גוגל (Google) ישראל, בשיתוף משרד התמ"ת וגורמים נוספים, השיקו היום (ד') יוזמה משותפת להעלאת 20 אלף עסקים קטנים ובינוניים לאינטרנט בתוך שנה, על מנת לקדם אותם כלכלית. היוזמה, "עסקים בישראל צומחים ברשת", הוצגה במסיבת עיתונאים שנערכה היום (ד') בחנות תולעת ספרים בתל אביב.

מנתונים שהוצגו במסיבת העיתונאים עולה, כי עלות ההקמה והתחזוקה של אתר אינטרנט עבור עסק קטן ישראלי – כולל בנייה, רישום שם המתחם ואירוח – גבוהה פי שניים בממוצע ביחס למדינות מערביות אחרות.

ישראל היא המדינה ה-23 בעולם שגוגל עורכת בה מיזם שכזה. ליוזמה שותפים, לצד משרד התמ"ת וגוגל, דואר ישראל, Cal עסקים, iDigital ,Webydo ו-B2C Print. שווי ההשקעה בפרויקט, בכסף ובשווה ערך כסף (שיווק, אירוח, פרסום ועוד), עומד על 40 מיליון שקלים. במסגרת היוזמה יקבלו בעלי העסקים סל של כלים והטבות בחינם: אתר אינטרנט מקצועי, מתוך מגוון פורמטים ועיצובים; שם מתחם בחינם לשנה, ללא התחייבות נוספת; אחסון ואירוח בחינם לשנה; תמיכה טלפונית ומקוונת בשלב הקמת האתר; כרטיסי ביקור המכילים את כתובת אתר האינטרנט; והדרכה שכוללת תכנים וטיפים לצמיחה ברשת. לאחר שנה ישלם בעל עסק שיבחר להמשיך להתארח על שרתי גוגל 65 שקלים לחודש ועוד 80 שקלים לשנה עבור שם המתחם.

"גוגל נפלה עליי משמיים"
שר התמ"ת, שלום שמחון, אמר במסיבת העיתונאים, כי "גוגל נפלה עלי משמיים ישר עם תחילת הקדנציה שלי. תוך חמש דקות מרגע המפגש עימם נפל לי האסימון, כשהבנתי את התועלות הטמונות ביוזמה". הוא הוסיף, כי "אני מגיע מהמגזר החקלאי. היוזמה בהחלט יכולה לסייע, לדוגמה, לשלמה עצמוני, שמגדל תותים מכפר מעש. אף אחד, חוץ מתושבי פתח תקווה וממני, לא יודע שיש לו את התותים הטובים בעולם".

השר שמחון ציין, כי "אני מעריך שנגיע ליעד של 20 אלף עסקים ברשת במהירות". לדבריו, "בעזרת היוזמה נעשה מהפכה גדולה בעולם ה-SMB. העסקים הקטנים והבינוניים הם השדרה המשמעותית ביותר בכלכלה הישראלית – יש יותר מ-450 אלף עסקים כאלה והם מעסיקים יותר משני מיליון עובדים. עסקי ה-SMB מהווים יותר מ-98% מסך העסקים בישראל וזה המגזר המעסיק הגדול במדינה".

הוא ציין, כי בכוונתו לפעול בימים הקרובים לשינוי חקיקתי, כך שכל חקיקה ורגולציה עתידיות תיקחנה בחשבון את השפעת יישומן על העסקים הקטנים והבינוניים.

"היוזמה של גוגל היא משמעותית ותסייע לפיתוח הכלכלה", אמר השר שמחון. הוא הבטיח ש-"ניכנס עם גוגל לשיתופי פעולה נוספים בשורה של תחומים ונושאים, במטרה לקדם את העסקים הקטנים והבינוניים בארץ. בתוך תקופה לא ארוכה ציבור העסקים יבין מה חוללנו פה".

"החיפוש באינטרנט אחר עסקים, דבר שמבצעים אזרחים רבים מדי יום, נותן הזדמנות וביטוי לעסקים הקטנים בישראל – אלה שנבלעים בדרך כלל בשפע הפרסומות של החברות הגדולות", הוסיף השר. לדבריו, "לעסקים הקטנים אין תקציבי פרסום גדולים, אך הם קיימים, פרושים בכל רחבי הארץ, מהווים רוב מוחלט מכלל העסקים בישראל, והם שמספקים פרנסה למחצית מהעובדים במשק, בעיקר בפריפריה ובקרב מגזרים ייחודיים". לכן, אמר, "בבואנו לקדם צמיחה ותעסוקה, העסקים הקטנים הם בדיוק המקום שבו יש להתחיל ולפעול".

הוא הוסיף, כי "אין ספק שהאינטרנט משמש מנוע צמיחה משמעותי והזדמנות פז עבור העסקים הקטנים בישראל. הפעילות של גוגל ואחרים בתחום נותנת במה למאות אלפי עסקים שלא זכו עד כה לחשיפה הראויה. משרד התמ"ת נותן את חסותו ליוזמה ויסייע בקידומה בעשרות כנסים שהסוכנות לעסקים קטנים תקיים השנה, באלפי מפגשי הדרכות וייעוץ שבהם יחולקו חומרים לעסקים ויוצע להם לקחת חלק ביוזמה, וכן בהפעלת מערך הייעוץ וההדרכות במקביל ליוזמה".

"עסקים שנמצאים באינטרנט – מצליחים יותר"
מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל ומנהל אזורי דרום אפריקה ויוון בחברה, אמר ש-"עסקים שנמצאים באינטרנט מצליחים יותר מאלה שלא. עם זאת, פחות ממחצית העסקים הקטנים בישראל פעילים ברשת – או מאחר שהם חושבים שזה מסובך או מאחר שזה יקר להם. יוזמת 'עסקים בישראל צומחים ברשת' תאפשר להם להקים אתר אינטרנט בחינם ובקלות. אנחנו מזמינים את העסקים להרים את הכפפה, להצטרף ליוזמה ולצעוד את הצעד הראשון שלהם בעולם הדיגיטלי".

לדברי קרלו ד'סארו ביונדו, נשיא גוגל לאזור EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה), "האינטרנט עשה שינוי גדול בעולם. הרשת מספקת לעסקים קטנים יכולות כמו לעסקים גדולים. על אף שישראל נחשבת למובילה בעולם בחלקה של כלכלת האינטרנט בתל"ג, כ-51% מהעסקים בישראל עדיין לא פעילים ברשת. 99% מהעסקים הקטנים והבינוניים אינם נעזרים ברשת לקידום עסקיהם. נשנה מצב זה".

נתונים נוספים שנמסרו במסיבת העיתונאים העלו ש-75% מהישראלים עורכים מחקר ברשת טרם הרכישה בחנות, על פי מחקר של TNS מ-2010; כ-51% מהעסקים בישראל אינם פעילים ברשת, על פי מקינזי (Mckinsey), מרץ 2011; בישראל, אנשים מבלים באינטרנט כמעט את אותה כמות זמן כמו בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות גם יחד, על פי מכון שילוב; כ-80% ממקומות העבודה שנוצרו בעסקים קטנים בשלוש השנים האחרונות נוצרו בעסקים שפעילים באינטרנט, על פי מקינזי, מרץ 2011; קיימים פערים בין המרכז לפריפריה בישראל: באזורי הצפון, הדרום וירושלים אחוז העסקים בעלי הפעילות האינטרנטית עומד על 35% בלבד לעומת יותר מ-60% באזורי השרון והמרכז, על פי מקינזי.

במהלך האירוע הוצגו שלושה מקרים של עסקים קטנים שהעלאת האתר שלהם לרשת סייעה באופן ישיר ועקיף להיקף עסקיהם: גל כדן, DJ שמנגן מוזיקה בלקנית, חנות הספרים וכלי הכתיבה חפציבה שברחובות והעסק המשפחתי עין גדי קוסמטיקס.

"השימוש באנליטיקס (Analytics) בתחום המובייל חסר מאוד בארץ, וזה כמובן פוגע ביכולת שלנו לדעת כמה שיותר על המשתמשים ביישומים הניידים. בכל הקשור לרשת האינטרנט אנחנו עושים את זה בצורה נפלאה, אבל משום מה רבים מאיתנו לא עושים את זה במובייל, והתמונה הזו צריכה להשתנות. חייבים להשתמש בכלי ניתוח כלשהו", כך אמר אמיר שבט, מנהל קשרי מפתחים בגוגל (Google), שדיבר בכנס DevCon הראשון שנערך אתמול (ג') באוזן-בר בהפקת אנשים ומחשבים.

שבט הציג בפירוט את Google Analytics for Mobile, כלי הניתוח שמציעה גוגל לבחינת התעבורה והשימוש ביישומים ניידים, ואמר כי "גוגל אנליטיקס למובייל מספקת את היכולת לקבל את אותו מידע שאתם אוהבים ומכירים מתחום הווב עבור יישומי המובייל שלכם. זו היכולת ללמוד את המשתמשים שלכם ואז להשתמש במידע שאתם מקבלים".

לדבריו, "הכלי נותן לכם הרבה מאוד תובנות: היכן נמצא המשתמש, מה הוא עושה, על מה הוא מוכן ללחוץ ועל מה לא, וחלק גדול מהדברים מוצגים בזמן אמת, כך שניתן לבצע שינויים ולראות מיד כיצד הם משפיעים על השימוש ביישום".

"PayPal הוא גוף עצום שהולך וממשיך לצמוח מאז הרכישה בידי אי-ביי (e-Bay)", אמר פרידלנד. כשבוחרים להתממשק ל-PayPal מקבלים מיד בסיס נתונים של עשרות ומאות משתמשים שמבקרים באתר שלכם ויכולים להשתמש בהעברות כספים בלי כל חשש, ובעולם בו אנחנו מדווחים כמעט מדי יום על פריצות, גניבות מידע ורתיעה של משתמשים מהעברות תשלומים באינטרנט, PayPal מספקת ביטחון", הוא אמר.

רן נחמני, מייסד MobiliUp, התייחס לחיבור בין הענן למכשירים הניידים בכל הקשור להעברת מידע באופן כללי, והודעות בפרט. נחמני אמר, כי לדעתו צריך להשתמש בדחיפה כדי להעביר הודעות לטלפונים.

"למה להשתמש בכלל בדחיפה? למה זה עוזר לנו? היום אי אפשר לחשוב על אף יישום שאינו מחובר במידה זו או אחרת לאינטרנט, או מקבל מידע מהאינטרנט. השאלה היא איך להביא את המידע להתקן, איך לדאוג לעדכן אותו", הוא אמר.

"אחד הדברים הכי חשובים הוא זמן הסוללה של מכשיר המשתמש", אמר נחמני. "אם לא נהיה ידידותיים לזמן הסוללה, אז המשתמשים יברחו מאיתנו", הסביר נחמני.

זוהר ארד, ארכיטקט ממשקי קצה עצמאי, התייחס לנושא של שימוש ב-HTML5, עדכון השפה שזוכה לתמיכה הולכת ומתרחבת בדפדפני האינטרנט חדשים, כדי לבצע פעולות אחסון לא מקוונות במחשב המשתמש.

"דפדפנים מדביקים כיום את הקצב שלנו כמשתמשים ומפתחי יישומים, ו-HTML5 באה לענות על צרכים שהיו לנו בשנים האחרונות, ואחד מהם הוא אחסון", אמר ארד. "בעבר לא יכולנו לבצע שמירות מידע בצורה אמינה בצד הלקוח, אבל המצב הזה הולך להשתנות בזכות התמיכה ההולכת ומתרחבת ב-HTML5".

לדבריו, "יש אפשרות להשתמש באחסון נתונים פנימי באינטרנט אקספלורר 7 ומעלה, והכלי החדש, IndexDB, מאפשר לאחסן אובייקטים שלמים של ג'אווה סקריפטים ולעשות להם מפתוח כדי לטפל מהר יותר בבסיס הנתונים שנשמר בדפדפן. אומנם אין תמיכה בספארי ואופרה, אבל יש בכל שאר הדפדפנים, כולל אינטרנט אקספלורר 10, שייצא לקראת סוף השנה".

"אחד הדברים הכי בטוחים שאפשר לבנות עליהם כיום הוא שהכל ישתנה. אם אתם רוצים להישאר רלוונטיים בעוד חמש שנים מהיום, אתם לא יכולים לבחור את הטכנולוגיה בה תשתמשו כיום, אלא רק בעוד חמש שנים", כך אמר ויטאלי קושנר, ממייסדי אסטריילס (Astrails) ומפתח יישומי רשת, שדיבר בכנס DevCon הראשון שנערך אתמול (ג') באוזן-בר בתל אביב בהפקת אנשים ומחשבים.

קושנר, שהציג את השינויים בערימת הכלים בה משתמשים בשנים האחרונות המפתחים ברשת האינטרנט, קבע שהשינויים בכלים, שמספקים למשל את היכולת ליצור ולהגיב לאירועים בזמן אמת, מאפשרים לבנות יישומים עשירים בתכונות.

"אבל מה שהכי חשוב הוא שהכלים האלה הביאו את הטכנולוגיות אל ההמונים", אמר קושנר. "אם אתם מפתחי ווב, אין לכם שום תירוץ שלא לבנות משהו נחמד, יש כלים לרוב, חלק גדול מהם בחינם, והכל למעשה תלוי רק בכם", הוא הוסיף.

"עם זאת", אמר גרין, "יש כמה דברים שחשוב מאוד לקחת בחשבון לפני שמתחילים בפיתוח. קודם כל הכניסה ההולכת וגוברת של HTML5 לתמונה, ודבר שני, יש לקחת בחשבון שהתמונה אליה אנו מגיעים כיום היא כזו בה המובייל כבר הרבה יותר דומיננטי משולחן העבודה, ובכל מקרה, אם כבר מפתחים על בסיס דפדפן, יש דומיננטיות גדולה מאוד של דפדפנים המבוססים על WebKit".

גרין התייחס לעוד שתי תובנות בנוגע לפיתוח יישומים. ראשית הוא אמר, כי "לא צריך ללמוד כל דבר מחדש. לפני שעושים משהו חדש אפשר להעיף מבט ולראות מה יש בשוק. אין צורך להמציא את הגלגל. אפשר לקחת רעיונות טובים ממפתחי יישומים אחרים". בנוסף אמר גרין, כי "אסור לשכוח שמשתמשים אוהבים מהירות. אחרי שתי שניות לטעינת יישום 13% מהמשתמשים עוזבים, ואחרי 4 שניות הנטישה מגיעה כבר לרמה של 24%".

כמו כן התייחס מיכאל בהרצאה שלו לעולם החדש יחסית של פיתוח יישומים ותוספות לסביבת כרום (Chrome), כדפדפן וכמערכת ההפעלה. "זהו ערוץ נוסף ליצירת מכירות", הוא אמר.

לדבריו, "יש שלושה סוגי תוספים לכרום: פשוט, יישום ויש ערכת עיצוב. בעזרת התוספים הללו ניתן לייצר התחברות למודל בו גולש המשתמש ואפשר לשנות את האתר בו הוא גולש כמעט לחלוטין, כולל הצגת כמות גדולה של אפשרויות שלא קיימות במקור. במקביל, אפשר לייצר אינטראקציות עם שולחן העבודה ובקוד טבעי אפילו עם מערכת ההפעלה עצמה, והכל מתוך מסגרת הדפדפן. והכי חשוב, בניית התוספים פשוטה למדי".

"על הרגולטור מוטלת האחריות לדאוג לכך שכל גופי הביטחון ידברו אחד עם השני, יפיקו לקחים ויחלקו אותם. עליו לוודא שהם ישתפו זה את זה וידעו להסתייע ביכולות אחד של השני. זה חשוב, אבל לא פשוט", קבע תא"ל (מיל') ניצן נוריאל, ראש המטה ללוחמה בטרור במטה-הכללי. תא"ל נוריאל אמר את הדברים במסגרת פאנל בנושא התגוננות מפני מתקפות סייבר, שנערך במסגרת הכנס השנתי ה-16 של איגוד האינטרנט הישראלי, והתקיים אתמול (ג') בירושלים.

"על פי ההסדרה משנת 2002, בדומה להסדרה הנרקמת כעת באמצעות מטה הסייבר הלאומי, הגופים הביטחוניים כגון המשטרה, הצבא, המוסד ומלמ"ב – הם אוטונומיים. כל גוף אחראי על הגנת נכסיו", הסביר נוריאל. "כידוע, אחת ממטרות הטרור היא לשבש את החיים, והסייבר יודע לשבש את החיים אפילו די בקלות. בתוך כל הפאזל הזה, לצה"ל יש אחריות להגן על נכסיו. עליו לדעת מהן יכולות היריב, ולפעול על פי המנטרה של 'הקם לתקוף אותך, השכם לתקוף אותו'. עם זאת, במה שנוגע לכלל המשק, ההגנה הטובה ביותר צריכה להינתן על ידי כל מי שמחזיק במאגר מידע".

"נשאל את עצמנו על מה המדינה צריכה להגן, מה אפשר להשאיר לכוחות השוק ומה צריך להשאיר לאחריות האישית של האדם", סיכם נוריאל. "אנחנו עוסקים בתחום שהפאניקה היא חלק ממנו, ונצטרך ללמוד להשתלט עליה".

עו"ד יורם הכהן, יו"ר הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, אמר בפאנל כי החזון שלו הוא, שיהיה אתר ממשלתי שאליו ניתן יהיה להיכנס, והוא יבדוק, למשל, האם המחשב נגוע בסוסים טרויאניים שעלולים לסכן מחשבים נוספים בישראל. "המקרה של ההאקר הסעודי יצר מודעות גדולה והאיץ תהליכים שהרשות עסקה בהם מזה זמן רב. כעת גם גופים נוספים הבינו שצריך לדחוף את הרגולציה למגזר האזרחי ולהעלות אותה רמה".

לדבריו, "יש לנו פירמידה עם בסיס רחב. בראש הפירמידה יושבים גופי מידע ותשתיות ביטחוניות. מתחתם ממוקמות התשתיות הקריטיות, שמהוות קבוצה מצומצמת יחסית. בסיס הפירמידה הוא המגזר האזרחי ומשרדי הממשלה הלא-מסווגים. זהו בסיס רחב מאוד, שהחוק העיקרי החל לגביו הוא חוק הגנת הפרטיות. מדובר במערכות שבהחלט צריך להגן עליהן ולטפל בהן".

שוקי פלג, מנהל אבטחת המידע במערך ממשל זמין, אמר כי "נושא ההגנה על מערכות הממשלה הוא דבר שנעשה ביום-יום. אנחנו מבצעים את פעולות ההגנה בשיתוף עם גופים נוספים, כולל חברות התקשורת וה-ISP. המצב כיום הוא שאירוע אבטחה, ממוקד ככל שיהיה, יכול לנדוד במהירות מארגון אחד לארגון שני. לכן, חייב להיות שיתוף מידע בתחום מתקפות הסייבר, כדי שכולם יוכלו להתגונן טוב יותר".

"השאלה הגדולה הבאה והאתגר הגדול הבא של עולם המיחשוב הם ניתוח אנליטי של תמונות. הדיון בנושא זה הוא מה אני יכול להסיק מתוך תמונה, חוץ מצבע ומראה. אני רוצה לא רק להיות מסוגל להשוות תמונה שאני רואה לתמונה מוכרת, אלא גם להבין את התמונה – ולעומק", כך אמר דיוויד בולוקר, ה-CTO של קבוצת טכנולוגיות האינטרנט החדשות של יבמ (IBM) העולמית.

בולוקר השתתף בכנס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי שנערך אתמול (ג') בירושלים. הוא אמר בראיון לאנשים ומחשבים, כי "כיום, מכונות עדיין טיפשות לחלוטין, אפילו כשמדובר בהבנה של גרף פשוט, שמובן לכל עין אנושית".

בתשובה לשאלה מהן המגמות הבאות ב-IT השיב בולוקר, כי "הן יהיו בעולם התקשורת הניידת, יישומים חדשים, מיחשוב אנליטי, ויזואליזציה של נתונים אנליטיים ובעולם ה-Big Data. הטכנולוגיות האלה צפויות להיות מרכזיות בעולם האינטרנט בחמש השנים הבאות".

אלמנטרי, ווטסון
לדבריו, יותר מ-400 לקוחות של הענק הכחול בעולם כבר הביעו עניין בהכנסת מערכת ווטסון (Watson) לארגונם. ווטסון הוא מחשב העל של יבמ, שמסוגל לנתח מידע טקסטואלי בלתי מובנה, להבין שאלות בדיבור רגיל ולהשיב עליהן. הוא ניצח לפני כשנה את אלופי האלופים של שעשועון הטלוויזיה האמריקני ג'פרדי (Jeopardy), ששודר בישראל תחת השם מלך הטריוויה.

"ההתעניינות בווטסון באה מתחומים שונים ומגוונים", אמר בולוקר. "בתחום הרפואה צפויים יישומים של הטכנולוגיה הזאת על מנת לשפר את איכות האבחון ולייעל את עבודת הרופא. עולם הקמעונות מתעניין במערכת לא רק כדי לבצע ניתוח אנליטי של עסקות שכבר התבצעו, אלא כדי לחזות דפוסי קניות על פי נתונים שמגיעים, למשל, ממרחב התוכן של הרשתות החברתיות. השימושים בעולם הפיננסי צפויים להיות גדולים ורחבים עוד יותר".

"במסגרת תפקידי", הוסיף בולוקר, "אני מוביל את העבודה בשורת תחומי טכנולוגיה מתקדמים, ובהם: תקשורת ניידת ושילוב של יישומים ניידים וסביבה נייחת קיימת, עיבוד וניתוח תמונה, הדור הבא של כלי העבודה השיתופית ואסטרטגיה טכנולוגית בשווקים שהולכים ונפתחים לשילוב מערכות מיחשוב מתקדמות. הקבוצה בראשותי הוקמה בסוף שנות ה-90, כשיבמ חיפשה אחר תחומי פעילות בעולם הווב ודרכים להתאמת מוצריה אליו. אנשי הקבוצה הם שנחשפו ראשונים לטכנולוגיות ג'אווה (Java) ומיהרו להבין את ערכן במיחשוב חוצה פלטפורמות ומבוסס שירותים. רוב התעשייה התמקדה אז בצד הלקוח, בעוד שאנחנו התמקדנו בשילוב. אחרי ג'אווה עבדנו על XML ובהמשך על שירותי ווב, טכנולוגיות AJAX וטכנולוגיות אנליטיות".

לדבריו, "לקבוצה בראשותי הייתה מעורבות בפרויקט ווטסון, בשל האופי הרב-תחומי שלו. התפקיד שלנו הוא לקחת את המערכת שחטיבת המחקר של יבמ בנתה כמכונת שאלות ותשובות ולהפעיל אותה על גוף מידע ענק בעולם האמיתי. יש כאן טכנולוגיות שמאפשרות להתייחס ליישום שלהן ברפואה, בשירותי ממשל, בניהול כספים, קמעונאות ועוד".

הוא ציין ש-"בשנה שחלפה מאז הזכייה בג'פארדי, אנשי יבמ פיתחו בסיס קוד שבו ניתן להשתמש באופן מסחרי כדי לאפשר ללקוחות להתאים את ווטסון ליעדים שלהם. אנחנו משלבים בעזרת המכונה מידע ממקורות שונים, גם כשהם סותרים זה את זה. דו"חות של בנקי השקעות, הודעות לבורסה, מודעות דרושים, זמינות אמצעי ייצור – כל אלה צריכים להיות משוקללים, למשל, כאשר מעריכים ביצועים של חברות פארמה".

בולוקר אמר שהשימושים הראשונים של ווטסון בשנה האחרונה היו בשיתוף עם חברת שירותי הרפואה WellPoint. "כעת מתנהל ניסוי חלוצי בתחומו שמיועד לקבוע האם ווטסון מסוגל לסייע לעובדי החברה ולסגל הרפואי בניהול תביעות ושירות למבוטחים", אמר. "בשלב הבא ייבחנו מקרים קרובים יותר לרפואה עצמה. יש כבר התחלה של שיתוף פעולה עם מוסדות רפואיים סביב העולם בתחום האונקולוגיה, למשל. כיום נעשות שגיאות רבות בתהליך העיבוד של מידע, חולים נחשפים לבדיקות בלתי נדרשות ולטיפולים לא מתאימים. אנחנו עובדים על מכלול תהליך העבודה בעולם הרפואה – מתמקדים בבניית מערכת שמאפשרת אבחון מדויק ומהיר יותר".

"אנחנו משקיעים השקעות מאסיביות ביישומים בתחום הבריאות, מאחר שהמידע הרפואי מוכפל מדי חמש שנים", הסביר בולוקר. "81% מהרופאים משקיעים פחות מחמש שעות בחודש בקריאת ספרות רפואית. אם יש לך כמויות גדולות של נתונים ואתה רוצה לגשת אליהם אתה צריך, בסופו של דבר, להתמודד עם מבנה של תחביר: נושא-נשוא-מושא. אתה צריך להתמודד עם האופן שבו הדברים משתלבים, לבצע שאילתא ולהחליט מה התשובה הטובה ביותר. בדומה לכך, גם בתחום המשפטים – עודך דין שמטפל בתיק של מיליונים יכול להשתמש בווטסון על מנת לבצע את התחקיר בכמויות גדולות של נתונים. בתחום הקניין הרוחני אפשר לתת למערכת לקרוא פטנטים".

עברית שפה קשה
לדברי בולוקר, ווטסון לא יעבוד בעברית: "המערכת תלויה בשפה באופן הדוק ביותר. לכל מערכת של שפות יש אופן התנהגות אחר, וחלקן בעייתיות בהקשר הזה: העברית שונה לחלוטין, לסינית יש בעיה אחרת וכן הלאה. בדקנו אפשרות לעבור לשפות נוספות. בשלב זה לא נעשה זאת, כי מדובר בעבודה רבה מאוד".

הוא סיכם באמרו, כי "אני מצפה שמעבר לעולם הרפואה יתפתח השימוש בווטסון בעתיד הקרוב לעולם הקמעונות ואחר כך ייתכן שגם לעולם המשפט. עבודה נוספת צפויה בצד הממשק עם משתמשים ולקוחות שעונים לשאלות אותן מציגה המערכת, כדי לקלוט את המידע הזה באופן שבו המערכת מסוגלת לעבד אותו. במקביל, יעבדו על מערכות כלים לשליטה בנתונים שיאפשרו לשנות משקל בתוך מודלים שונים ועל כלים ליצירת ממשק משתמש נכון".

אינטל (Intel) פרסמה היום (ד') הודעה יוצאת דופן, המבהירה שוב את חלוקת התפקידים בצמרת החברה בישראל, בעקבות חזרתו של מולי אדן לישראל ומינויו לנשיא אינטל ישראל. בהודעה, שנשלחה למערכות העיתונים בעקבות מייל פנימי שהועבר לכל עובדי החברה, נאמר כי מקסין פסברג תמשיך לנהל את אינטל ישראל כמנכ"לית. במסגרת תפקידה זה, תהיה אחראית על כל פעילויות הייצור של החברה בקריית גת ובאתרים האחרים, ותוסיף לנהל את המגעים לגבי השקעות. עוד נכתב בהודעה, כי מולי אדן יוביל את האסטרטגיה של אינטל בישראל, ויעבוד יחד עם פסברג ויתר חברי הנהלת אינטל.

ההבהרה נשלחה, כאמור, בעקבות הודעה ששחררה אינטל בינואר השנה על שינויים בצמרת החברה. בין היתר נכתב בהודעה, כי מולי אדן ינהל את אינטל ישראל ומקסין פסברג תהיה אחראית על הייצור ועל קשרי הממשלה. עובדה זו פורשה בעיני רבים, כולל בעיני פסברג עצמה, כסוג של "הדחה" מתפקידה, מה שלא תאם את הכוונה האמיתית בחילופים, על פי הנהלת אינטל.

יצוין, כי אין זו הפעם הראשונה שבה ממנה החברה נשיא לאינטל ישראל. דב פרוהמן, מייסד ומנכ"ל אינטל בישראל, מילא את התפקיד במשך שנים רבות. כמו כן, גם בסניפים אחרים בעולם מכהנים זה לצד זה נשיא ומנכ"ל, כך שלא מדובר בצעד חריג.

פרטנר פרסמה היום (ד') הערכות לגבי התוצאות שתשיג הן ברבעון האחרון של 2011 והן בשנה כולה. החברה מעריכה שהרווח הנקי שלה ירשום ירידות חדות בשתי התקופות הללו. פרטנר דוחה את פרסום התוצאות הסופיות והמלאות שלה לסוף מרץ בגלל "ההתפתחויות בשוק" ומאחר שהיא בוחנת פרמטרים שונים שמשפיעים על ערכה. במועד אישור הדו"חות המבוקרים לשנת 2011 ידון הדירקטוריון גם בחלוקת הדיווידנד לאותה השנה.

מהתוצאות החזויות עולה, כי הרווח הנקי השנתי של החברה צנח ב-2011 ב-39% והסתכם ב-763 מיליון שקלים 1.243 מיליארד ב-2010. ברבעון האחרון של השנה רשם הרווח הנקי של פרטנר ירידה חדה אף יותר – של 57%, והוא עמד על 132 מיליון שקלים בהשוואה ל-304 מיליון.

עוד עולה מההערכות, כי ההכנסות של החברה ברבעון האחרון של השנה, שכוללות בראשונה גם את הנתונים שהושגו מפעילות 012-סמייל, ירדו בכ-10% ל-1.589 מיליארד שקלים אל מול 1.761 מיליארד (בלי 012-סמייל) ברבעון האחרון של 2010. לעומת זאת, סך ההכנסות של החברה ב-2011 כולה (כולל 012-סמייל) עלה בכ-5% ל-6.998 מיליארד שקלים בהשוואה ל-6.674 מיליארד שקלים ב-2010 (בלי 012-סמייל).

ההכנסה הממוצעת החודשית (ARPU) של פרטנר ללקוח עמדה ברבעון המדווח על 106 שקלים, המהווים ירידה של 12% אל מול 120 שקלים ברבעון האחרון של 2010. לעומת זאת, הזמן הממוצע שמקדיש הלקוח בחודש לשיחות (MOU) עלה בתקופה זו ב-9% ועמד על 407 דקות.

פרטנר חזתה בנוסף, כי היא תציג ירידות גם בהכנסות משירותים במגזר הנייד -  של כ-24% ב-2011 כולה ושל 29% ברבעון האחרון שלה.

בשנה שעברה הוסיפה החברה, על פי ההערכות שלה, 16 אלף מנויים. בסך הכול, מספר המנויים המוערך עומד על 3.176 מיליון. לעומת זאת, חלה ברבעון האחרון של השנה עלייה בשיעור הנטישה של החברה – ל-8.2% לעומת 6% ברבעון האחרון של 2010.

"פרטנר מסיימת שנה סיוטית"
לפי הודעתה של פרטנר, החברה דוחה את פרסום הדו"חות מאחר שהיא "בוחנת בימים אלה את ההתפתחויות בשוק ספקי האינטרנט ואת השפעותיהן האפשריות, ככל שתהיינה, על החברה ועל תוצאותיה. כמו כן, פרטנר עדיין בוחנת את הצורך, ככל שיהיה, בירידת ערך הנכסים הלא מוחשיים של המגזר הקווי. על כן, מפרסמת החברה בשלב זה את עיקרי התוצאות החזויות והפרמטרים התפעוליים לרבעון הרביעי ולשנת 2011".

לדברי צחי אברהם, אנליסט תקשורת וטכנולוגיה בכלל פיננסים ברוקראז', "פרטנר סיפקה למשקיעים ריכוז נתונים מתוך הרבעון האחרון של השנה ולא את הדו"ח כולו בשל האפשרות שהיא תבצע הפחתה נוספת. הפחתה כזו עשויה למחוק את מרבית הרווח הקטן שעוד נותר ואולי לבטל את הדיווידנד לרבעון הרביעי". הוא אף ציין, כי "היקף ההשקעות יעלה בחדות ב-2012 על מנת לגשר על תת השקעות העבר".

בהתייחס לתחזיות שפרסמה החברה אמר אברהם, כי "פרטנר מסיימת את השנה הסיוטית של 2011 עם ירידה של 10% בהכנסות ו-57% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל. 2012 לא נראית מבטיחה הרבה יותר, עם השקעות הוניות בהיקף גבוה, כניסת מתחרים חדשים, שחיקת מחירים, שחיקת ARPU, אובדן נתח שוק ועוד". לדבריו, הרבעון האחרון של השנה לא נושא עמו בשורות. "לפני הרבעון דיברנו על כך שקשה להתלהב מהתוצאות הצפויות, עם ירידה של 10% בהכנסות, 29% ב-EBITDA ו- 56% ברווח הנקי. נדמה לנו שהתוצאה בפועל – ירידות של 10%, 27% ו-57%, בהתאמה – גם היא לא מרנינת לב".

אברהם ציין בנוסף את ההשפעה של חברות ה-MVNO על התוצאות וקרא לה "אפקט רמי לוי". לדבריו, "מספר המנויים של פרטנר מתחיל לרדת. 25 אלף מנויים ירדו לעומת הרבעון הקודם. בעיקר מנויי פרי-פייד, שהמעבר שלהם לרמי לוי אינו מפתיע. עם זאת, המגמה מורגשת גם בקרב מנויי הפוסט-פייד. קצב הנטישה עומד על שיא, עם 8.2% ברבעון הרביעי. המשמעות היא ש-'מלאי' הלקוחות של חברות הסלולר ממשיך לנוע בסיבובים על מנת להוזיל מחירים, ובזמן הזה הוא מקשה על החברות, משום שהן נדרשות לתת מחירים זולים יותר ולא יכולות לקצץ בכוח האדם של מערך השירות והמכירות, בגלל הפניות הרבות למוקד".

חיים רומנו, מנכ"ל פרטנר, אמר לאחר פרסום ההערכות, כי הן "משקפות את תנאי השוק המאתגרים, השפעות השינויים הרגולטורים והתעצמות התחרות בשוק התקשורת".

קוד שפורסם ברשת מאפשר לתוקפים לגרום לקריסה של תוכנות pcAnywhere שפועלות במחשבי PC מבוססי חלונות (Windows). הקוד מאפשר לתקוף אפילו גרסאות תוכנה שכוללות את כל הטלאים שפרסמה סימנטק (Symantec) בעקבות חשיפת קוד המקור של התוכנה וניתן לבצע את התקיפה ללא צורך באימות זהות.

הפרטים על הקוד הופיעו בראשונה ברשומה שפרסם באתר Pastebin ג'ונתן נורמן, מנהל למחקרי אבטחה בחברת Alert Logic. הקוד נכתב בשפת Python, נושא את הכינוי PCAnywhere Nuke ומאפשר לבצע מתקפות למניעת שירות (Denial of Service). עם זאת, נורמן ציין שכדי לגרום לקריסה יש להפעיל את הקוד שוב ושוב, במתכונת של לולאה, ולא קל לשלוט על התהליך מרחוק. על פי נורמן, הקוד פועל אפילו בגרסאות העדכניות ביותר של התוכנה – 12.5.0 build 463.

"בסימנטק מודעים לפרסומים ובודקים את הנושא", מסרה קתרין ג'יימס, דוברת החברה. "לפי שעה, אין לנו מה להוסיף". בחודש שעבר המליצה סימנטק להימנע מהפעלת התוכנה אלא במקרים שבהם אין ברירה וחייבים לעשות זאת, עד לפרסום טלאי מתאים – שאכן פורסם. כעת מתברר, לפחות על פי הפרסומים, שגם בטלאי שפורסם אין כדי למנוע את המתקפות שהיו צפויות מראש, בעקבות הגילוי של פרצה שמאפשרת להפעיל קוד זדוני מרחוק, ואולי גם פרצות נוספות. פרצה זו, ואולי גם אחרות, התגלתה לאחר שלפני מספר שבועות נחשף קוד המקור של גרסה קודמת של התוכנה, שנגנב ב-2006 משרתי סימנטק.

הפרצה האמורה נתגלתה על ידי אדוארד טורקינגטון מחברת NGS Secure, שהתחייב להימנע מלפרסם פרטים אודותיה עד 25 באפריל, כדי להעניק למשתמשים די זמן להתקין את הטלאים הנחוצים. כעת מתברר, כי הפרצה שגילה טורקינגטון לא הייתה היחידה – או שהוא לא היה היחיד שגילה אותה. "במהלך הבדיקה של הקוד גיליתי פרצות נוספות", כתב טורקינגטון עצמו בהודעה שפרסם בבלוג, "ועדיין לא החלטתי מה לעשות בעניין".

בחודש שעבר הודיעה סימנטק, כי האקרים שפרצו לרשת שלה ב-2006 הצליחו להניח יד על קוד המקור של תוכנות Norton Antivirus Corporate Edition ,Norton Internet Security ,Norton SystemWorks  (כוללNorton Utilities ו-Norton GoBack) וכן PCAnywhere.

ענקית מוצרי המיחשוב והאלקטרוניקה סמסונג (Samsung) דחתה את תוכניותיה להציע שירות ענן, כפי שעושה מתחרתה הגדולה, אפל (Apple), עם iCloud. השירות, שזכה לשם S-Cloud, נעצר על ידי החברה בגלל בעיות ביצירת התשתית לשירות, שמחייבות אותה לחפש אלטרנטיבות חדשות.

בתחילת הדרך פעלה סמסונג כדי לבסס את התשתית לענן השירותים הפרטי שלה על פיתוח עצמי של החברה, שנקרא SDS. אולם, לאחר בדיקות שבוצעו במהלך העבודה שכבר נעשתה עם הפיתוח העצמי, החליטה החברה שהתשתית לא מאפשרת לספק שירותי ענן בקנה מידה גלובלי, ועל כן החליטה לעצור את הפרויקט.

בתוך כך, החליט מרכז פתרונות המדיה של סמסונג, כי החברה תפנה לשימוש בכלים מסחריים מוכחים שכבר שימשו לבניית עננים, דוגמת הכלים של אמזון (Amazon). יש לציין, כי משא ומתן כבר נפתח בין החברות במטרה שאמזון היא זו שתספק חלק מהשירותים באזורים שונים. במקביל פנתה החברה ל-KT, שמספקת שירותי ענן ציבוריים בקוריאה, כדי לבדוק את האפשרות שהיא זו שתבנה את התשתית עבור סמסונג.