השם כחזות להצלחה
Big Data הוא מונח שמעורר קונוטציות שליליות, אבל טומן בחובו עולם מלא ומעניין, מה שמוכיח שהקנקן לא בהכרח מעיד על תוכנו
Naming, פשוטו כמשמעו, זה מתן שם למוצר, לשירות או לחברה. מדובר בדבר כל כך חשוב, מאחר ששם טוב יכול לפתוח דלתות או להפוך לקליט ומתנגן, וזה לבדו שווה כמה עסקות טובות. מצד שני, שם רע או משובש יכול לפגוע משמעותית ביכולת השיווקית של העסק או במכירה של מוצר ובהחדרתו לשוק חדש.
כבר הרבה זמן שלא נתקלתי בשם שעושה יחסי ציבור כל כך גרועים למה שהוא מייצג כמו Big Data. תנסו את זה בעצמכם: מה אומר לכם המושג, פשוטו כמשמעו? רוב המשיבים הכנים יענו "מידע גדול" או "היקפי מידע עצומים". המתוחכמים יזכירו צורך בהיקפי אחסון מרשימים ובמהירות של העברת מידע ממקום אחד למשנהו. כלומר, איך שלא הופכים את זה, המושג נתפס אצל רובנו כמרכיב בעולם טכנולוגי ותו לא.
הקלדה של המונח Big Data בגוגל (Google) מציפה מידית מיליוני קישורים שונים, אלא שכמעט בכל אחד מהם נתקלים בהסבר על שלושת ה-Vים, שהם היסודות לעולם ה-Big Data: הכוונה היא ל-Volume ,Variety ו-Velocity, ובתרגום מהיר: היקף, תדירות ומהירות. אם ניקח לרגע מטאפורה מעולם הבישול, הרי שהמוצר Big Data מוגש לשולחננו בכל פעם בוואריאציה אחרת אבל תמיד עם אותו הרוטב: בשמל טכנולוגי מפולפל.
ניסיתם פעם לאכול בכל פעם אוכל שונה אבל מתובל תמיד עם אותו הרוטב? זה יכול להחזיק אתכם כמה ימים וזהו. תחושת המיצוי מגיעה כבר ביום החמישי. זה משעמם וחוזר על עצמו. אתם מצפים למשהו חדשני ותמיד הופכים לכם כל מנה מיצירת גורמה פוטנציאלית למשהו שגרתי וצפוי. ובחזרה לעולם שלנו, שוב טור על מהירות הסבת נתונים, שוב מאמר על מחסני הענק הנדרשים, שוב הסטארט אפ שידע לעשות הכול יותר טוב מכל בן אנוש ושוב היכולת לפרוק על מאגרי המידע שלכם מסות של דאטה רק בקבוצות קטנות של ננו ומיקרו נתונים. מרתק? מעורר טעם של עוד? לא ממש!
הקונוטציות שליליות, האמת חיובית
גם אם נפרק את המונח למרכיביו, לא ממש נפרוץ בריקוד התלהבות על שולחן האנליסטים:
על המילה הראשונה במונח, Big, כמעט שאין צורך להרחיב. זו מילה שיש לה שתי אסוציאציות שמשפיעות לרעה על גורמים ניהוליים שאמורים לתמוך ולאשר את הפעילות: מחד המנמ"ר, שמעצם המילה Big רואה לנגד עיניו היקפים עצומים, פרויקטי ענק ומסות של צרכי אחסון ותחזוקה, ומאידך סמנכ"ל הכספים או המנכ"ל, שעצם ציון המילה Big מריץ לנגד עיניהם תמונה של מטחנה עם מיליוני דולרים מיותרים והיקף הוצאות בלתי נשלט.
לגבי החלק השני, Data – בכל פעם ובכל צורה שתאמרו את המילה הזאת תינסך על פניכם אותה ההבעה: מבט של כלום. Data מתפרש כמשהו משעמם, מנוכר, לא ברור, נתונים על גבי נתונים, מידע, מידענות, מספרים, עובדות… את מי זה מעניין? במקרה הטוב ביותר זה לא מלהיב.
אלא שלעומת הקונוטציות השליליות שמעורר המונח, המציאות בעולם ה-Big Data עולה על כל דמיון. העולם הזה כולל מרכיבים מדהימים של אנליזה, חיזוי, ניבוי, מסעות לקוח, מודלים של קבלת החלטות ואופטימיזציה, הנגשת תובנות ברגעי אמת, עיבוד נתונים ממקורות שונים ומשונים והנגשה רב ערוצית דיגיטלית ומתוחכמת. כל זה ממש לא מובן מהמונח Big Data, אבל לגמרי שוכן בתוכו.
מביני דבר יודו שעולם ה-Big Data יכול לתרום ולהשפיע בעיקר על התוצאות העסקיות, המכירתיות והשירותיות של ארגונים יותר מאשר על היבטים טכנולוגיים או תהליכי אוטומציה. השם אמור היה להביע את היכולת הזו ולסקרן, ללא צורך בהרחבות כל גורם רלבנטי שמעוניין למקסם ערך או להשיא תשואה.
אז בינתיים, עד שנמצא ונטמיע שם פורץ דרך שיספר את הסיפור, חשוב היה לי שתבינו שכמו שאין הקנקן מעיד על תוכנו, כך גם השם Big Data לבדו לא מספר את גודל ההזדמנות שביישומו.
הכותב הינו סגן וממלא מקום ראש החטיבה הבנקאית וראש אגף הפיתוח העסקי והדיגיטל בבנק לאומי.
תגובות
(0)