"ענף ההיי-טק קפוא מזה זמן. באופן מסורתי, הוא חילץ את ישראל ממשברים כלכליים שהעולם חווה בשנים האחרונות. אולם, בשל הקיפאון בו הוא שרוי, עלול ההיי-טק המקומי שלא לחלץ את ישראל במשבר הכלכלי הבא", כך אמר יהודה זיסאפל, יו"ר ובעלים של קבוצת רד-בינת. זיסאפל, היו"ר היוצא של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל, דיבר בפתח כנס ותערוכת Bynet Expo 2012 – כנס הלקוחות השנתי של קבוצת רד-בינת. הכנס, בו השתתפו אלפי לקוחות החברה, נערך היום (ג') בגני התערוכה בתל אביב.

בתחילה, אמר זיסאפל, המשבר הכלכלי דמה בצורתו לאות V. לאחר מכן הוא דמה לאות W, וכעת עולה החשש שהוא יהיה בבחינת שיני מסור, "כי האירופאים שופכים עוד ועוד כסף. אני מקווה שלא יקרה פיצוץ". עד כה, אמר זיסאפל, היווה ההיי-טק המקומי הקטר המניע את המשק, והוא זה אשר סייע לה להיחלץ בצורה פעוטה יחסית מהמשברים הכלכליים אותם חוו ארה"ב ואירופה בצורה חריפה יותר. "היום המצב הוא שונה. יש עומס של חובות, יש מחאה חברתית מוצדקת ואילו ההיי-טק קפוא".

סיבת הקיפאון, אמר זיסאפל, נובעת מכך שבעוד שבשני העשורים האחרונים ההיי-טק ריבע את עצמו בהיקף הפעילות וכוח האדם שלו, הרי שסך המהנדסים שהוכשרו באקדמיה היה קבוע ועמד על אלפים בודדים. "המדינה לא השקיעה במהנדסים ומדענים", אמר, "והמצב הנוכחי לא יכול להתקיים לנצח. נכון שבאמצע הדרך העלייה מרוסיה ומארצות ברית המועצות סייעה לדחות את הקץ, אולם בסופו של דבר ההיי-טק, במקום ללבלב, יחל לקטון – כי מה שקובע בהיי-טק זה כוח אדם".

"ככל שיהיו יותר בוגרים מהאקדמיה שיגיעו לתעשייה, כך היא תצמח ותנפיק עוד ועוד חברות הזנק, שיגדלו ויספקו יותר תעסוקה, יותר כסף למשק, ויותר אקזיטים. אם לא נשקיע בכך נישאר באותו ממקום. אם לא נשקיע כיום – המשבר הכלכלי הבא יתפוס אותנו חזק למטה בפעם הבאה. זו אחת הבעיות של אירופה – שאין לארצות שם תעשיית היי-טק חזקה ומשגשגת".

צילום ועריכת וידיאו: עדי רמלר

המענה לשינוי המצב, אמר זיסאפל, הוא בכמה רמות. האחת, השקעה ממשלתית בחינוך והגדלת הפקולטות השונות להנדסה, תוך עידוד סטודנטים ללמוד את תחומי מדעי המחשב. בנוסף, אמר, נדרש לעודד עובדי היי-טק מבוגרים יחסית, בני 45+, שכיום יושבים בבית מובטלים – לשוב לעבוד. היבט אחר לפתרון הבעיה, הסביר, הוא הפיכת מהנדסים למהנדסי חומרה ותוכנה, ועדכונם המקצועי. עוד פתרון, לדברי זיסאפל, הוא בעידוד עלייה של מהנדסים מהתחום מארצות אירופה, בסיוע הסוכנות היהודית, תוך מתן הצעות מפתות עבורם בארץ.

הוא ציטט נתון ממאמר בעיתון, לפיו הקבוצה שבבעלותו השקיעה בכמות חברות ההזנק הגדולה ביותר בארץ – 250, מתוכן 34 באופן ישיר על ידיו ועל ידי אחיו זוהר, 111 מהן על ידי השקעה של קבוצת רד-בינת, ו-97 בעקיפין על ידי יוצאי הקבוצה.

זיסאפל סיים בתארו את אחת מהתרומות של הקבוצה לקהילה, תוכנית "אופקים להיי-טק", במסגרתה נבחרים בוגרי צבא ממוצא אתיופי מהפריפריה, שאין להם בגרות ולא עברו מבחנים פסיכומטריים. אלה, אמר זיסאפל, עוברים מכינה בת 15 חודשים שבסופה מחציתם יתקבלו לטכניון ויצטיינו בלימודיהם. "נגדיל את מספר הסטודנטים בהם נשקיע", סיכם.

בינת תקשורת תקים ב-2013 דטה-סנטר ענק בהר חוצבים בירושלים – כך חשף אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת, ב-Bynet Expo 2012 – כנס הלקוחות השנתי של קבוצת רד-בינת. הכנס, בהשתתפות אלפי לקוחות החברה, נערך היום (ג') בגני התערוכה בתל אביב.

לדברי בן צור, הדטה-סנטר ישתרע על שטח של אלפי מטרים רבועים. עלות הקמתו, ציין, תעמוד על עשרות מיליוני דולרים ומטרתו היא לספק שירותי אירוח ועננים פרטיים לארגוני אנטרפרייז. בכך, אמר בן צור, ייחודיותו של הפתרון מול ספקיות אחרות המציעות עננים ואירוח, המיועדים ככלל לארגוני SMB. "יש התעניינות בפתרון מסוג זה בקרב לקוחותינו וארגונים שאינם לקוחותינו. מוקדם להעריך כמה רווח הדטה-סנטר יניב עבורנו ב-2014 אבל אני מעריך כי הוא יהיה רווחי בתוך זמן לא רב מתחילת הפעלתו", אמר בן צור לאנשים ומחשבים.

בן צור פירט את ממצאי סקר שערכה החברה בקרב כמאה מנמ"רים מלקוחותיה, מכלל מגזרי המשק. מהסקר עולה, כי 100% מהמשתתפים יעסקו השנה ביישום פתרונות ניידות עסקית, 60% מהם יעשו זאת עם יישומים מתקדמים. בעולם השיתופיות, אמר, 64% מהארגונים מתכוונים ליישם פתרונות וידיאו לטובת יישומים עסקיים. בעולם הדטה-סנטר, ציין בן צור, 56% מהארגונים הודו כי אין להם מענה מספק לתחום הגיבוי. 28% מהארגונים מתכוונים ליישם ענן פרטי השנה.

בעולם אבטחת המידע, אמר בן צור, אף ש-100% מהארגונים מתכוונים ליישם פתרונות ניידות, רק 27% מהם מתכוונים ליישם אמצעי אבטחת מידע עליהם. אף ש-90% מהארגונים מגנים על עצמם מפני התקפות מבחוץ, אמר בן צור, רק 18% מהארגונים עושים זאת כנגד מתקפה פנימית.

בן צור ציין כמה פרויקטים אותם מבצעת בינת תקשורת, ביניהם המעבר של צה"ל לעיר הבה"דים בנגב, פרויקט בשיתוף עם החברות מנרב ואלקטרה, פרויקט רישות אינטרנטי של הרכבת באוקראינה, והקמה, בזמן שיא של שבועיים, של מערכת שיחת ועידה בווידיאו, לטובת הופעתו של מנכ"ל טבע החדש מול 40,000 עובדי החברה ברחבי העולם.

"השנה שמנו דגש בכנס על קישוריות, ניידות עסקית, יישומי וידיאו מתקדמים אבטחה וסייבר, אשר מסמנים את תנועת השוק המתגברת והולכת", אמר בן צור, "ובהתאם את הצורך בטכנולוגיות שייתנו מענה לכל האתגרים הכרוכים בדרישות הארגונים להיות זריזים, גמישים ומתקדמים טכנולוגית ועם זאת בטוחים ללקוחותיהם".

את המהפכה שעובר ענף המיחשוב כיום כינה בן צור ה-IT החדש. הוא כולל בתוכו, לדבריו, כמה טכנולוגיות-על המשתלטות על המיחשוב המסורתי ומשנות אותו לבלי הכר. המדובר, אמר, בתופעת ההצטרכנות של ה-IT, המשולבת במגמת BYOD – ראשי תיבות לועזיים של "הבא את מכשירך הפרטי מהבית לעבודה". מגמות אלו, לצד העולם הנייד, מיחשוב ענן, יחד עם "פלישת" ה-IT לעוד ועוד עולמות שבהם הוא לא פעל בעבר, משנות לדבריו את פני המיחשוב הארגוני. כך, אמר בן צור, ה-IT כבר אינו נמצא רק בטריטוריה של המנמ"ר.

בן צור סיים באומרו, כי המהפכה שעובר עולם המיחשוב מציבה בפני בינת תקשורת אתגרים והזדמנויות וכי בכוונתם להתמקד אך ורק בתחומים בהם הם יכולים להביא ללקוחות ערך מוסף עם פתרונות מוכללים.

לאחר המליאה המרכזית נחלק הכנס למסלולים: אבטחה וסייבר, וירטואליזציה ודטה-סנטר, שיתופיות, קישוריות ושירותי ענן. שווי הציוד שהוצג בתערוכה עומד על כ-30 מיליון שקלים.

"אנחנו מרגישים שינוי מגמה בתחום ה-BI. מפרויקטים קלאסיים, הכוללים ניתוחי מידע סטנדרטיים, אנו עוברים לפרויקטים רבים בתחום ה-Big Data. זאת, מאחר והארגונים הגדולים מטפלים היום ביותר מדי מידע, והטכנולוגיות הקיימות אין מענה לכך", כך אמרה גילי שלזינגר-מורן, סגנית נשיא לשיווק ב-One1. שלזינגר-מורן אמרה את הדברים בפאנל בנושא אבטחת מידע ו-BI, שנערך במסגרת מפגש הבכירים השנתי של C3 – פורום הבכירים של אנשים ומחשבים. המפגש התקיים בסוף השבוע האחרון בעיר בוקרשט שברומניה.

שלזינגר-מורן ציינה, כי One1 מטמיעה פרויקטי Big Data באמצעות כלים כגון Greenplum של EMC ו-DMX של Syncsort. לדבריה, "כאשר משתמשים ביכולות אחזור וניתוח מידע מתקדמות בעולם ה-Big Data, מצליחים לקבל ערך גבוה כתוצאה ממכירות טובות יותר, לצד שיפור ברווחיות התפעולית של הארגון".

לגבי תחום אבטחת המידע, אמרה שלזינגר, כי "אבטחת מידע נכונה בנויה ממספר מעגלים, כאשר הראייה צריכה להיות בדומה להגנה על בסיס צבאי: הגנה חיצונית והגנה פנימית. היום אנו רואים שההגנות החיצוניות לרוב חלשות ולכן נפרצות. לכן, אותם האקרים מצליחים להגיע לתוך הארגון ולגרום לנזקים". לדבריה, ב-One1 מייצגים תשעה פתרונות אבטחה שונים, רובם פתרונות כחול-לבן.

הדר-שרביט התייחסה גם להנחיה שפורסמה על ידי הרשות להגנת מידע, המתייחסת לנושא הגנת מידע אישי, ואמרה כי "ההוראה מבוססת על Best Practices בעולם אבטחת המידע. היא עושה שכל בארגונים מונחי רגולציה בתחום, וככל הנראה תעשה מהפכה לא קטנה אצל ארגונים קטנים יותר, שעד היום לא הטמיעו כהלכה את נושא אבטחת המידע. כמו כן, משלבת הרגולציה התייחסות להצפנת המידע והגנה במקרה שהוא נגנב".

בנוסף, התייחסה הדר-שרביט גם לנושא ה-MDM ואמרה, כי "נראה שרוב השוק הישראלי עדיין עומד על הגדר וטרם קיבל החלטה. האם יש חברה שיכולה לספר על התקנה של פתרון בהיקף גדול של מאות ואלפי משתמשים? נראה שלא".

שגיא הוסיף ואמר, כי למרות שישנם מספר רב של מוצרים בשוק, הם מספקים בעיקר הגנה על "איומי האתמול" ופחות על "איומי ההיום והמחר". לדבריו, "לפעמים הפרטים הקטנים הם שיסייעו לאיום להיכנס לתוך הרשת. לכן, יש לשים דגש על יכולת ניטור, סינון מוצפן ויכולת חסימה לפי סוג קובץ, ולא רק לפי סיומת".

ינאי מילשטיין מקבוצת אמן אמר, כי עולם ה-Big Data קורם עור וגידים. לדבריו, "לאינפורמטיקה (Informatica) יש חיבוריות שעובדת עם כל מכונות ה-Big Data הנפוצות, כולל חיבוריות לרשתות חברתיות".

הפאנל נערך במתכונת שבה המנמ"רים הפנו שאלות לספקים. משתתפים נוספים בו היו ארז פלג – מנכ"ל אופיסופט, יחיאל גפנר – מנמ"ר שירותי בריאות כללית, ירון מלמד מרשות שדות התעופה, אפרי אקרלינג – מנמ"ר חברת הביטוח אליהו, אילן ינובסקי מדואר ישראל ואופיר זילביגר - מנכ"ל חברת הייעוץ SECOZ.

הכותב הוא שליח אנשים ומחשבים לרומניה

הרפורמה בייבוא מכשירי הסלולר, כפי הבטיח שר התקשורת, משה כחלון, קורמת עור וגידים: משרד התקשורת הגיש היום (ג') לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת את הצו שיאפשר קיום רפורמה נוספת בענף התקשורת בישראל.

עיקרי המלצות משרד התקשורת הן: הקביעה כי ציוד קצה סלולרי אינו טעון קבלת אישור סוג, ובלבד שמתקיימים לגביו תנאים מסוימים – עמידה בדרישות הדירקטיבה האירופית או של הנציבות הפדראלית לתקשורת בארה"ב (FCC); הציוד מיועד לפעול בטכנולוגיית GSM, ב-UMTS או בטכנולוגיה אחרת, ובתחומי תדרים המיועדים להן; והציוד הוא מקורי וחדש.

הצו החדש שמשרד התקשורת מבקש להחיל יאפשר לייבא ציוד סלולרי בלי הצורך לקבל אישור סוג, כפי שהיה נהוג עד כה כדי לייבא ולשווק מכשירים סלולריים. בנוסף, על פי הצו החדש, הוחלט כי יבואנים יהיו פטורים מהחובה לקבל רישיון סחר, ובלבד שעמדו בחובות הדיווח והרישום על אודות סוגי הציוד שבכוונתם לסחור בהם.

מטרת הרפורמה היא לאפשר לגורמים רבים לייבא ולסחור במכשירים שעומדים בתקנים אירופיים או אמריקניים, כך שתוגבר התחרות בתחום מכירי מכשירי הקצה, שרבים מהם נמכרו עד כה רק אצל ספקיות הסלולר הישראליות במחירים יקרים.

שלוש מגמות על בעולם טכנולוגיית המידע – BYOD (ראשי תיבות של הבא את המכשיר שלך מהבית לעבודה), מיחשוב נייד ומיחשוב ענן – גורמות לכאב ראש עצום למנמ"רים, כך על פי מחקר חדש של חברת SkyDox. המחקר נערך בקרב יותר מ-4,000 עובדים בארגונים בארצות הברית ובבריטניה, שעוסקים בטיפול במידע דיגיטלי או בשיתופו.

על פי החוקרים, "עם הגידול במגמת ה-BYOD, לצד השימוש ההולך וגדל ביישומים חינמיים בענן, המנמ"רים לא מסוגלים לפקח באופן הדוק כבעבר על השימוש במידע או ביישומים בארגוניים".

בעוד 66% מהעובדים כבר אימצו את הפלטפורמות החינמיות לשיתוף קבצים, הרי שהמנמ"רים, מנגד, לא הצליחו לספק חלופות מעשיות ומאובטחות. 55% מאלה שעושים שימוש ביישומים חינמיים הודו שהם לא מספרים על כך למנמ"רים. "מצב זה עלול להוות סיכון לארגונים, שהנכס העיקרי שלהם הוא מידע, בחלקו מסווג, בעל ערך עסקי רב וקניין רוחני העלול להיפגע", מזהירים החוקרים.

המחקר העלה, כי 77% מהעובדים בארגונים מביאים מכשירים דוגמת טלפונים חכמים וטאבלטים מהבית ועובדים עימם מול ועם היישומים והמידע הארגוניים. ישנם מגזרים בהם העבודה עם המכשירים האישיים רבה יותר: שירותים מקצועיים – 92%, שירותים פיננסיים – 86%, ועולם הבריאות – 84%. המגזר בו שיעור העבודה עם מכשירים אלה הוא הנמוך ביותר הוא המגזר הציבורי-ממשלתי – 38%.

"התוצאות מצביעות על כך שהניידות מהווה מרכיב חיוני של כוח העבודה המודרני", אמר עלי מוינודין, מנהל השיווק של SkyDox. "אין מה לעשות, המציאות חזקה מכל הנחייה". הוא ציין, כי "88% מכלל העובדים דיווחו על הצורך בגישה לעבודה עם מסמכים מחוץ למשרד, בהם 97% מעובדי השיווק בארגונים ו-80% מאנשי המכירות. הנתון עומד על 100% בקרב העובדים במחלקות המשפטיות. כולם נדרשים לשיתוף קבצים מחוץ למקום העבודה".

הוא סיכם באמרו, כי "למרות חשיבות הצורך בכך, אותם עובדים לא מודעים לסכנות הטמונות בעבודה באופן בלתי מאובטח, עם כלים שלא אושרו על ידי מחלקת ה-IT בארגון שלהם. הנטל נופל כרגע על מחלקות ה-IT: עליהן לספק כלים כדי לאפשר שיתוף קבצים, מבלי להתפשר על מדיניות החברה בהיבטי אבטחת מידע".

"צה"ל לא מתנהל בצורה הכי יעילה, אף שהוא נדרש לחיסכון ולהתייעלות. ענף ה-IT נדרש לסייע לו לעשות זאת", כך אמר דורון קרופמן, מנהל הפעילות של APC ישראל מקבוצת שניידר אלקטריק.

קרופמן השתתף ברב-שיח בנושא תיקשוב צבאי. רב-השיח, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, התקיים לקראת כנס C5Israel, שייערך ב-18 ביולי במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה.

שניידר אלקטריק הינה חברה בינלאומית המתמחה בניהול אנרגיה, עם פעילות ביותר מ-100 מדינות, 130 אלף עובדים ומחזור מכירות שנתי של 30 מיליארד דולרים, ציין קרופמן. "יש לנו היכולות להביא להתייעלות אנרגטית המניבה חסכון כספי בדטה סנטר של עד 30% מצריכת האנרגיה", אמר. "חסכון משמעותי זה יכול לאפשר לצבא להסיט תקציבים ומשאבים רבים להתעצמות ולבניין הכוח, בתחומים מבצעיים שונים. חשוב לזכור שהעסקים רצים על ה-IT, ואילו ה-IT רץ על אנרגיה וחשמל". הוא ציין, כי החברה מעורבת בכמה פרויקטים שכאלה בצה"ל.

בהתייחסו למימוש מיחשוב ענן בצבא אמר קרופמן, כי "יש דור חדש של מרכזי נתונים המתוכננים באופן ייעודי עבור מיחשוב ענן. המענה האיכותי ביותר הוא לתכנן מרכזי נתונים המותאמים למודל העסקי של מיחשוב ענן". "חשוב להדגיש שמרכזי הנתונים יהיו בעתיד צפופים יותר, גמישים יותר וממוכנים לחלוטין", הוסיף. "עליהם להיות צפופים יותר, כיוון שהצפיפות מצריכה פחות הון, פחות ציוד ופחות מטרים רבועים, ובמקביל – מאפשרת שימוש בפחות חשמל ועולה פחות. כל זה עוזר בנוסף לקדם את האינטרסים של הגנת הסביבה". לדבריו, "יש לנו מגוון כלים המאפשרים לתכנן באופן מיטבי את מרכזי הנתונים, תוך חיזוי מדויק של צריכת האנרגיה של המתקן והאם הוא יעיל מבחינת הספקי המיחשוב שלו. כלים טכנולוגיים אלה מאפשרים לחסוך משאבים רבים וזמן יקר בתכנון ולאחר מכן בהקמה של הדטה סנטר. מערכות ה-DCIM (ר"ת ניהול תשתית הדטה סנטר) שלנו מתממשקות באופן אינטגרלי למערכות ניטור ה-IT הארגוניות ומאפשרות גישור וקישור חכמים בין עולם התשתיות לעולם ה-IT ולתהליכים המבצעיים".

בכל הנוגע לקישוריות הבין זרועית אמר קרופמן, כי "ההתנהלות הקיימת כיום, שלפיה כל זרוע בצה"ל מפתחת מערכות שו"ב ייעודיות עבור צרכיה הספציפיים, היא התנהלות נכונה. ישנו קושי עצום בפיתוח מערכת אחת מרכזית שתענה על הצרכים המגוונים של כל זרוע. הדבר עלול לייצר מערכת מסורבלת, שאינה גמישה ודינמית מספיק לשינויים המהירים הנדרשים. צה"ל נוקט בגישה נכונה, המשלבת את העוצמה של כל זרוע ומחברת את כולן למנגנון מרכזי שמהווה מעין שדרה מרכזית של שינוע נתונים. כך מתאפשר דו-שיח רציף ואמין בין הזרועות, כמו גם העברת מידע לכוחות המבצעיים בשטח בזמן אמת".

קרופמן אף אמר ש-"הסייבר הינו המימד החמישי והאתגר החדש העומד בפנינו כיום. יחד עם זאת, אל לנו לחשוב שהגנה על מערכות המידע היא מספקת".

מתעניינים בתיקשוב במגזר הביטחון? הירשמו לכנס C5Israel 2012

לאחר שחוקרי קספרסקי (Kaspersky Labs) גילו את הרוגלה Flame בחודש שעבר וקבעו, כי אין ראייה מוצקה שמוכיחה שמי שפיתח אותה פיתח גם את נוזקות העל הקודמות שפעלו באיראן – סטוקסנט (Stuxnet) ודוקו (Duqu) – אמש (ב') הם הציגו מסקנות חדשות. במסיבת עיתונאים מקוונת שערכו מסרו החוקרים, כי ממצאים חדשים מצביעים על כך שהצוותים שפיתחו את Flame שיתפו פעולה לפחות פעם אחת עם הצוותים שפיתחו את סטוקסנט.

המסקנה הראשונית של חוקרי קספרסקי, שמיוצגת בארץ על ידי פאואר תקשורת, הייתה שהנוזקות השונות פותחו על ידי צוותים שונים מאחר שתפיסת העיצוב של Flame הייתה שונה מהותית מזו של הנוזקות האחרות. אמש, לאחר ניתוח מעמיק של Flame, קבעו החוקרים, כאמור, כי מי שפיתח את Flame שיתף פעולה עם הגורם שפיתח את נוזקות העל האחרות, וייתכן שזהו אותו גורם.

על פי החוקרים, מודול מגרסה של סטוקסנט מתחילת 2009 היה, למעשה, רכיב של Flame. מכאן, אמרו, ניתן להסיק שכאשר סטוקסנט נוצרה, פלטפורמת Flame כבר היתה קיימת ופעילה וכי נעשה בסטוקסנט שימוש בלפחות רכיב אחד לפחות ממנה.

המודול הזה, מסרו החוקרים, שימש להפצת הנוזקה דרך דרייברים של USB. הם ציינו, כי "הקוד שמבצע את הפצת והדבקת המערכות זהה לחלוטין בסטוקסנט וב-Flame". "מודול Flame שימש בסטוקסנט לניצול נקודת תורפה שלא הייתה מוכרת באותה העת ואפשרה הרחבה של הרשאות גישה במערכות", הוסיפו. "ככל הנראה, נקודת התורפה הזו היא MS09-025. בסופו של דבר הוסר המודול מגרסת 2010 של סטוקסנט והוחלף בכמה מודולים אחרים שמנצלים נקודות תורפה אחרות".

עוד מסרו חוקרי קספרסקי, כי בתחילת 2010 התפצלו הצוותים שעבדו על נוזקות העל ועסקו בכך עצמאית. ככל הנראה, הם פעלו יחד רק בשיתוף מידע שקשור לנקודות התורפה Zero Day.

סטוקסנט הייתה נשק הסייבר הראשון שתוכנן לתקיפת מתקני תעשיה. העובדה שהנוזקה תקפה גם מחשבים אישיים היא זו שהובילה לחשיפתה ביוני 2010. זאת, על אף שהגרסאות הראשונות שלה פעלו עוד קודם לכן. הדור הבא של נוזקות העל, דוקו (Docu), התגלה בספטמבר 2011. בניגוד לסטוקסנט, דוקו תפקדה כסוס טרויאני למשימות ריגול וגניבת מידע. במהלך הניתוח של הנוזקות הללו התגלה ששתיהן משתמשות בפלטפורמת קוד חדשה לחלוטין – שפת תכנות מסתורית שנכתבה במיוחד עבורן וזכתה לשם Tilded. הרוגלה Flame נראתה במבט ראשון שונה בתכלית. מאפיינים מסוימים, כמו גודלה העצום של הנוזקה (20 מגה-בייט) והשימוש בשפת התכנות LUA הראו שהיא כלל לא קשורה לדוקו ולסטוקסנט. עם זאת, מסרו החוקרים, ממצאי החקירה החדשים מוכיחים ללא צל של ספק ששפת התכנות הייחודית קשורה גם לפלטפורמת Flame.

"מקטעי קוד דומים"
אלכסנדר גוסטב, מומחה אבטחה ראשי במעבדת קספרסקי, אמר ש-"הגרסה המוקדמת ביותר של סטוקסנט, שאותרה ונוצרה ככל הנראה ביוני 2009, מכילה מודול מיוחד שזכה לשם Resource 207. בגרסה המאוחרת יותר של הנוזקה, מ-2010, המודול הזה הוסר לחלוטין. מודול 207 הוא קובץ DLL מוצפן שמכיל קובץ exe (הפעלה) בגודל 351,768 בייט בשם atmpsvn.ocx. לקובץ הספציפי הזה יש הרבה במשותף עם הקוד בו השתמשו מפתחי Flame – אלגוריתמי פענוח, אובייקטים זהים, שמות קבצים ועוד". "יתירה מזאת", הוסיף, "רוב מקטעי הקוד נראים דומים, או זהים לחלוטין, במודולים הרלוונטיים בסטוקסנט וב-Flame. זה מוביל למסקנה שחילופי המידע בין מפתחי שתי הנוזקות נעשו ברמת קוד המקור. התפקוד המרכזי של 207 בסטוקסנט הוא הפצת הנוזקה ממחשב למחשב על ידי דרייברים של כונני USB וניצול נקודות תורפה בליבת חלונות (Windows) כדי להרחיב את הגישה למידע במערכת. הקוד שאחראי לביצוע הפצה זו זהה לחלוטין בשתי הנוזקות".

גוסטב ציין, כי "למרות העובדות החדשות שגילינו, אנחנו עדיין סבורים ש-Flame ופלטפורמת Tilded הן פלטפורמות שונות לחלוטין, בהן השתמשו לפיתוח כמה נשקי סייבר. כל אחת מהן יכולה להיות ארכיטקטורת תוכנה שונה ובעלת טריקים משל עצמה לביצוע משימות שונות. הפרויקטים אכן פעלו באופן עצמאי ונפרד זה מזה".

עם זאת, אמר, "הממצאים החדשים, שמראים שהצוותים חלקו את קוד המקור במודול אחד לפחות בשלבי פיתוח מוקדמים, מוכיחים שהקבוצות שפיתחו את נוזקות העל פעלו יחד לפחות פעם אחת. מה שמצאנו הוא ראייה חזקה מאוד לכך שסטוקסנט ודוקו מחד ו-Flame מאידך קשורות".

הגילויים האחרונים על סטוקסנט
לפני ימים אחדים דווח, כי סטוקסנט, שפגעה במערכות ההפעלה של הסרקזות (צנטריפוגות) בכורים האטומיים באיראן, פותחה במשותף על ידי ארצות הברית וישראל – כך דיווח הניו-יורק טיימס (New York Times). הדיווח אישש דברים של מומחי אבטחת מידע שהעריכו לפני כן, כי התולעת היא פרי שיתוף פעולה בין שתי המדינות. גורמים רשמיים מסרו, כי סטוקסנט פותחה כחלק מתוכנית מסווגת שכונתה "המשחקים האולימפיים". הפיתוח החל בתקופת הנשיא האמריקני ג'ורג' בוש הבן וממשיכו, ברק אובמה, הורה להאיץ אותו. על פי הנטען, יחידה 8200 של צה"ל הייתה שותפה מלאה בתוכנית.

בדיווח נמסר, כי הישראלים עבדו עם ה-NSA ועיצבו במשותף את סטוקסנט, שהוחדרה למתקן בנתאנז דרך התקני USB על ידי מרגלים שעשו זאת בכוונה ועובדים שעשו זאת בלי כוונה. עם זאת, שגיאות שהיו בקוד הביאו ב-2010 להתפשטותו מחוץ למתקן בנתאנז, ובאותו שלב החלה התולעת להדביק מחשבים אישיים ברחבי העולם.

סטוקסנט היוותה שיא חדש בפיתוח תולעים, בשל המורכבות הרבה בפיתוחה והמשימה הבלעדית ש-"הוטל" עליה לעשות: חבלה באופן הפעולה של הסרקזות ושיגור הוראות שגרמו להן להסתובב במהירות גבוהה מזו שהן היו בנויות לעמוד בה. הווירוס היה מתוחכם מספיק כדי לשגר למפעילי הסרקזות נתונים שגויים לפיהם אין כל תקלה במערך. ואולם, הטכנאים האיראנים נדהמו מדי יום לגלות סרקזות נוספות מפורקות או מקולקלות.

על פי הערכות של פקידי ממשל בארצות הברית, סטוקסנט הצליחה להביא לדחייה של תוכנית העשרת האורניום של איראן בשנה וחצי עד שנתיים. מומחים אחרים העריכו שמדובר בפרק זמן קצר יותר.

שוק מערכות האחסון מבוססות הדיסקים צמח ברבעון הראשון של 2012 ב-7.1% לעומת הרבעון הראשון אשתקד – כך עולה מדו"ח של חברת המחקר IDC. על פי הדו"ח, ההכנסות של החברות השונות בתחום הסתכמו באותה תקופה בקצת פחות משישה מיליארד דולרים.

החברה המובילה בשוק, על פי IDC, היא EMC, שהגיעה לנתח שוק של 29% – הרבה מעל ליריבותיה. הנתח של EMC היה גדול ביותר מפי שניים מזה של החברה שדורגה מיד אחריה – נט-אפ (NetApp) – הגיעה ל-14.1% מהשוק. הנתח של החברה השלישית בדירוג, יבמ (IBM), עמד ברבעון על 11.4%. HP והיטאצ'י (Hitachi) הגיעו למקומות הרביעי והחמישי, עם נתחי שוק של 10.2% ו-9.4%, בהתאמה.

הצמיחה בהכנסות של החברות השונות בשוק מערכות האחסון מגיעה אחרי תקופה ארוכה של אי ודאות שנבעה מההצפות בתאילנד, שפגעו קשות בתעשיית הכוננים הקשיחים המכניים. "מערכות הכניסה נפגעו באופן החזק ביותר בגלל התלות שלהן בכונני SATA וכונני SAS מקורבים, שסבלו מעליית מחירים בגלל השטפונות בתאילנד. עם זאת, צמיחה חזקה כוללת באזורים המתפתחים עזרה לשוק להציג צמיחה במונחים של שנה לשנה", אמרה ליז קונור, מנתחת נתונים בכירה במחלקת האחסון של IDC.

עוד עולה מהנתונים, כי EMC הובילה גם את שוק ה-NAS, עם 42.6% מנפח המכירות הכולל בשוק זה ברבעון הראשון של 2012. עם זאת, סך השוק ירד בשיעור מתוך יחסית, של 1.9%, כך שלמעשה, ההיצע בו נשאר שטוח למדי. בתחום מערכות ה-SAN המבוסס על חיבור iSCSI הגיעה EMC למקום השני עם 18.9% מנפח ההכנסות – יותר מאשר נט-אפ, שדורגה במקום השלישי עם 13.7%. החברה המובילה את השוק הזה היא דל (Dell), עם 33% מההכנסות. ב-IDC מעריכים, כי ההכנסות בשוק ה-iSCSI SAN עלו ב-8.5% במונחים של שנה והסתכמו ברבעון הראשון של 2012 ב-5.1 מיליארד דולר.

"מגזר האחסון בקצה הגבוה, עסקות עם מחירי מכירה של 250 אלף דולרים ומעלה, ירד ב-13% לעומת הרבעון הקודם", ציינו בחברת המחקר. "אנחנו צופים שאחרי העליות המשמעותיות ב-2010 וב-2011, התמונה הזו תייצג את המגמה נכון לעכשיו גם בטווח הארוך".