האם רפורמת כחלון תהיה גם במגזר הבנקאות?
האם יצליח שר האוצר המיועד לבצע בענף הבנקאות רפורמה דוגמת זו אותה ביצע בענף הסלולר? לא בטוח ● בכל מקרה, כניסתם הצפויה של בנקים חדשים למערכת הבנקאית, אם היא תקרה, תהיה בראש ובראשונה מהלך בעל היבטי מחשוב קריטיים
כניסתו הצפויה של ח"כ משה כחלון למשרד האוצר, הכניסה את ראשי הבנקאות למתח מסוים. הסיבה הישירה היא מסמך ראשון מסוגו, שמהווה מתווה להקמת בנקים חדשים, שמוגדרים כ"אגודות בנקאיות".
אחד ההיבטים של רפורמה זו הוא בתחום המחשוב ומערכות המידע. בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל מתווה לדרישות לקבלת רישיון להקמת בנק חדש בישראל. ממנו עולה שאם וכאשר תאושר הקמת בנק כזה, הבנקים הגדולים הקיימים יחויבו "לספק להם שירותי מחשוב במסגרת הסכמים מסחריים מפוקחים עם הבנקים האחרים", כלשון המסמך.
המשמעות היא שבנקים כמו לאומי, פועלים, דיסקונט ואחרים יהיו מחויבים למכור שירותי מחשוב במיקור חוץ לבנקים החדשים, כדי להקל עליהם את עלויות תפעול ה-IT ולאפשר להם להתחרות בבנקים הגדולים ולהוזיל עלויות.
זוהי מגמה מעניינת, במיוחד לאור העובדה ששר התקשורת לשעבר, משה כחלון, חתום על רפורמה דומה בענף הסלולר. על פי החוק, ששונה אז, המפעילים הגדולים – סלקום, פלאפון ופרטנר – מאפשרים למפעילים וירטואליים אחרים "לרכב" על התשתיות שלהם, ובכך במקביל, גם להתחרות בהם. בפועל, חלה ירידה מסויימת במחירים, שגבתה מחיר מאותן מפעילות ותיקות. את המחיר שילמו כולם: הלקוחות שנשארו אצל המפעילות הוותיקות, העובדים הרבים שפוטרו מהן בסיטונות, שלא לדבר על ירידה משמעותית באיכות השירות ובזמינות. לצרכן הישראלי יש היום יותר אפשרויות בחירה, בבואו לממש חבילות תקשורת שכוללות סלולר, אינטרנט וטלוויזיה, אך לא בטוח שהוא משלם, בסופו של דבר, הרבה פחות. כלומר, העובדה שאותם מפעילים חדשים השתמשו בתשתיות של החברות הקיימות, לא בהכרח הוזילה בצורה דרמטית את עלויות התקשורת.
אלא שבמגזר הפיננסי, הסיפור קצת שונה. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה, חלילה, התמוטטות של אחד הבנקים הגדולים – או אפילו כניסה שלו לקשיים. בהיבט הטכנולוגי, מערכות המידע והמחשוב של מערך הבנקאות נמצאות על סף שדרוגים ומהפיכות, שנועדו לתת מענה לצורכי השוק המשתנה – בעיקר כדי לעבור לענן ולהגדיל את השירותים המקוונים. זה בדיוק התחום שעליו אמורים להתבסס הבנקים החדשים – אם וכאשר יקומו. וזו גם הסיבה שבנק ישראל מיהר לפרסם את התקנות החדשות לבנקים החדשים, כאשר בנוסף, הוא מעכב מתן של אישורים לבנקים הוותיקים, שרוצים לעבור לבנקאות אינטרנטית.
בסעיף 6 של המסמך הארוך, יש פירוט באילו תנאים הבנקים החדשים יצטרכו לעמוד כדי לקבל רישיון, לרבות הסדרי אבטחת מידע ונהלי הגנה בסייבר. הבנקים יחויבו לערוך סקרי סיכון תפעוליים וסיכוני IT, תהליכי זיהוי הלקוח ועוד. הסעיף המתייחס למיקור חוץ, מחייב את הבנקים הקטנים למפות את הספקים שאיתם הם עובדים. כאמור, על פי הודעת הבנק, חלק מספקים אלו יהיו הבנקים הגדולים, הוותיקים, שלהם יש תשתיות מחשוב גדולות.
גורמים בענף טוענים כי יישום רפורמת כחלון בבנקים אינו הגיוני. ניסיונות דומים שנעשו בעבר בקשרים בין בנקים קטנים לגדולים – נכשלו והבנקים הקטנים הפכו להיות עצמאיים מבחינה מחשובית. שירותי מחשוב בבנק הם משאב קריטי ואסטרטגי, שצריך להיות זמין ונשלט על ידי אנשי הבנק – ולא כשירות מטעם ספק זה או אחר, גם אם הוא בנק – כך לפי מומחים בענף. מעבר לכך, עלולות להיות בעיות של חיסיון המידע, שמירה על הפרטיות ועוד.
ראשי מערכת הבנקאות, כולל מנהלי הטכנולוגיות, מעדיפים בשלב זה לשמור על שתיקה. אחד מהם אמר אמש כי "קיבלנו את ההנחיות של בנק ישראל לגבי הבנקים החדשים. יש רושם שרוצים להפעיל פה משהו שדומה למה שנעשה בענף הסלולר, אבל ספק אם זה יצליח – כי בנקאות וסלולר זה ממש לא אותו דבר".
כך או כך, מערכות המידע תהיינה, ללא ספק, כלי מרכזי בקרב על הלקוחות. זהו קרב שמתנהל בין הבנקים לבין עצמם, וגם יתנהל בזירה נוספת: לקראת ההיערכות לתחרות עם הבנקים הצעירים.
איזה קישקוש - יצירה של יחצ"ן המקבל שלמונים מהבנקים (?) מציג את מהפכת הסלולאר בישראל כאילו פגעה בכולם - כולל הצרכן הפרטי: "...את המחיר שילמו כולם: הלקוחות שנשארו אצל המפעילות הוותיקות, העובדים הרבים שפוטרו מהן בסיטונות, שלא לדבר על ירידה משמעותית באיכות השירות ובזמינות." ההלו - איפה הוא חיי ???