משרד האוצר הורה למרכז השלטון המקומי לצאת למכרז על מכירת גרעין השליטה בחברה לאוטומציה, על אף בקשתו להעמיד אותו למכירה ללא מכרז. על פי הערכות לא רשמיות, השווי שלה בשוק עומד על כ-50 מיליון שקלים.

במסגרת המכרז תקים החברה לאוטומציה ועדת מכרזים מיוחדת שתורכב מראשי ערים ומהדרג המקצועי של החברה.

על פי הודעת מרכז השלטון המקומי, "מטרת המכירה היא להכניס שותף אסטרטגי שיצעיד את החברה קדימה. לכן, בבניית הליך המכירה ניתן משקל לאיכות המקצועית של הרוכש ולתוכניות האסטרטגיות שלו לגבי החברה, כמו גם למחיר ההצעה".

יצוין, כי החברה לאוטומציה נמצאת על המדף מחודש מרץ השנה. כאמור, בתחילה התכוון השלטון המקומי להעמיד את החברה למכירה ללא מכרז, ויושב ראש מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, אף פנה בבקשה בנושא זה לחשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי בואינג'ו, אולם האוצר סירב לאשר לחברה פטור ממכרז. כמו כן, לא היו אז קונים פוטנציאליים

החברה לאוטומציה הינה חברת IT המתמקדת בפיתוח ויישום מערכות מידע בטכנולוגיות מתקדמות ומתן שירותי מיחשוב למגזר המוניציפאלי ולגופים מטעמו. היא נחשבת לחברה דומיננטית במגזר זה. החברה מעסיקה כ-500 איש, רובם אנשי תוכנה ומחשבים, ויושב הראש שלה הוא משה אלקסלסי. לחברה שתי חברות בנות – קומפלוט וקומפיי. בין החברות שעשויות להתעניין ברכישתה נמצאות, על פי ההערכות, מלם, One1, טלדור, יבמ (IBM) וחברות נוספות שפועלות במגזר השלטון המקומי.

הליך הכנת המכרז וניהול המכירה מלווה על ידי חברת הייעוץ E&Y (ארנסט אנד יאנג) קוסט פורר גבאי את קסירר. את ההיבט המשפטי של המכירה מוביל עו"ד מני גורמן ממשרד עו"ד שטייניץ הרינג גורמן ושות'.

החברה לאוטומציה אישרה את דבר היציאה למכרז.

"המגזר העסקי מצוי בלחץ, והבנקים בכלל זה. ברמה הכלל בנקאית מורגש מיתון, שבא לידי ביטוי בתוכניות לקיצוץ תקציבים. אנחנו במצב שונה ומצויים בתנופת פיתוח עסקית וטכנולוגית גדולה", כך אמר גדי דודיאן, סמנכ"ל ומנהל אגף מיחשוב וטכנולוגיה בבנק יהב.

דודיאן דיבר במסגרת פאנל שנושאו "תוכניות העבודה של המנמ"רים על רקע ההאטה במשק". הפאנל התקיים כחלק ממפגש פורום המנמ"רים של אנשים ומחשבים, C3, שנערך בפראג בסוף השבוע האחרון. השתתפו במפגש יותר מ-150 מנמ"רים ונציגי ספקיות ה-IT והנחה אותו פלי הנמר, נשיא הקבוצה. מנחה הפאנל היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

לדברי דודיאן, בנק יהב סיים את 2012 עם רווח שיא של יותר מ-100 מיליון שקלים ותשואה של 12% על ההון. בהיבט ה-IT, אמר, "בשל הנחיות רגולטוריות לתחומי הסייבר והמשכיות עסקית, תקציב ה-IT שלנו גדל בשלוש השנים האחרונות ב-20% בשנה והיקפי כוח האדם בתחום המיחשוב גדלו באותה תקופה ב-10% בשנה. ככלל, בנק יהב מצוי בתנופת פיתוח ומגייס אלפי לקוחות בשנה. הוא מונה 45 סניפים, שבעה מרכזי ייעוץ ומוקד טלפוני בעל 100 עמדות".

דודיאן ציין, כי לא ניתן לשנות את תוכניות העבודה השוטפות בבנק, כמו גם את אלה שנובעות מהנחיות רגולטוריות, ולכן – הקיצוצים וההתאמות התקציביות נעשים בפרויקטים של פיתוחים ארוכי טווח. "אנחנו מבצעים הערכה מחודשת לגבי כל מה ש-'נחמד שיהיה'. כמו כולם, גם מאיתנו מצפים לספק יותר מוצרים ושירותים בפחות משאבים ותקציבים. הסיסמה הזו מקבלת משנה תוקף השנה".

"מעקב ובקרה צמודה אחרי התקציב"
"בישראכרט, כמו אצל כלל חברות כרטיסי האשראי, חלה עלייה בכמות הרגולציות וגדלה התחרותיות. לאור זאת, על מנת לשמור על רווחיות, קיימת בקרה צמודה והדוקה אחר תקציבים, ובכלל זה גם אחר תקציב ה-IT", כך אמר גלעד מיניקס, מנהל תו"פ (תכנון וניהול פרויקטים) ומנמ"ר גלובל פקטורינג בישראכרט.

לדבריו, "בישראכרט הודקה הבקרה על התקציבים, בשל הצורך בהתייעלות תפעולית. הדרך היחידה שלנו לממש מטרה זו היא על ידי תעדוף של פרויקטי IT, וזה מה שאנחנו עושים".

מיניקס אמר, כי במסגרת הפעילויות המיחשוביות אותן הוא והחברה בה הוא עובד מקדמים נמצאים כניסה עמוקה יותר ויותר לעולם הסלולר ופרויקטי דיגיטליזציה. "בדרך זו אנחנו מנסים לחסוך בעלויות ובמשאבים ולהביא לייעול תהליכים", אמר. לדבריו, דרך נוספת לחיסכון בעלויות המיחשוב תהיה צמצום פלטפורמות ה-IT הקיימות והאחדתן, כמו גם בניית הסכמי תחזוקה, תפעול ורמות שירות מול הספקיות, שייעשו לתקופה של כמה שנים.

"המחצית הראשונה של 2013 הייתה טובה מהמצופה. היא החלה כשנה של חוסר ודאות והתגלתה כמפתיעה לטובה. ההסבר שלי לכך הוא שהלקוחות הארגוניים מבינים את פוטנציאל הצמיחה העסקית הגלום בתחום ה-BI", כך אמר אסף בר, מנכ"ל איטרניטי, בראיון לאנשים ומחשבים.

הראיון התקיים במסגרת מפגש פורום המנמ"רים של אנשים ומחשבים, C3, שנערך בפראג בסוף השבוע האחרון, בהשתתפות יותר מ-150 מנמ"רים ונציגי ספקיות ה-IT ובהנחיית פלי הנמר, נשיא הקבוצה.

לדברי בר, "הלקוחות הארגוניים מבינים שנדרש מהם לשפר את נקודות המפגש עם הלקוחות, כך שהן תהיינה משופעות במידע ממוקד ובנתונים מפורטים ורלוונטיים אודות הלקוחות שלהם". הוא הוסיף, כי "למרות הצפי שלנו לשמירה על המצב הקיים, הרי שברבעון הראשון של השנה חווינו צמיחה של 15%".

מימד נוסף אותו ציין בר הוא "הצורך לחבר בין הבינה העסקית למדיה החברתית. הלקוחות הארגוניים רוצים לדעת מה השוק חושב עליהם, מהם האתגרים החדשים עימם עליהם להתמודד וכיצד הם יוכלו 'לצוד' לקוחות חדשים. פיתחנו חיבור בין שני העולמות הללו והדבר הניב לנו ערוץ חדש של הכנסות. אנחנו מביאים את העולם החברתי למידע שכבר קיים במערכות ה-BI. לדוגמה, נתונים אודות מבוטח בחברת ביטוח המוצלבים עם מידע שהוא פרסם ברשת החברתית לגבי מה הוא עושה ורוצה".

"אנחנו פועלים בכל רמות ה-BI ומטמיעים מערכות ביזנס אובג'קטס (Business Objects) מבית סאפ (SAP), אורקל (Oracle), קוגנוס (Cognos) מבית יבמ (IBM) וקליק וויו (QlikView) – וזאת ללא כל הטיה. אנחנו לא משאירים 'גולגולות' אצל הלקוח בתום הפרויקט, אלא רק עורכים פרויקטי BI", ציין.

הוא סיים באמרו, כי "לאור מצוקת המנמ"רים בהיבט הכלכלי והקושי שלהם להחזיק אנשי BI ותשתיות הקמנו מערך תמיכה מרחוק לתחומי הפורטלים וה-BI, לפתרון בעיות ועם הסכמי רמת שירות. למרות אי הוודאות בה נמצא השוק, הצורך במערכות BI הולך וגובר, בשל התועלות הטמונות בהן. חווינו השנה צמיחה, במסגרתה גייסנו מאז ינואר יותר מ-20 עובדים. החברה מונה כיום 150 עובדים".

חברת ה-BI איטרניטי, בשיתוף מיקרוסופט (Microsoft) ישראל ויחידת המיחשוב של ישראכרט, פיתחו והעלו לפני כחודש לאוויר בחברת כרטיסי האשראי מערכת דו"חות לבתי עסק, לקוחותיה של החברה, לאחר פרויקט שארך כשנה. מאז עלייתו לאוויר נמצא הפרויקט בשלבי פיתוח נוספים. היקפו לא נמסר לפרסום, אולם לאנשים ומחשבים נודע, כי הוא עומד על יותר ממיליון שקלים.

בשלב הראשון המערכת עלתה לאוויר כאתר אינטרנט שנציגי בתי העסק היו גולשים אליו ובשלב השני עלתה גרסה סלולרית, שמותאמת לעבודה במכשירי iPhone ובמכשירים מבוססי אנדרואיד (Android). מערכת הדו"חות החליפה את חוברות הפעולה הידניות.

המערכת, מבוססת תשתיות מיקרוסופט, מאפשרת לאלפי בתי העסק הנמנים עם לקוחות ישראכרט להכיר טוב יותר את לקוחותיהם באמצעות קבלת מידע עסקי קריטי בזמן אמת ומסייעת להם להשיג ביצועים עסקיים טובים יותר ולהרחיב את נתח השוק.

לדברי סיגל ברוך, ראש מחלקת הפיתוח בישראכרט, "המערכת מאפשרת בראשונה לבתי עסק לסכם ולתחקר את נתוני ההכנסות מכרטיסי האשראי ולקבל מידע יומי דינמי אודות עסקות האשראי שעברו בבית העסק. זאת, בחלוקה לפי ענפים, סכומי כסף, סניפים ועוד". ברוך הוסיפה, כי "המידע מתקבל באופן היסטורי, תוך התייחסות למגמות, ברמה חזותית גבוהה וידידותית למשתמש". היא ציינה ש-"במערכת הושם דגש מרכזי על בניית מנגנוני אבטחת מידע, על מנת לוודא שהמידע יהיה מאובטח וחסוי".

אסף בר, מנכ"ל איטרניטי, אמר ש-"המערכת מאפשרת לבתי העסק המבצעים סליקת כרטיסי אשראי לצפות מדי יום בדו"חות העסקיים שלהם, בחיתוכים שונים, מה שמסייע להם לנתח ולהבין את מאפייני הקניות הנערכות בבית העסק. מדובר בערך מוסף שיווקי ופיננסי משמעותי, עבור כל בית עסק שעושה שימוש בעסקות אשראי".

"הדטה סנטר הארגוני הולך ונהיה מורכב יותר ויותר, והעלויות בעקבות כך הולכות וגדלות. יש יותר שכבות מיחשוב, שרתים, קווי תקשורת, ויותר רכיבי ומוצרי אבטחת מידע. היכולת לתחזק ולנהל אותו הולכת והופכת בלתי אפשרית. נדרש לפשט את הדטה סנטר, כי זה לא יכול להימשך לאורך זמן וכי צריך לצמצם את העלויות", כך אמר ונקאטה דוגירלה, מנהל מוצרים בכיר בחטיבת הדטה סנטר של ג'וניפר (Juniper Networks) העולמית.

דוגירלה דיבר בכנס לקוחות שערך הסניף הישראלי של ענקית התקשורת ואבטחת המידע. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') באולם סטוקו במגרשי הטניס שבהדר יוסף, תל אביב, בהשתתפות לקוחות החברה, מנהלי תקשורת, מנהלי תשתיות ומנהלי אבטחת מידע מארגונים ממגוון מגזרי המשק.

לדבריו, הדטה סנטר הגיע למצב המורכב בו הוא נמצא כיום כתוצאה מכמה סיבות, בהן הגידול בהיקף המידע המאוחסן והצורך לנהלו. כמו כן, גרמו לכך תהליכי הקונוסולידציה שעברו ארגונים, לצד ריבוי המערכות הווירטואליות הקיימות, שיושבות לצד השרתים הפיזיים. סיבה נוספת היא ריבוי התעבורה התקשורתית, ובכלל זה נפחי תעבורה המכילים תקשורת שאינה רק תקשורת נתונים, כבעבר. הסיבה הרביעית היא ה-"הצטרכנות" של ה-IT, לצד החדירה המסיבית של עולם המיחשוב הנייד לארגונים. "זאת מגמה שמופיעה במקביל למגמת ה-BYOD (ר"ת הבא את רכיבי המיחשוב הניידים שלך, הטאבלטים והטלפונים החכמים, מהבית לעבודה)", אמר דוגירלה. הוא הסביר ש-"הצטברות כל המגמות הללו יחדיו יוצרת עומס בלתי אפשרי על מערכי המיחשוב ועל מנהלי התשתיות בארגונים".

צילום ועריכת וידיאו: עדי רמלר

"המענה לכך הוא פישוט הדטה סנטר הארגוני", ציין. "צריך לעשות זאת תוך מימוש תפיסה בעלת ארבע רגליים: פישוט, וירטואליזציה של רשתות תקשורת, אבטחת מידע ומיכון. ראשית, יש לבנות ארכיטקטורה פשוטה יותר באופן משמעותי, תוך צמצום המורכבות ושיפור ביצועי הרכיבים השונים של מרכזי המיחשוב, לצד הגדלת היעילות של מרכז הנתונים והפחתת עלויות התפעול והתחזוקה שלו. בנוסף, יש להטמיע טכנולוגיות לווירטואליזציה של רשתות התקשורת, מבוססות תקנים פתוחים, שגם הן יביאו ליעילות תפעולי ולזריזות. כמו כן, יש לממש מדיניות וטכנולוגיות אבטחת מידע שיספקו לדטה סנטר שירותי אבטחה דינמיים, שכוללים מדיניות מודעת יישום ומשתמש, תוך יכולת לשנע את הנתונים ממקום למקום בצורה מאובטחת – במערך המיחשוב הארגוני ומחוצה לו, בענן. לצד כל אלה, נדרש למכן את הדטה סנטר ולעשות כמה שיותר פעולות ניהול באופן אוטומטי. בדרך זו הבקרה על תפעול הדטה סנטר תהיה טובה ויעילה יותר".

דוגירלה סיים באמרו, כי "רק הטמעה של תפיסות חדשות לגבי אופן תפעול וניהול הדטה סנטר, לצד מימוש פתרונות תקשורת ואבטחת מידע יעילים ובעלי יכולת התמודדות עם גידול עתידי, יביאו לכך שמנהלי התשתיות יוכלו לשרוד תקופה לא פשוטה זו, הן בהיבט התקציבי והן בהיבט הטכנולוגי".

"אנחנו עדים בתקופה האחרונה להולדתו של וקטור תקיפה חדש ולא ידוע על ארגונים, שכולל שני סוגי מתקפות: מתקפה ממוקדת ומתמשכת (APT) ומתקפת יום האפס (Zero Day). שני סוגי המתקפות הללו גורמים למניעת שירות, להפלת אתרים ולגניבת קניין רוחני או מידע עסקי מהארגון המותקף", כך אמר דודי אילן, מנכ"ל ג'וניפר (Juniper Networks) ישראל. לדבריו, "פתרונות האבטחה המסורתיים לתחום עונים רק על 15% מהבעיות הללו. ככלל, אלה פתרונות מבוססי חתימה, שמטבעם מחייבים התאמה ליישומים הארגוניים עם עדכונים תמידיים".

אילן דיבר בכנס לקוחות שערך הסניף הישראלי של ג'וניפר. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') באולם סטוקו במגרשי הטניס שבהדר יוסף, תל אביב, בהשתתפות לקוחות החברה, מנהלי תקשורת, מנהלי תשתיות ומנהלי אבטחת מידע מארגונים ממגוון מגזרי המשק.

לדבריו, "ארגונים נדרשים להגן על מערכי המיחשוב שלהם מפני האיומים המודרניים. עליהם להטמיע פתרונות אבטחת מידע ש-'לומדים' את התנהגות הרשת וכך מזהים אצלה אנומליה או סימנים למתקפות עכשוויות או עתידיות". אילן אמר שג'וניפר נותנת את המענה לזה בכך שהיא "מוסיפה נדבך לטכנולוגיות אבטחת המידע המסורתיות. הפתרונות שלנו מגיעים כמעט בלי צורך בתצורה ודורשים מעט כוונון ומתחברים למוצרי מניעת החדירה והפיירוול המסורתיים שלנו. הקפדנו לחבר אותם לתשתית הטכנולוגית שלנו, וכך הם מייצרים סינרגיה של פתרון רב שכבתי".

הוא ציטט נתונים ממחקר של IDC לפיהם בשלוש שנים הקרובות יעמדו בראש סדר העדיפויות של המנמ"רים ומנהלי התשתיות היעילות התפעולית, ההשקעה במיכון ותזמור ה-IT והפחתת המורכבות של כלי הניהול.

בהתייחסו למצוקת המנמ"רים בעולם הדטה סנטר אמר אילן, כי "ההתמודדות העיקרית שלהם כיום היא כיצד לבנות דטה סנטר בצורה יעילה ופשוטה, כזו שחוסכת בעלויות התפעול שלו. ההיצע שלנו בנוי על התפיסה לפיה יש לספק פתרונות יעילים וקלים למימוש, עם מינימום של קופסאות והתקנות".

"אנחנו מציעים למנהלי התשתיות, התקשורת ואבטחת המידע בארגונים שינוי ברבדי התקשורת השונים ובדטה סנטר, לטובת התייעלות תפעולית וצמצום בעלויות התחזוקה", סיכם אילן.

"בידי המנמ"ר כוח רב ויכולת לחסוך לארגון כסף גדול. תכנון נבון של חוות השרתים עשוי לחסוך לארגונים בינוניים מיליוני שקלים בכל שנה – וזה רק בהוצאות החשמל", כך אמר יגאל שניידר, מנכ"ל אלכסנדר שניידר, בהרצאה שנשא בפני משתתפי קורס המנמ"רים של ג'ון ברייס מכללת היי-טק וקבוצת אנשים ומחשבים. לדבריו, "מנמ"ר שייטול את המנהיגות הטכנולוגית בארגון – ולא רק בתחום ה-IT הקלאסי – יוכל להטביע את חותמו ולנתב תקציבים שייחסכו בהוצאות מיחשוב, לטובת התעצמות עסקית".

שניידר פרס בפני המשתתפים את שלל הטכנולוגיות והמגמות בתחום מרכזי המיחשוב, תוך הדגשת האתגרים שיעמדו בפניהם כמנמ"רים. הרצאתו כללה הכרות עם "הפרות הקדושות" של תכנון חוות השרתים וכיצד על המנמ"ר להתמודד עמן. בין היתר, פירט שניידר את המרכיבים הטכנולוגיים השונים של חדר המחשב ועמד על החשיבות שלהם ביחס ליעדי המנמ"ר בתחומי הרציפות העסקית, מתן השירות ללקוחות והעלות הכוללת.

קורס המנמ"רים של ג'ון ברייס מכללת היי-טק וקבוצת אנשים ומחשבים, הינו הקורס המוביל והיוקרתי ביותר בישראל בתחום מערכות המידע. בקורס עברו בשנים האחרונות מאות מבכירי מנהלי מערכות המידע בארץ, לצד אנשי מקצוע רבים בתחום. הקורס זוכה להכרה על ידי גופים ציבוריים רבים ומהווה את תעודת הכניסה לתפקיד המנמ"ר בארגונים רבים. את הקורס מנחה מקצועית בנצי שפירא, אשר שימש במשך שנים רבות כמנמ"ר של ארגונים מובילים במשק, כגון קוקה-קולה, פלאפון וידיעות אחרונות.

המחזור הבא של הקורס ייפתח באוגוסט.

אחרי אפל (Apple), מיקרוסופט (Microsoft) ופייסבוק (Facebook) מצטרפת גם יאהו! (!Yahoo) לרשימת החברות שפרסמו נתונים על מספר הבקשות למידע על משתמשים שקיבלו מהממשל האמריקני. במקרה של יאהו!, על פי ההודעה שלה מאמש (ב'), מדובר על בין 12,000 ל-13,000 בקשות. מספר החשבונות שאליהם התייחסו בקשות אלה היה גם הוא בין 12,000 ל-13,000. מרבית הבקשות היו קשורות לחקירות פליליות בנושאים דוגמת הונאות, חטיפות או התאבדויות.

הפרסום נעשה בעקבות החשיפה של מערכת PRISM, שמשמשת את הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי לאיסוף מידע על משתמשים.

מנכ"לית יאהו!, מריסה מאייר, קראה לממשל לשקול מחדש את המדיניות האוסרת לפרט כמה מהבקשות היו צווים חשאיים שהוצאו לפי החוק למעקב מודיעיני אחר גורמים זרים (חוק FISA) וכמה מביניהן היו בקשות אחרות – במסגרת חקירות פליליות או מודיעיניות. "דמוקרטיה מחייבת אחריות", כתבה מאייר בהודעה שפרסמה ביחד עם היועץ המשפטי הראשי של יאהו!, רון בל, באתר הבלוגים Tumblr.

אפל הודיעה, כי בתקופה שבין 1 בדצמבר 2012 ל-31 במאי 2013 קיבלה מרשויות האכיפה של ארצות הברית בין 4,000 ל-5,000 בקשות שהתייחסו ל-9,000 עד 10,000 חשבונות או מכשירים.

פייסבוק ומיקרוסופט פרסמו את הנתונים לגביהן בסוף השבוע. על פי הודעת פייסבוק, במחצית השנייה של 2012 היא קיבלה 9,000 עד 10,000 בקשות לנתונים משתמשים, שמתייחסות ל-18,000 עד 19,000 חשבונות של משתמשים ברשת החברתית.

מיקרוסופט חשפה, כי קיבלה במחצית השנייה של 2012 בקשות מידע מכל הסוגים לגבי 31,000 חשבונות של צרכנים פרטיים. בדו"ח השקיפות שפרסמה החברה בתחילת השנה, שלא כלל מידע על בקשות לפי חוק FISA, היא ציינה שקיבלה בכל 2012 בקשות למידע בגין חשדות פליליים על 24,565 חשבונות. אם נצא מהנחה שמחצית מבקשות אלה הגיעו במחצית השנייה של השנה, הרי שמרבית הבקשות שקיבלה מיקרוסופט בשישה חודשים אלה היו על פי חוק FISA. במיקרוסופט נמנעו מלהכחיש מסקנה זו.

מטרת תוכנית PRISM, שבמסגרתה ביקש הממשל האמריקני מענקיות הרשת והסלולר מידע על משתמשים, היא להגן על ארצות הברית מפני טרור, ואין משמעה שהשלטונות האמריקניים זנחו את החופש – כך אמר נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, על התוכנית מעוררת המחלוקת. הוא אף הדגיש, כי "הכול נעשה על פי חוק".

אובמה נתן אמש (א') ראיון בן 45 דקות למראיין צ'רלי רוז, שהתמליל שלו פורסם ברשת עוד לפני ששודר. "כבר אמרתי, ואני שב ומדגיש, כי איננו חייבים להקריב את החופש על מנת להשיג ביטחון. זו בחירה כוזבת. עם זאת, אין להסיק מכך שאיננו עושים ויתורים מסוימים כאשר אנחנו מפעילים תוכניות מסוימות או עושים צעדים מסוימים", אמר אובמה לרוז. "עם זאת, ויתורים אלה אינם כרוכים בוויתור על חופש".

לדברי הנשיא האמריקני, PRISM נועדה, כאמור, להגנה מפני טרור והיא חלק מהתפיסה שלו לפיה "התפקיד שלי הוא להגן הן על העם האמריקני והן על אורח החיים האמריקני, ובכלל זה על הפרטיות". הוא הוסיף, כי "בכל תוכנית שאנחנו מפעילים, ההנחיה שלי היא 'בואו נוודא שאנחנו עושים את הפשרות הנכונות'".

הוא אמר בקשר ל-PRISM, כי המערכת עוקבת בעיקר אחרי גורמים זרים ולא אחרי אזרחי ארצות הברית. במקרה של אזרחי ארצות הברית מופעל מעקב רק על פי צו רשמי. אובמה התייחס גם לתוכנית 2015, שבמסגרתה אוסף הממשל מחברות נתונים על בעלי חשבונות טלפון. לדבריו, מספרי הטלפון אינם מקושרים ברשומות לשמות או תכנים במסדי נתונים, אלא מדובר אך ורק ב-"מחרוזות של ספרות".

"אני יכול להבטיח לאזרחי ארצות הברית שהסוכנות לביטחון לאומי (NSA) לא יכולה לצותת לשיחות הטלפון שלכם ולא יכולה ליירט את ההודעות שלכם בדואר האלקטרוני… והיא לא עשתה זאת", ציין אובמה. "היא יכולה לפעול רק במסגרת החוקים והכללים ורק לאחר שהיא – או בעצם ה- FBI – פונה לבית המשפט, מציגה עילה מסתברת ומקבלת צו כחוק. זה חייב להיות צו אישי, זה החוק הקיים".