בחירות ממוחשבות עכשיו

מערכת הבחירות הסוערת שהסתיימה השבוע מעלה שוב את הסוגיה האם יש לעבור לבחירות ממוחשבות. זה נושא לא חדש, וכבר נכתב עליו כאן, אולם מי שהעלה אותו הפעם על סדר היום היה מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, שקרא להנהיג בחירות ממוחשבות לאלתר.

המבקר אמר את הדברים בעת סיור שערך ביום הבחירות בוועדת הבחירות המרכזית, שם סיפר כי במהלך היום מצאו אנשי משרדו לא פחות מ-100 תקלות בתהליכי הבחירות. תקלות ביום כה רגיש כמו זה הן מקור לזיופים או לקבלת נתונים לא נכונים, גם אם לא בזדון. כמו אנשים רבים בהיי-טק ובמשק, המבקר סבור שהגיע הזמן שאומת הסטארט-אפ תמחשב את התהליך הכי חשוב בדמוקרטיה.

סביר להניח ששפירא אמר את הדברים לאחר ששמע גם את העמדות הנוגדות, שמסבירות מדוע אסור לעשות בחירות ממוחשבות. מי שטוען כך, בעיקר אלה שבבוא היום יהיו צריכים ליישם את הבחירות הממוחשבות, עושים זאת מאחר שאין דבר נוח יותר מהקיים וכל שינוי הוא כאב ראש אחד גדול. יכול להיות שאותם גורמים לא רוצים לקחת אחריות מפני שהם חוששים מדו"חות של המבקר. אז הנה, השופט בדימוס שפירא, ברוב חוכמתו, פתר להם את הבעיות. יש להם אור ירוק להתחיל לתכנן את התהליך עד לבחירות הבאות. וכמו בכל ארגון שבו המנכ"ל מטיל משימה על אחד האגפים, ניתן להניח ששפירא היה עונה למי שהיה שולל בפניו את האפשרות: "לכו לעבוד, חפשו פתרונות ואל תבלבלו לי את המוח עם אבטחה, גניבת זהויות ועוד. בשביל זה אתם מקבלים שכר, תשברו את הראש ותביאו פתרונות מהר".

מחשוב תהליך הבחירות לא מחייב אוטומציה מלאה. הדבר צריך להיעשות בשלבים, לאחר ניסיונות במערכות בחירות קטנות יותר, ולהתקדם לאט לאט. שוללי השיטה מתבקשים לחסוך מאתנו את הדוגמאות של הכישלונות שקרו בפריימריז במפלגות במערכות בחירות קודמות. כל התקלות שהיו נבעו מסיבות ניהוליות-פרויקטאליות שהיו קשורות הן בספקי הפתרונות והן במנהלי הפריימריז. הדברים קרו בעיקר עקב הרצון לחסוך במשאבים – דבר שהביא לצמצום אפשרויות הגיבוי במקרים של תקלות. המבקר אף הציע שאת הבחירות הממוחשבות יבצעו בעזרת תעודות הזהות החכמות שמכילות, כידוע, את השבב הביומטרי.

מכאן אפשר רק לחזק את הטענה בעד בחירות ממוחשבות. מדינה שמוכנה לקחת סיכונים ולשמור במאגרים את טביעות האצבע של אזרחיה, תוך טענה שהם שמורים בצורה הרמטית, מסוגלת לתת מענה גם לתהליך שבו האזרחים פעם בארבע שנים (או פחות) מצביעים לכנסת בצורה אלקטרונית. עכשיו נשאלת השאלה: האם ומי ירימו את הכפפה? אם מותר לנו לחרוג מסמכותנו ולייעץ למבקר: בבקשה עקוב אחר הנושא כמו שאתה יודע. כנראה שרק כך זה יעבוד.

הפסגה הדיגיטלית מתכנסת בתל אביב

בראיון לאנשים ומחשבים סיפר רז הייפרמן, ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתית, על שורה של פרויקטים שהממשלה עומדת לבצע בשנים הקרובות. הבולטים שבהם אלה המעבר לענן ממשלתי פרטי ואיחוד שירותי הממשלה המקוונים לפורטל מרכזי, מעוצב מחדש ובקוד פתוח.

שני הפרויקטים הללו הם חלק מתפיסת ישראל דיגיטלית, שהיא ליבת הפעילות של מיזם באותו השם שפועל במשרד ראש הממשלה, לצד רשות התקשוב.

יצוין כי רשות התקשוב עברה ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה, במטרה לרכז תחת קורת גג אחת את הפעילות הדיגיטלית הממשלתית, שהמוטו שלה הוא שיפור השירות לאזרח. זה מוטו לא חדש, אבל דומה שמשהו חיובי בכל זאת קורה בממשלה ובקרוב נראה הבשלה של פרויקטים רחבי היקף. עם סיומם של פרויקטים אלה יוכלו המשרדים לפעול בצורה גמישה בכל מה שקשור לצריכת תשתיות מחשוב ואזרחי המדינה יוכלו לגלוש אליהם בצורה נוחה וממוקדת. אם הם לא ירצו לגלוש, אחד הפרויקטים הוא הקמת "144 ממשלתי", אליו יוכל האזרח להתקשר ולקבל מענה אנושי.

נושאים אלה ואחרים יבואו לידי ביטוי בכנס השנתי של לשכת מנתחי המערכות, שיתקיים ביום ב' הקרוב במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים. הכנס נקרא "הפסגה הדיגיטלית 2015" ויפתח אותו אלי פרנק, מנכ"ל חברת הייעוץ Frank IT, שהוא היו"ר שלו השנה.

במהלך היום ישמעו וישתתפו באי הכנס בשורה ארוכה של מושבים והרצאות, שכולם עוסקים בטרנספורמציה הדיגיטלית שמשרדי הממשלה עוברים בימים אלה. בין היתר אפשר למצוא מושב בנושא הפיננסי, בהובלת אבי כוכבא, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת הטכנולוגיות והמחשוב בבנק הפועלים; מושב בנושא רפואה, בהובלת יחיאל גפנר, מנמ"ר שירותי בריאות כללית; עוזי יצחקי, מנכ"ל משרד התחבורה, יוביל פאנל שבו ידובר על תחבורה דיגיטלית; וד"ר עופר רימון ממשרד החינוך יוביל פאנל שיעסוק במעבר לסביבה דיגיטלית במערכת החינוך. גם הסייבר לא יקופח בכנס זה, ויתייחס אליו כרמי גילון, לשעבר ראש השב"כ.

כמו בכל שנה, גם הפעם יהיו שם בכירי ה-IT, מנמ"רים ומנהלי חברות. זהו מפגש שאף אחד לא מרשה לעצמו לפספס, הן בגלל המסורת והן בגלל התכנים. יהיה מעניין.