקדמיה. "ההבדלים בין המחקרים רבים: למשל, מחקר אקדמי מול מחקר ניסויי; מחקר באקדמיה אורך חמישה שנים וזה שבתעשייה – חודשים; עבור האקדמאי, המהות של המחקר היא היציבות, בעוד שלתעשיין חשובה מידת הרלוונטיות של הנושא; מוטיבציית המחקר האקדמי היא יצירת קניין רוחני וידע, ולאיש הניהול – ערך שנוצר בעקבותיו; והמניע למחקר אקדמי הוא לא רווחי", אמר.

בהמשך תיאר פרופ' אריאב את התפתחות לימודי מנהל העסקים, החל מהיווסדם ב-1908 בארצות הברית ועד ימינו אלה. הין היתר, הוא עמד על הביקורות שהופנו נגד הלימודים בשל היעדר הפרקטיות שבהם. הוא ציין שהלימודים בתחום בישראל החלו החלו ב-1969, כאשר ב-1993 החלה תוכנית הלימודים למנהלים בכירים וב-1996 – לימודים משותפים לפקולטה בארץ ובחו"ל. פרופ' אריאב ציין שתוכנית הלימודים בארץ שונה במעט מזו שבחו"ל, בשל שימת דגש על יזמות וחדשנות.

"אנחנו מצויים במצב גלובלי, שהחל עם נפילת חומת ברלין ב-1989", אמר פרופ' אריאב. "זו סיטואציה בה שותפי, המתחרה שלי והמשלים שלי יבוא מכל מקום בעולם, מאד סביר שמסין ומהודו".

לכן, לדבריו, "מה שנדרש ממני, כמלמד, הוא להביא לכך שהסטודנטים שלי יוכלו לפעול בעולם גלובלי. בהיבט התפוקה הנומינלית כפול יוקר המחיה, העולם הוא כיום תלת קוטבי – ארצות הברית, אירופה ואסיה, כאשר כל אחד משלושת הקטבים הללו מייצר 14-15 טריליון דולרים בשנה. בתוך העולם הגלובלי, עליי לסייע לסטודנטים למנהל עסקים להגיע ל-Chindia – הודו וסין. מדינות אלה חוו את הצמיחה הגבוהה ביותר לאורך שנים, של 7%-8% בשנה. שם מצוי העושר המצטבר ועל הדור הבא של המנהלים לדעת להגיע ללקוחות בהן. בסוף נדע להטמיע בתוכנית הלימודית את ההיבטים העכשוויים של גלובליות".

אמיר אייל, יושב ראש קבוצת ההשקעות אינפיניטי, דיבר על אחריות המעסיקים כשומר הסף של כספי העובדים ועל ניהול אישי ותאגידי בעידן של סערות כלכליות. הוא ציין שקבוצת ההשקעות שבראשה הוא עומד מטפלת ב-27 מיליארד שקלים ומדורגת חמישית בישראל בגודלה. "חווינו במשך שנים רבות צמיחה אורגנית, בלי רכישות ובלי חובות", אמר. לדבריו, באופן מפתיע זכתה הקבוצעה בניהול כספי הפנסיה של עובדי חברת חשמל, בסכום של 21 מיליארד שקלים. "אנחנו יודעים לחסן את הלקוחות מפני ביצוע פעולות לא רציונליות", סיכם. "בארץ כמעט שאין חיסכון למעט זה הסוציאלי (פנסיה), וגם הוא לא משהו, מה גם שלעובדים אין מושג מה יש שם".

מירב קליין-אשר, יועצת לניהול ארגוני לחברות היי-טק ופיתוח צוותי מנהלים, סיפקה "ארגז כלים מעשי" לתוכנית פיתוח מנהלים כפלטפורמה לשינוי ארגוני.

המפגש נחתם בהרצאתו של אידן בוך, לשעבר בכיר בסקאל וכיום יועץ עסקי בדרך אחרת. הוא תיאר את ההבדל בין 85% מהפעילות שנעשית בעבודה, המבוססת על היבטים רציונליים ומקצועיים, ואת הצורך בתוספת הרוחנית של 15% פעילות, המבוססת על חזון, ערכים, רוחניות ואינטואיציה. לדבריו, שימוש באותם 15% מביא להשגת הישגים משמעותיים יותר לארגון, כמו גם לעובדים בו.