עשרת הטרנדים הטכנולוגיים שאסור להחמיץ – חלק ב'

אלברט איינשטיין אמר פעם: "לעולם איני חושב על העתיד, הוא מגיע מהר מדי". מעניין מה היה אומר איינשטיין אילו היה חי כיום, כשהקדמה האנושית "טסה" בקצב הולך וגובר, ומביאה אלינו את העתיד במהירות מסחררת. הערכה נכונה של העתיד תאפשר לנו להתכונן לקראתו בצורה מיטבית. על כן, על סמך המידע וההתרחשויות סביבנו כבר כיום, אפשר לנסות למפות לפחות 10 מגמות טכנולוגיות שישלטו בחיינו עד שנת 2020. בחלק הקודם כתבתי על חמישה מהטרנדים שאסור להחמיץ, הפעם הטור עוסק בחמשת האחרים.

קיבורג (אורגניזם קיברנטי)

אחת התעשיות המתפתחות במהירות הגדולה ביותר היא תעשיית ה-"לבישים" (Wearables). מכשירי קצה אלה מכילים בחובם את ההבטחה להפוך בני אדם לקיבורגים, כשגופנו משמש כרשת סנסורים מאוד מקומית, מערכת שלטים מאוד קצרת טווח או – ולמה שלא יהיה – משאב מחשוב מאוד אישי. המחשוב הלביש הנפוץ ביותר היום הם שעונים חכמים, צמידי כושר, ומכשירים מודדי בריאות אלקטרוניים. אך גם טקסטילים חכמים, סנסורים אלקטרוניים המודפסים על גבי העור, עדשות מגע מתקשרות, ואפילו שתלי מיקרוצ'יפים, יתרמו בסופו של דבר ל-"כימות העצמי", אותו הזכרתי קודם.

רובוטים

כששומרים על הטכנולוגיה אבל מוציאים את המרכיב האנושי בסעיף הקודם, נשארים עם רובוטים. על פי אחד הדו"חות האחרונים של הביזנס אינסיידר (Business Insider), השוק העולמי לרובוטיקה, הפונה בעיקר לסקטורים התעשייתיים והלוגיסטיים, החל לנוע אל עבר יישומים צרכניים ומשרדיים חדשים – דוגמת מכשירי ניקוי ותחזוקה, טלא-נוכחות ורובוטים כמערכות בידור ביתיות – שמובילים את המחנה.

העזר ה-"אנושי" החדש. אילוסטרציה: BigStock

המון

עם המיליארדים הרבים של מכשירים המופעלים על ידי בני אדם או בדרכים אחרות, ובנוסף ליישומים ורשתות החישה שסביבנו, איסוף וצבירה הפכו לפעילויות מאוד מבוזרות. נתונים שמקורם בהמון, יאפשרו למספר גדול של יישומים להסתמך על אינטליגנציה משותפת וקבלת החלטות חברתית. דוגמה בולטת לכך היא יצירת הסייפקאסט (Safecast), רשת סנסורים מבוססת המונים לגילוי קרינה, שפותחה אחרי רעידת האדמה שפקדה את פוקושימה במרץ 2011. ותחשבו לרגע מאיפה מגיע המידע הנחוץ למנועי המלצות של חברות כמו נטפליקס (Netflix)?

החיים כהחלטה חברתית אחת משותפת. Safecast

אפס ממשק משתמש – Zero UI

ה-"קילר אפליקציה" האמיתית של העתיד היא זו שתציע חווית משתמש עילאית. הודות למכשירי קצה וטכנולוגיות רשת מוטמעות הכוללות זיהוי קולי, חישת תנועה ואפילו שליטה על גלי המוח, אנחנו נכנסים לעידן חדש (כמעט) חסר מסכים – "אפס ממשק משתמש". כיום כבר יש כמה דוגמאות מאוד מתקדמות כמו סירי (Siri) של אפל (Apple), הכדור הפנורמי של פאנונו (Panono) או הניורוקאם (Neurocam) – מצלמה הנשלטת באמצעות גלי מוח.

אפס ממשק משתמש. סירי

עכשיו!

הודות לפייסבוק (Facebook), טוויטר (Twitter) ודומיהן ניתן כיום לקבל עדכוני תוכן מסביב לשעון על חיי החברים, הקהילה, המדינה והעולם שלנו. בני דור המילניום לא רוצים לחכות ועל כן מידע חייב לנוע מהר, בזמן אמת ולכל מקום – ורצוי שיהיה מועשר בתוכן מולטימדיה עשיר.

מהיר יותר, זמין יותר, עשיר יותר

אסכם בציטוט של הסופר הקנדי אמריקאי וויליאם גיבסון, שהמציא את המונח "סייברספייס" הרבה לפני שהאינטרנט הפך למדיום מרכזי. גיבסון אמר: "העתיד כבר כאן, הוא פשוט עוד לא נמצא בתפוצה רחבה".

שלומי אנג'י, מנהל הטכנולוגיות הראשי של אלקטל-לוסנט ישראל

במבט אל המגמות שהוזכרו פה – ואני מודע לכך שמגמות חשובות כמו ננוטכנולוגיה, הדפסת תלת מימד ואחרות, נשמטו מהרשימה – העתיד עשוי להיות קרוב יותר מהצפוי ולכן כמעט מיותר לומר שעלינו להתחיל להתכונן אליו כבר עכשיו. איך? על ידי תכנון, הקמה, ופרישה של רשתות תקשורת שמסוגלות להתמודד עם כמויות התעבורה שתיווצרנה ותיצרכנה, על מנעד רחב ומגוון של מכשירי קצה ויישומים חדשים. הרשת של המחר חייבת להימצא בכל מקום, להיות מהירה, גמישה, עם השהייה נמוכה וניידות כדי שתוכל להתמודד עם מספר אדיר של נקודות קצה ונפחים מאסיביים של מידע ענני.

הכותב הינו מנהל הטכנולוגיות הראשי של אלקטל-לוסנט (Alcatel Lucent) ישראל.

לחלק א' לחצו כאן.