מצעד הזמינים – ואלה שלא

הכנסת העניקה השבוע תעודות הצטיינות למשרד התמ"ת, למשרד החינוך ולרשות לניירות ערך על פעילותם המוצלחת בממשל זמין. זאת, לאחר שהגופים הללו קיבלו את הציון הגבוה ביותר בדו"ח השנתי של ממשל זמין ל-2011, שבודק ומדרג את פעילות המשרדים בכל מה שקשור לשירות לאזרח. צוותים של ממשל זמין עוקבים במשך כל השנה אחר פעילות משרדי הממשלה בנושא מידע שניתן לאזרח באמצעות האתרים שלהם, היקף השירותים המקוונים שהם מספקים, תאימות השירותים ואתרי האינטרנט לתקני נגישות וכן מפיקים דו"ח שנתי על כל הפרויקטים שהם עשו בתחום של ממשל זמין

המשמעות של תעודות ההצטיינות הללו היא שמגוון השירותים שמעניקים המשרדים זמינים יותר, יעילים יותר ומן הסתם מאפשרים ליותר אזרחים לנצל את זכויותיהם. ההצטיינות של הרשות לניירות ערך, שמוגדרת כגוף מטה ומינהל, חשובה לא פחות. הרשות אחראית על כל המידע הבורסאי הרשמי הזורם אל הבורסה וממנה. בתקופה כל כך רגישה, שבה כל תנודה במנייה זו או אחרת יכולה לזעזע את כלל המשק, יש חשיבות לממשק אינטרנטי נוח וברור, שישרת את כל הציבור.

הרשות ומשרד התמ"ת קיבלו את הציונים הגבוהים ביותר בדירוג – 72 ו-73, בהתאמה. צל"שים מגיעים גם למשרדים אחרים שקיבלו ציונים גבוהים, כמו המשרד לקליטת עלייה, שעלה למקום הרביעי. הענקת הפרסים היא מהלך חשוב, שאמור לעודד את המשרדים להתחרות ביניהם מי ייתן שירות טוב יותר לאזרחים וכתוצאה מכך לקבל אות הצטיינות.

דרושים עונשים
אולם, מהתבוננות מעמיקה יותר בדו"ח ובדירוג עולה תחושת החמצה שמחייבת את עורכיו לחשוב בצורה קצת יותר יצירתית. השאלה שעולה מהם היא מה לעשות עם המשרדים שנמצאים בתחתית הטבלה. מדובר במשרדים שבאופן קבוע מקבלים את הציון הנמוך ביותר, והוותיק מבין המשרדים הכושלים, שלא מצטיין בשום דבר שקשור לממשל זמין, הוא משרד הפנים. השנה הוא ממוקם במקום ה-20, לעומת המקום ה-19 בו דורג בשנה שעברה. כלומר: לא רק שמשרד הפנים לא השתפר בכל מה שקשור לממשל זמין, אלא הוא אף הדרדר. במצב דומה נמצאת רשות המים, שזכתה בכבוד המפוקפק של דירוג במקום האחרון. ומי נמצא במקום ה-17? דווקא המשרד לאזרחים ותיקים, שכל תכלית קיומו היא מתן שירות לאוכלוסייה שלא יכולה להגיע למשרדי הממשלה השונים ולעמוד בתור בקלות, אבל למי אכפת?

ככלל, הדירוג של ממשל זמין אינו מצעד הפזמונים והוא לא נועד להיות פלטפורמה לכיבודים בלבד. מתפקידם של הממונים על הנושא בממשלה, השר מיכאל איתן וכרמלה אבנר, לתרגם את הציונים הגרועים של אותם משרדים לכדי סנקציות מעשיות שיגרמו להם לשפר את דרכם. למשל, העדר זמינות בשירותים של משרד הפנים, שהוא מהחשובים ביותר, פירושה פגיעה באלפי אזרחים שיכולים לקבל שירות טוב יותר. כך גם במשרדים אחרים ובגופים אחרים, שהטבלה מראה שיש להם עוד הרבה עבודה.

העובדה שאין גורם שיכול לדרבן או להעניש את מנהלי אותם משרדים על רשלנותם בכל מה שקשור לממשל זמין היא תמצית הסיפור בכל מה שקשור לשיפור שירות לאזרח. יש בצמרת אנשים שעושים עבודה נפלאה, יש שר שאחראי על כך ופועל ללא ליאות כדי לקדם את הנושא, קיימים צוותים שמעניקים את הסיוע הלוגיסטי למשרדים שמיישמים את ממשל זמין, אולם, בסופו של דבר, זה נופל לפתחם של מקבלי ההחלטות במשרדים.

מהדירוג בדו"ח עולה שאותם מנהלים סבורים ששיפור השירות לאזרח הוא בגדר המלצה בלבד וגם אם הם לא יקבלו צל"ש ממיכאל איתן, שום דבר לא יקרה. האזרחים ימשיכו לעמוד בתור, לקבל שירות גרוע, ואילו הם ימשיכו את שיגרת יומם, העיקר להגיע הביתה בשלום. זה מצב בלתי נסבל, שמישהו בממשלה, כולל ראש הממשלה עצמו, חייב לקחת אותו לידיים ולייצר מנגנון שיבהיר לכל משרד שימשיך לזלזל בממשל זמין שיש מחיר לעצלנות. העונש הכי משמעותי שאפשר לחשוב עליו, מלבד סנקציות אישיות, הוא עונש כספי. יש לקצץ בכמה עשרות אחוזים את תקציבו של משרד שידורג במקום מביש במדד הזה, כמו למשל משרד הפנים, או לא לתת לו משאבים לפרויקטים אחרים. אם לא ייעשה כך, דו"חות ממשל זמין ימשיכו לטפוח על השכם למצטיינים, שממילא עושים את עבודתם נאמנה לאורך כל השנים, אבל ינציח את הבטלנים והרשלנים, שלא נוקפים אצבע כדי שכולנו נחיה פה בקצת יותר נוחיות.