מנמ"רים, תתחברו!

השבוע למדו באי שני כנסים של אנשים ומחשבים שעל המנמ"רים לפתוח את החלון ולראות שמתחוללת בחוץ מהפיכה של ממש ● וגם: על המורשת החינוכית-טכנולוגית של יצחק רבין ז"ל

סטארט-אפיסט יקר - הכר את המנמ"ר. צילום אילוסטרציה: אימג'בנק

שני אירועים שונים שקרו באחרונה בשני מקומות שונים על פני הגלובוס העבירו מסר מאוד ברור למנהלי ה-IT בכלל ולמנמ"רים בפרט: תתחברו. פיתחו את החלון במשרדיכם, הביטו החוצה ותגלו שמחוץ לעולם המחשוב והתשתיות הארגוניים, שאתם שולטים בו כל כך טוב, מתרחשת לא אחרת מאשר מהפכה.

הטרנדים שעליהם שומעים אותם מנהלים כבר כמה שנים, ובמידה רבה ניסו להתעלם מהם, נכנסים לארגון מכיוונים אחרים. הכוונה היא לענן, למובייל ולרשתות החברתיות.

בכנס של פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 מבית אנשים ומחשבים, שהתכנס בסוף השבוע שעבר בסורנטו שבדרום איטליה, עלו מנהלי החברות הספקיות שעובדות עם המנמ"רים אחד אחרי השני והציגו להם את הפתרונות שנועדו לסייע להם. באופן לא מפתיע, כולם הציגו כלים ופתרונות להתייעלות, חיסכון והצפת ערך טובה יותר להשקעות בפני ההנהלה. מרבית הפתרונות מבוססים על ענן, תחנות עבודה רזות ו-וירטואליות ותהליכי עבודה יעילים, כלים שמאפשרים לנהל ולתכנן טוב יותר את התקציב את תוכניות העבודה. כמובן, הם מאפשרים חיבוריות מכל מקום לכל מקום, בעזרת המובייל.

המסר השני, שנובע מהראשון, הוא שכבר אין גבולות וירטואליים בין הארגון לכלים ופתרונות שזוהו עם דברים שלא מסמלים את השוק הארגוני. הדוגמה הבולטת היא גוגל (Google). כל מנמ"ר ודאי מכיר את ענקית הרשת ומשתמש בשירותיה, אבל הוא מתייג אותם כדברים שנעשים אחרי שעות העבודה, בזמן הפנוי. אלא שהכלים של גוגל – למשל השעון החדש שלה והמערכות שמאפשרות לעבוד ולהיות מחוברים מכל מקום לכל מקום – הם ערך מוסף אמיתי שמנמ"ר יכול להביא למנכ"ל שלו, מזוויות רבות.

התחום האחר שפרץ את כל החומות של כל מה שידענו עד כה על מחשוב ארגוני הוא המובייל. אם בעבר, כאשר עובד התקבל למקום העבודה, הוא היה מקבל את הטלפון הנייד כסמל סטטוס, כיום מדובר בכלי עבודה לכל דבר. המעסיק מעוניין לתת לעובד טלפון נייד שאיתו הוא יכול לעבוד כמעט מסביב לשעון.

אלא שהדבר לא נגמר בזה. יותר ויותר עובדים מביאים את הטלפון החכם שלהם מהבית, מה שהפוך את האתגרים שעומדים בפני המנמ"ר למורכבים יותר, בין היתר מאחר שלצד ענייני העבודה, יש בטלפון גם דברים ושימושים אישיים של העובד. אבל גם זה לא מספיק. הדרישה של בעל סמארטפון או טאבלט היא להיות מחובר לכל האפליקציות שהוא אוהב, לצד האפליקציות שרלוונטיות לעבודה. בנושא הזה, השוק הישראלי, שהמנמ"רים מייצגים אותו, יושב עדיין על הגדר, מסיבות לא מובנות.

בכנס Mobility 2014, שנערך כמה ימים לאחר הכנס באיטליה, הופיעו מקצועני המובייל והסבירו למאות המשתתפים כיצד מנהלים את התחום נכון, מקבלים תוצאות משביעות רצון ובעיקר מביאים ערך לארגון. מעניין שחלק גדול מהמרצים בכנס באו מחברות IT גדולות "מהעולם הישן", כגון יבמ (IBM) ו-CA – ולא במקרה. חברות אלה הבינו את מה שהמנמ"רים הבינו הרבה קודם, שהמידע והתשתיות עליהם בנויות מערכות המידע של הארגון עוברות שינוי והגישה לנתונים היא כבר מזמן לא מתוכו.
ביותר ממצגת אחת ראו משתתפי האירוע כיצד ישראל מפגרת אחרי העולם ביישום מובייל ארגוני אמיתי. ביותר משקף אחד קיבלו המאזינים את כל הסיבות מדוע עליהם להזדרז ולקפוץ על העגלה, רגע לפני שהיא תתחיל לנוע, בלעדיהם.

יצחק רבין והחינוך הטכנולוגי

השיח הציבורי סביב רצח יצחק רבין ז"ל מתמקד בדרך כלל, מן הסתם, בסוגיות הפוליטיות-מדיניות, בעיקר סביב הסכמי אוסלו. בין אם מדובר במשתתפים בהסתה הבלתי פוסקת שנוהלה נגדו לפני מותו, ולא הפסיקה גם לאחר מכן, ובין אם במוקירי זכרו, כמעט שלא עולה על פני השטח התרומה שלו לנושאי חברה וחינוך.

ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל

ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל

במהלך כהונותיו כראש ממשלה וכשר בממשלות הוא הקדיש לא מעט לנושאים האלה. כך, למשל, רבים לא זוכרים שהוא יזם ודחף רבות בתחום המחשוב, כולל תוכנית התקשוב הלאומית לחינוך והחדרת מחשבים לבתי הספר, מח"ר 98. רבין ידע למצוא לזה תקציבים, תוך שיתוף פעולה בין הרשויות הממשלתיות לשלטון המקומי.

מח"ר 98, כמו גם מחשב לכל ילד, ידעו מאז עליות וירידות, בין היתר בגלל כמה מממשיכי דרכו של רבין, כולל אנשי מפלגתו, שלא האמינו בפרויקטים הללו. לעומת זאת, היו כאלה שהעלו יוזמות שמנסות להמשיך את הפרויקטים הללו, בהתאמה לזמן ולהתפתחות הטכנולוגית.

רבין נהג לומר כי הסכמי השלום לבדם לא יספיקו. השלום הוא לא רק ביטחוני ומדיני, אלא גם כלכלי וחברתי. זאת אחת הסיבות שבגינן הוא דחף להסכם השלום עם ירדן. הוא היה מודע לזה שהשלום הפנימי לא פחות חשוב, מה שהתבטא בניסיון לסגירת הפערים החברתיים, השקעה מסיבית בחינוך ועוד.

נתונים סטטיסטיים שונים שפורסמו בשנים האחרונות הראו כי מאז ממשלת רבין השנייה, במהלכה הוא הקציב סכומים רבים לתקשוב ולמו"פ, חלקה של הממשלה בפרויקטים בתחומים אלה הלך וירד. הם נמשכים גם כיום בזכות אנשים טובים שמגייסים תרומות ומקדישים מזמנם וממרצם, כמו למשל מחשב לכל מורה של קרן אתנה, שנדחף על ידי יו"ר הקרן, איש העסקים וההיי-טק אורי בן ארי.

במותו, כמו בחייו, שילם רבין על דעותיו והשקפותיו, שקידמו את השלום, החברה והחינוך. הרוצח לא חשב כך.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים