כבוד גדול, אבל יש עדיין לאן לשאוף

שני דברים טובים קרו אתמול (ב'): האחד הוא שבנק ישראל הוריד את הריבית במשק ועדכן את תחזית הצמיחה השנתית לקצת יותר מ-3% ב-2012. בימים שבהם כלכלות של מדינות ענק באירופה קורסות, והצמיחה שלהן אפסית עד שלילית, כלכלת ישראל בהחלט יכולה להתגאות בהישג הבלתי מבוטל הזה. עם זאת, יש לזכור שמדובר בעניין נזיל שיכול להשתנות במהרה. מה שבטוח הוא, שהמשמעות של ירידת הריבית היא הוזלת אמצעי הייצור – שמקלה מאוד על היצואנים (40% מהייצוא הישראלי מגיע לאירופה, אגב). בנוסף, הירידה משאירה יותר כסף בידי יתר הגורמים במשק, וזה כבר משפיע מן הסתם גם על צריכת ה-IT בשוק המקומי.

הדבר הטוב השני שקרה תלוי בעיקר בנו: האו"ם העניק לממשלת ישראל פרס מיוחד על פעילותה בתחום ממשל זמין. הפרס ניתן בעקבות תוצאות הסקר השנתי שעורך האו"ם, שבו השווה בין פעילות הממשלות השונות בתחום בכל העולם. ישראל מדורגת בסקר במקום ה-16 – קצת לפני גרמניה, יפן, לוקסמבורג ואסטוניה. בדברי הנימוק לפרס נכתב, כי ישראל נתפסת כמדינה מובילה בתחום השירותים האלקטרוניים לאזרח מבין כל מדינות מערב-אסיה. הפורטל הממשלתי מאורגן היטב והאזרחים יכולים לבצע פעולות רבות מבלי לצאת מהבית. הדו"ח מדגיש גם את פורטל MyGov, המאפשר לאזרחים לנטר תכנים ולקבל מידע מדויק מהממשלה לפי צורכיהם.

מיכאל (מיקי) איתן – השר שמוביל בממשלה את תחום שיפור השירות לאזרח, וכרמלה אבנר – שרק באחרונה מונתה לאחראית על התיקשוב הממשלתי (עד לא מכבר שימשה כמנהלת ממשל זמין), ראויים בהחלט לתודה והוקרה על פעילותם זו.

ישראל נחשבת לאחת החלוצות בעולם בממשל זמין. היא נמנית על אותן מדינות ראשונות שהחלו לדבר על מתן האפשרות לאזרחים לבצע פעולות שונות מול הממשלה באמצעות האינטרנט. כבר בעשור הקודם נעשו לא מעט פעולות בנושא, כמו החלת ביצוע תשלומים שונים באמצעות שע"ם, פורטל השירותים והמשרדים של הממשלה, העלאה של טפסים רבים ועוד שלל יישומים רבים, שבשורה התחתונה עושים את החיים פה לקצת יותר קלים.

כאשר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הפקיד בידי השר איתן את תיק שיפור השירות לאזרח, אף אחד – כולל השר איתן – לא ידע איך לאכול את זה. איתן, שמזוהה יותר מכל עם התיקשוב הממשלתי והציבורי, הרים את הכפפה – למרות שהתנאים היו נגדו: אין תקציב, אין משרד וכמעט שאין עוזרים. את כל זה הוא ציפה לקבל מהממשלה שמינתה אותו, אבל מהר מאוד הבין שהשינוי שהוא רוצה לחולל לטובת האזרח, צריך להתרחש קודם כל בתוך הממשלה פנימה. המדובר בשינוי שקשור בתרבות ארגונית, תרבות שלטונית ובעיקר באנשים.

מהפכת ה-eGov והממשל הזמין עדיין לא חלחלה לכל המנהלים ומקבלי ההחלטות בממשלה. יותר מדי משרדים מדורגים עדיין במקומות מבישים בדו"ח השנתי של ממשל זמין, שמדרג את המשרדים שמיישמים שירותים מקוונים לאזרחים. לו היו במגזר העסקי, מנהלים של משרדים כאלו היו כבר מזמן ממתינים בתור בלשכת התעסוקה.

במפגש שבין הטכנולוגיה לאנשים, ניצחו האנשים. מדובר באותם האנשים שלא רוצים את הטכנולוגיה, כי הם מפחדים מהשקיפות ומההקלות לאזרח שהיא טומנת בחובה. האנשים שעובדים בממשל זמין, והצוות של השר איתן, מוצאים את עצמם במלחמה מתמדת מדי יום: המתנה למכרזים יותר מחצי שנה, בירוקרטיה בלתי נסבלת וכמובן בעיות ואתגרים שגרתיים שקשורים להטמעת כל תהליך חדש.

על רקע כל הדברים האלו, העובדה שמדינת ישראל הצליחה להתברג ל-20 המקומות הראשונים בעולם בתחום הממשל הזמין, היא סוג של פלא. תסביר זאת העובדה שההצלחה עליה קיבלנו פרס, היא הצלחתה של הטכנולוגיה. הסקר של האו"ם הרי בודק את הכלים ואת האפשרויות שממשלה מעמידה לרשות אזרחיה, אך הוא לא מתייחס לרייטינג של שירותים אלו ולעובדה שבישראל, דווקא בגלל היותה מובילה עולמית, צריך היה להיות שיעור גבוה ביותר של שירותים אלקטרוניים שמיושמים על ידי האזרחים. ישראל היתה צריכה להיות מדינה שבה כמעט כל השירותים ניתנים אונליין, שאזרחיה משתתפים בבחירות ממוחשבות גם מהבית, מדינה שלכל אזרח בה יש תעודת זהות חכמה ובעזרתה הוא מבצע כל פעולה מכל מקום, מבלי לרוץ ולעמוד בתורים. אנחנו עדיין לא שם, אבל אנחנו מתקדמים בקצב לא רע.

השורה התחתונה: הענקת פרס הממשל הזמין היא בהחלט סיבה לעצור רגע ולשמוח, אבל אסור להתבלבל – יש לנו עוד הרבה מה לעשות, ואין שום סיבה בעולם שבסקר הבא לא נהיה צמודים לקוריאה, למשל, שמככבת במקום הראשון בטבלה.