השבוע שהיה

לאחר תקופה ארוכה, חזרה השבוע מיקרוסופט (Microsoft) לראש הכותרות הטכנולוגיות. זאת, בעקבות שתי הכרזות חשובות שקשורות בה: האחת היא כמובן השקתה של מערכת ההפעלה החדשה לשרתים, חלונות סרבר 2012 (Windows Server 2012), שהוכרזה שלשום (ג') במקביל במדינות רבות – כולל בישראל. השניה היא חשיפת מכשיר הטלפון החדש של נוקיה (Nokia), המבוסס על מערכת ההפעלה חלונות פון 8 (Windows Phone 8) – גם היא כמובן מתוצרת הענקית מרדמונד.

אי אפשר להשוות את ההכרזות הללו, מכובדות ככל שיהיו, להשקות היסטוריות דוגמת זו של חלונות 95 (Windows 95) – שהיתה אחד האירועים המתקושרים בעולם בשעתה. עם זאת, בהחלט ראוי להדגיש את תשומת הלב שניתנה לשני האירועים הללו, שהיוותה הוכחה לכך שמיקרוסופט ערוכה להשיב מלחמה למתחריה החדשים-ישנים, שהצליחו לערער במעט על ההגמוניה שלה.

חלונות סרבר 2012 מביאה לידי ביטוי את ההכנות הרבות שביצעה מיקרוסופוט בשנים האחרונות כדי לתפוס מקום מרכזי בשתי זירות: מיחשוב הענן והדטה-סנטר. אין ספק שמאמצי החדירה של מיקרוסופט לשווקים הללו, מדירים שינה מעיניהם של כמה וכמה ספקים חזקים בתחום, שנהנו עד כה מהעדר פתרונות ממוקדים וישירים של מיקרוסופוט לעולם זה.

ההכרזה של נוקיה מבטאת שיתוף פעולה בין שני ענקים, שכל אחד מהם היה מלך בתחומו – עד שהמציאות השתנתה. עבור נוקיה, הטלפון החדש הוא בבחינת גלגל ההצלה האחרון שלה, רגע לפני העלמותה מהשוק. עבור מיקרוסופט מדובר בעוד מנוע שיכניס אותה בצורה חזקה אל עולם המובייל המשתלט עלינו.

דווקא בשוק הארגוני קיימת ציפייה לחלונות 8 (Windows 8), בעיקר בגלל עידן ה-BYOD (ר"ת Bring Your Own Device), שבו כל עובד מביא איתו מהבית את הטלפון האישי או את מחשב הלוח – ומבקש להתחבר לאפליקציות ארגוניות. ההגירה הזו ממערכות הלגאסי הארגוניות אל הטלפונים החכמים ומחשבי הלוח, אינה מובנת מאליה ובהחלט לא פשוטה, שכן חלק מהמערכות מבוססות על תשתיות שאין בינן ובין הטלפונים החכמים דבר. כאשר מנמ"ר יתבקש לחבר אפליקציות ארגוניות לטלפונים חכמים או מחשבי לוח שמריצים את סביבת ההפעלה של מיקרוסופט, הנחת היסוד היא שהתהליך יהיה קצר יותר ופשוט יותר. הזמן יוכיח האם התפיסה הזו נכונה.

הטלפון של נוקיה, כך קראנו, מכיל גם רכיב NFC – אחד הדברים החמים ביותר כיום בעולם התשלומים הממוחשב. הוא מציע עוד שלל חידושים ופיצ'רים, אך נראה שחובבי הגאד'טים הישראליים יצטרכו להמתין עד שתושלם הגירתו של המכשיר לארץ. זאת, אגב, בניגוד לחלונות סרבר 2012, שכבר מוצעת ללקוח הישראלי.

שתי ההכרזות האלו מקבלות גם משמעות חזקה יותר, כאשר קוראים את התחזיות של פורסטר (Forrester), לפיהן עד 2017 מחצית מאוכלוסיית העולם תהיה מחוברת לאינטרנט. זה גם מה שמסביר מחקר אחר, הפעם מבית IDC, שקבע השבוע שסין היא המדינה שיש בה את המספר הגדול ביותר של טלפונים חכמים בעולם.

בזירת הכנסים, אין ספק שהאירוע המרכזי והמעניין של השבוע היה ועידת הסייבר השנתית של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), בראשותו של האלוף (מיל') עמוס ידלין. באולם היפה של המכון התקבצו בכירי מערכת הביטחון בעבר, וראשי מערכות המיחשוב במיגזר העסקי בעבר ובהווה. לרגע נדמה היה שזו בכלל פגישת מחזור. הכנס עצמו נוהל על ידי תא"ל (מיל') ד"ר גבי סיבוני כמו מסדר צבאי: כל ההרצאות החלו בדיוק בזמן והכי חשוב: גם הסתיימו בזמן (ואפילו קודם). האווירה היתה אקדמית לחלוטין והמסרים היו מאוד עכשוויים וברורים.

הסייבר, עליו כולם מדברים ומעט עושים (בדומה למזג האוויר), כבר מזמן אינו דבר וירטואלי. הסייבר מהווה זירה בפני עצמה – ישות עצמאית שבה כללי המשחק שונים לגמרי. פה ההגנה היא שם המשחק – והיא קריטית הרבה יותר מההתקפה. למדינות ולממשלות יש תפקיד מוגבל למדי בכל הקשור להתקפה בסייבר, אך הן משחקות תפקיד קריטי בהגנה.

סייבר פירושו ניתוק זרם המים ליחידה צבאית, גרימה לפיצוץ בצינור המים שמוביל לאחד מחוות השרתים הגדולות בארץ או שיבוש הרמזורים בתל אביב. המשמעות היא שהסקטור הפרטי חייב לקחת אחריות ולהתחיל להיערך כדי להגן על עצמו – הן ברמת המיחשוב והן ברמה הפיסית. הממשלות צריכות לכוון, ובמקרה של ישראל לחוקק חוקים. כפי שאמר הגנרל בדימוס מייקל היידן, ראש ה-CIA לשעבר, ממשלות לעולם תהיינה מפגרות בתגובה על הסייבר. הסייבר אמנם אינו איום קיומי, אבל הוא יכול להכריע מלחמות בעזרת שיבוש החיים בעורף – ועל זה עובדים כעת מיטב אויבינו, הקרובים והרחוקים.

בשבוע הבא אנחנו נכנסים לישורת האחרונה, רגע לפני שהמדינה שוב נסגרת – הפעם לתקופת החגים. עוד כנס, עוד אירוע ובעיקר כמה שיותר מכירות, כדי לסיים את השנה העברית עם טעם מתוק בפה.

שבת שלום.