מדוע המגזר הפיננסי מאמץ באיטיות את ה-ERP?

בעולמות התעשייה, הטלקום ובמגזר הציבורי, ERP הוא מזמן לא בגדר חדשות. בתהליך שהחל בשנות ה-90, צבר תאוצה בתקופת באג 2000 והסתיים ברוב הארגונים בעשור הראשון של המאה ה-21, היגרו רוב הארגונים במשק למערכות מדף לניהול משאבי הארגון – ERP.

השוק הארגוני בישראל מפולג ביחס של 70:30 בין תוכנות אורקל (Oracle) וסאפ (SAP), בהתאמה, על פי המדד המקובל להשוואה – מספר הרישיונות (Seats, Users). סאפ נפוצה באופן מובהק בארגונים הגדולים בתחומי התעשייה, ממשלה, צבא, ביטוח, וחלק מהבנקים וחברות הטלקום. אורקל היא בעלת נוכחות בחלקן האחר של חברות הטלקום, כמו גם במגזר ההיי-טק ובארגוני SMB. בשתי החברות יימצאו תמיד כאלה שיחלקו על הנתונים. אנשי אורקל יטענו שאם מנטרלים את הממשלה, שבחרה בסאפ במכרז אחד גורף, חלקה של אורקל הרבה יותר גדול.

בעולם ה-SMB, אגב, נפוצות גם תוכנות ישראליות, דוגמת Priority של אשבל, תפנית של מטריקס ומעלה של One1, מה שעושה את התחרות קשה יותר.

למה במגזר הפיננסי ה-ERP פחות נפוץ?

אם בוחנים את המגזרים בהם ה-ERP נפוץ יותר או פחות, מגלים שבמגזר הפיננסי, קצב ההטמעה והחדירה שלו איטי יותר. את המגמה הזו זיהה גורם מומחה בענף, איש ותיק שעסק בתחום שנים רבות ומסיבותיו מעדיף שלא להזדהות.

לדבריו, "יישום ERP בגופים פיננסיים מאפשר בקרה ושליטה קריטיים על משאבי הארגון, התקציב, הרכש וניהול הספרים החשבונאי. האינטגרטיביות המובנית במערכות ERP ובתשתית האחידה מאפשרת לארגונים הפיננסיים אופציה להרחיב את השימוש לנושאים נוספים, דוגמת תכנון תקציב, ניהול פרויקטים (PPM) וניהול נדל"ן, עובר דרך מערכות אנליטיות וניהול סיכונים ועד לעולמות הליבה העסקיים".

הוא אמר כי "מרבית הגופים הפיננסיים בעולם, בעיקר בנקים וחברות ביטוח, כבר עברו למערכות ERP. גם בישראל בוצעו לא מעט פרויקטים, אך אנחנו מזהים שונות בין קווי העסקים. כך, למשל, לפני כשנתיים הושלם מעבר מדורג של כל החברות למערכת ERP, עם הצטרפותה של מנורה, שיישמה פתרון סאפ. בקרב חברות האשראי, רק אחת מהן, לאומי קארד, טרם יישמה ERP. בשוק ההון, בית ההשקעות פסגות הוא החלוץ בנושא".

הגורם המומחה מזהה מספר תובנות המסבירות מציאות זו: ראשית, חברות האשראי, אף שהן בבעלות הבנקים, עצמאיות בהחלטתן, אינן מחויבות לבחירת החברה האם ולא נדרשות למערכת זהה לזו שלה.

שנית, מגזר הביטוח בחר פה אחד בסאפ, שביצעה בו מספר התקנות: במגדל, מנורה, הפניקס, הראל, ביטוח ישיר ובחברה הממשלתית ענבל. "משיחות שקיימתי עם גורמים עסקיים במגזר זה עולה כי ההחלטה של כל חברה לבחור בסאפ הייתה עצמאית, אבל לא במקרה כולן בחרו באותה החברה", אמר המומחה. "הסיבה לכך היא שענף הביטוח הוא ענף די סגור וכאשר חברת ביטוח מחפשת איש טכנולוגי, הוא בדרך כלל מגיע מחברה מתחרה, כך שהוא מכיר את המערכות ונכנס לעניינים במהירות".

מה לגבי מגזר הבנקאות? "בשונה משוק הביטוח, עדיין לא כל הבנקים נכנסו לעולם ה-ERP ", השיב איש שיחנו. "זאת, בשונה מתחומי הליבה וערוצי הדיגיטל, בהם הבנקים מקדימים את שוק הביטוח בשנות דור. כמו כן, חלק מהבנקים שנכנסו לעולם ה-ERP לא ביצעו יישום נרחב ומלא. חלקם הסתפקו ביישום סלקטיבי של מודלים נבחרים".

ERP במגזר הבנקאות קיים בבנק הפועלים, ביישום מלא, בנק מזרחי-טפחות, הבנק הבינלאומי, שבחר באורקל היברידי במודול פיננסי וב-SAP BI לרכש ותקציב, ובנק ישראל, שביצע יישום מלא של מערכת ה-ERP של סאפ.

שוק ההון הוא האחרון בדירוג החברות שמאמצות ERP. למעט פסגות, שהיא מובילת שוק ונכנסה לעסקי הביטוח, בתי ההשקעות מסתפקים בפתרונות בסיסיים, מה גם שחלק מהפעילות שלהם, כמו קרנות נאמנות, מתופעלות על ידי הבנקים. אקסלנס נשואה, למשל, מיישמת Priority.

אולם, לדעת המומחה עימו שוחחנו, מדובר בעניין זמני. "להערכתי, בתוך שנה-שנתיים יושלם מהלך יישום ה-ERP בעוד מספר גופים פיננסיים, ובכך ישלים גם מגזר זה את המהלך, בדומה למגזרי המשק האחרים ולמגמות המחשוב בעולם", אמר. "רוב הפתרונות הרלוונטיים כבר הגיעו לבשלות ולעושר פונקציונלי ולכן, בשיקולי הבחירה יילקחו בחשבון גם הסביבה והאקו-סיסטם של כל פתרון".

השורה התחתונה: מערכת ה-ERP של סאפ, שצברה נוכחות יפה במגזרי התעשייה והשירותים, עדיין עושה את דרכה באיטיות אל המגזר הפיננסי. זאת, בין היתר משום שמערכת ERP לא נתפסת במגזר זה כמערכת ליבה, ומאחר שיש בבנקים תהליכי רכש ותהליכים עסקיים שאין להם התאמות מלאות למוצרים הקיימים. אולם, לדברי המומחה, ב-2015 ייווצר שינוי גם במגזר זה. כדאי לעקוב.