הקטר מתחיל להאט

חברת המחקר IVC ופירמת ראיית החשבון KPMG, פרסמו אתמול (ב') נתונים, לפיהם חלה ירידה של 11% בהשקעות הון סיכון בהיי-טק במחצית הראשונה של 2012. גם חלקן של הקרנות הישראליות בסך כל הגיוסים ירד ל-24%, בהשוואה לנתח של 28% בתקופה המקבילה אשתקד. ההערכות בקרב מומחים הן, כי הנתונים של המחצית הראשונה לא צפויים להשתנות בצורה דרמטית גם במחצית השניה של 2012, ואולי גם ב-2013.

אולם, כבר בתחילת השבוע פרסם מכון הייצוא נתונים מדאיגים, לפיהם חלה ירידה של 7.7% בייצוא ההיי-טק ברבעון השני של שנת 2012. הנתונים אמנם שיקפו ירידה כללית בהיקף הייצוא הישראלי, אך לראשונה מזה שנים רבות, ענף ההיי-טק היה בין שני הענפים שבהם שיעור הירידה היה מהחדים ביותר. אפשר לומר, כי הוא זה שאחראי להיקף הגדול של הירידה בכלל הייצוא.

שני המדדים האלו, שאינם מחדשים רבות, מלמדים על המציאות החדשה שקורמת לה עור וגידים, ולא בטוח שהאנשים שצריכים לתת על כך את דעתם מגלים מגלה ערנות מספקת. המחצית הראשונה של שנת 2012 היתה יחסית סבירה, וניפצה תחזיות שחורות שהופצו בשלהי 2011 עקב המשבר הכלכלי באירופה וארה"ב. במבט לאחור ניתן לומר, כי עד כה נהנינו מחסינות, ואף הוכחנו לכל העולם שאנחנו שמורת טבע מוגנת עם כלכלה יציבה, ולא כזו שנגררת אחרי הכלכלות המדשדשות בעולם. אך הנפשות הפועלות בתחום מבינות, כי לא לעולם חוסן. שכן, שוק ההיי-טק הישראלי חשוף לשוק האמריקני והאירופי, ולכן מדובר בתגובה בלתי נמנעת. הירידה בכוח הקנייה במגזרים השונים בעולם, מביאה לכך שהצריכה נמצאת בירידה. עובדה זו משפיעה באופן ישיר על היכולת של חברות ישראליות, ותיקות וחדשות כאחד, להתמודד בתחרות שהולכת וגוברת.

הפתרונות להתמודד עם מצבים כאלו נחלקים לשני מישורים: מצד אחד, המישור הלאומי, שבו משרדי הממשלה, ובראשם משרד התמ"ת, חייבים למצוא דרכים יצירתיות להקל על יצואני ההיי-טק. כך, למשל, פתרונות כגון הוזלת עלויות העבודה, עלויות ייצור והאצת מגמה של הזרמת כוח אדם טכנולוגי לחברות ולמפעלים השונים, המשוועים לכוח אדם ואינם יכולים לממש מכירות לשווקים בהם יש להם פתרון. הכתובת על הקיר כבר זמן רב. ראשי תעשיות ההיי-טק מתריעים על כך כבר שנים, אבל להוציא פעולות של כיבוי שריפות ושחרור מזערי של משאבים למראית עין, המצב נשאר על כנו.

מהצד האחר, יצואנים וחברות מקומיות צריכים לחפש שווקים חדשים, ולפעול שם. בכנס הבכירים של פורום C3, שנערך לא מכבר ברומניה, סיפר פרופסור גדי אריאב על השווקים המתעוררים במזרח, ובמיוחד הודו. אריאב, המתמחה בנושא זה ומלווה קבוצות של סטודנטים ל-MBA במדינות המזרח, הוכיח למשתתפים כי עם קצת חשיבה מקורית, הכרת השוק וחשיבה יצירתית – השוק הישראלי יכול לשנות מעט את כיווני היצוא שלו לעבר המזרח, רגע לפני שהמתחרים שלנו יהיו שם. יש לציין, כי גם כאן רצויה מעורבות של מוסדות ממשלה, דוגמת הכוונה ברורה בשוק, יצירת קשרים ומתן תמריצים ליצואנים שיאמצו את המודל הזה בקצב מהיר יותר.

כל שנותר הוא לקוות, כי בדומה למיתונים או האטות קודמות שעברו על המשק הישראלי, גם הפעם יוכיח ענף ה-ICT כי הוא זה שיכול לסייע לקטר להאיץ מחדש, ולחזור חזרה לפסים. המשבר של 2008 הוכיח מעל לכל ספק, כי הנהלות ארגונים הבינו שהשקעה ב-IT כבר אינה בגדר הוצאה, כי אם מקדם התייעלות חיוני ומשמעותי בתקופת ההאטה. המשימה של המנמ"רים והספקים השונים היא להוכיח להנהלות הארגונים, כי אסור לקצץ בתקציבי ICT. זאת ועוד, יש מקום להגדיל את השקעות בתחומים מסוימים, בעיקר על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות, במטרה לאפשר המשך פעילות ללא זעזועים. רק כך תושג יציבות.