מדוע וכיצד הוקמה חטיבת המידע והסטטיסטיקה בבנק ישראל?

צחי פרנקוביץ', מנהל חטיבת המידע והסטטיסטיקה בבנק ישראל, אירח את חברי פורום IBI של אנשים ומחשבים, וסיפר להם על היתרונות והאתגרים שבהקמת החטיבה ● "אנו היצרן המרכזי של סטטיסטיקה פיננסית בארץ", אמר, "ומספקים מידע למגוון גופים, דוגמת קרן המטבע הבינלאומית, OECD, הבנק הבינלאומי לסליקה ועוד"

"בשל הקמת החטיבה לסטטיסטיקה ומידע, הצלחנו לחסוך בכוח אדם ולמנוע כפילות בעבודה", אמר צחי פרנקוביץ', מנהל חטיבת המידע והסטטיסטיקה בבנק ישראל. פרנקוביץ' דיבר בפתחו סיור שערך היום (ג') פורום IBI מקבוצת אנשים ומחשבים במשרדי בנק ישראל בתל אביב. את הסיור הנחה אמיר רסקין, שותף ב-B-Pro. אנשי החברה היו מהמקימים של החטיבה למידע וסטטיסטיקה, כיועצים של החטיבה.

הוא סיפר, כי הבנק נוסד בדצמבר 1954 וציין כי מקום מושבו בירושלים – בקריית בן גוריון, בקרבת משכן הכנסת, בית המשפט העליון ומשרדי הממשלה. סניף נוסף של הבנק פועל בתל אביב, ברחוב לילינבלום. לדברי פרנקוביץ', "הבנק הוא עצמאי, ויעדיו ודרכי פעילותו נקבעו בחוק בנק ישראל משנת 2010. מטרותיו הן שמירה על יציבות המחירים, תמיכה בהשגת יעדי הממשלה בעיקר בתחומי הצמיחה והתעסוקה וצמצום פערים חברתיים ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית". הוא הוסיף, כי הבנק הוא גוף רזה, המעסיק רק 750 עובדים.

החטיבה בראשותו, אמר פרנקוביץ', מונה 50 עובדים, רובם כלכלנים וסטטיסטיקאים, ובה שני אגפים – אגף סטטיסטיקה ואגף לקוחות. אגף הלקוחות מטפל בלקוחות פנימיים – כגון פרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, הנהלת הבנק, הוועדה המוניטרית, ובלקוחות חיצוניים – כגון הציבור הרחב והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "אנו היצרן המרכזי של סטטיסטיקה פיננסית בארץ", אמר, "ומספקים מידע למגוון גופים, דוגמת קרן המטבע הבינלאומית, OECD, הבנק הבינלאומי לסליקה ועוד".

החטיבה בראשותו, אמר פרנקוביץ', הוקמה ב-2008, תוך ריכוז פעילויות ופונקציות סטטיסטיות שפעלו באגפי הבנק השונים. מטרות ההקמה של החטיבה, הסביר, היו יצירת התמחות בתחום הנתונים והמידע הכלכלי, התייעלות ארגונית וביטול כפילויות ויצירת שפה אחידה וסטנדרטית. הוא הסביר, כי כ-70% מפעילות החטיבה הוא בטיפול במידע, וכשליש עוסק בפיתוח דברים חדשים.

פרנקוביץ' תיאר את האתגרים בעבודה מול חטיבת ה-IT בבנק ישראל, בראשות דורון פלח, הנובעים לדבריו משתי סיבות: הבנת יתר של עובדי החטיבה שבראשותו במיחשוב מחד, ומהרצון של אנשי חטיבת ה-IT לקבל מסמכים מפורטים לגבי דרישות הפרויקטים של ה-IT – מאידך.

בשל הקמת החטיבה, אמר, נחסכו כעשרים משרות, וכיום בשל ייעול ומיכון, החטיבה מנפיקה יותר תוצרים סטטיסטיים מאשר בעבר. הוא ציין שלושה אתגרים בהקמת החטיבה: התנגדות ארגונית וחוסר הרצון של אנשים ומנהלים באגפים השונים להיפרד מהסטטיסטיקאים "שלהם", החשש מסכנה של אי רציפות של המידע ותפיסת השינוי כאיום. "התגברנו על האתגרים הללו", סיכם פרנקוביץ', "בכך שיצרנו שיתוף ושקיפות, בכך שכל שינוי החל בשמירה על הקיים, ובכך שמיצבנו את השינוי כהזדמנות לשיפור".

גבי פישמן, משנה למנהל חטיבת המידע והסטטיסטיקה בבנק ישראל, תיאר את השלבים בהם נבנה מחסן הנתונים המרכזי בבנק ישראל. הוא ציין, כי אחד המניעים בהקמת המחסן האמור, שבנייתו טרם הסתיימה, היה ריבוי של מאגרי נתונים. לדברי פישמן, נתונים רבים שנאספים, מקורם אינו בבנק ישראל. אתגר נוסף, לדבריו, היה בכך שנתון מסוים או מיצרף של נתונים יכול להגיע ממקורות שונים.

פישמן סיכם באומרו, כי אחת מהמורכבויות של הפרויקט הייתה בכך שיש ריבוי של מקורות מידע, חיצוניים ופנימיים, לצד הרצון ליצור שפה אחידה של הנתונים. החזון אמר פישמן "הוא שכל המידע הפיננסי יהיה במחסן הנתונים הארגוני, ה-DWH".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים