למה הענן לא מתרומם בישראל?

חברות המחקר חוזות כי בשנים הקרובות יעלה יישום הענן בארגונים בשיעור דו ספרתי ● אצלנו, לעומת זאת, המצב שונה

הגל החדש של פופולריות הענן - הצתה מאוחרת של מנכ"לים מסוימים? צילום אילוסטרציה: BigStock

תחום הענן הפך זה מכבר להיות אחד המדוברים ביותר בעולם שירותי המחשוב. המעבר לענן נתפס כחלק ממהלכי התייעלות כלכלית וארגונית, והוא מופיע בתוכניות העבודה של ארגונים שרוצים לשפר את כושר התחרות שלהם, לצמצם עלויות תפעול ותחזוקה – וגם לנצל את הפלטפורמה כדי לנוע מהר יותר בעולם הטרנספורמציה הדיגיטלית.

תחזיות של חברות מחקר כמו גרטנר (Gartner) מנבאות כי יישום הענן יגדל בשנים הקרובות בקצב דו ספרות. חברות ענק כמו אמזון (Amazon) וגוגל (Google) מציעות פלטפורמות לניהול תשתיות ויישומים בענן, בעלויות תחרותיות. הן מתחרות בספקי הפתרונות המקומיים, פונות ללקוחות הסופים ומציעות פתרונות שהמרכיב העיקרי שלהם הוא עלויות זולות. באמצע יש את האינטגרטורים שהם, למעשה, הכוח המניע את המעבר של הארגונים לענן.

אלא שכל אלה לא משנים את תמונת המצב בישראל: המעבר לענן דורך במקום ולא מצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית. כנס Cloud Today של אנשים ומחשבים, שייערך מחר (ב') במרכז הכנסים אווניו שבקריית שדה התעופה, יפגיש על במה אחת את הספקים הבינלאומיים, המקומיים ואת האינטגטורים. מנהלי המחשוב שישבו בעולם ינסו להבין מהו המעבר לענן, מה המשמעות שלו ואילו דרכים קיימות על מנת לבצע אותו.

כשחושבים על ענן, הרוב מסתכל עליו כעל מקשה אחת, ועדיין תקוע אי שם בימים הראשונים של הענן, כאשר ראו בזה פלטפורמה חלופית לציוד קצה ושרתים. אבל כיום, השימוש בענן הוא מגוון ביותר, ועוד ועוד אפליקציות של IT מייצרות אתגרים לארגונים כדי לעבור לענן.

הלחץ מגיע משני כיוונים: הטכנולוגיה, שמאיצה את הטרנספורמציה הדיגיטלית ומאלצת ארגונים לצאת עם שירותים מבוססי ווב, שהדרך היחידה לממש אותם, הן ברמה הכלכלית והן ברמה הלוגיסטית, היא שימוש בענן. גם רגולטור כמו בנק ישראל מכיר בחשיבות הענן ופרסם תקנות והנחיות איך וכיצד הבנקים והמגזרים הפיננסים יכולים ליישם אותו.

אלמנט נוסף שמחייב לתת פתרונות מבוססי ענן הוא חדירת המובייל למרבית התהליכים הארגוניים. כמו כן, יש לחץ לעבור לענן שמגיע מהצדדים הפיזיים. הגידול העצום בנפחי המידע ובשירותים שארגונים מספקים מחייב הגדלת תשתיות המחשוב, שרתים וציוד נוסף. זהו תחום הדטה סנטר שצובר תאוצה אדירה, עם מגמה של מעבר מניהול חדרי מחשב פנים ארגוניים למודל של אירוח בפורמטים שונים. המפעילים של הדטה סנטר, המארחים את הארגונים, מבינים כי המעבר לענן הוא פקטור מרכזי ביכולת שלהם להציע שירותים כלכליים.

הענן – לא מתאים לכל אחד

המעבר למחשוב ענן מחייב קודם כל את מיפוי הצרכים של העסק. לא כל ארגון ולא כל חברה יכולים לעבור לענן. סביבות הענן כוללות ענן ציבורי, שפחות פופולרי בקרב מגזרים כמו הפיננסים והממשלתי; ענן פרטי, שיש הטוענים כי הוא לא ממש ענן אלא לשכת שירות פרטית בתוך הארגון; וענן היברידי – השם החם כיום בתחום, מעין גשר בין הענן הפרטי לציבורי.

יועצים ומומחי ענן מקצוענים חייבים להציג בפני המנמ"ר את היתרונות והחסרונות, לתת את תמונת המצב הכספית ולהראות לו שמעבר לענן אינו בהכרח חיסכון כספי אבל נושא בחובו יתרונות רבים אחרים.

התחום הפופולרי ביותר בענן שהצליח מאוד גם בישראל הוא SaaS – תוכנה כשירות. זהו תחום שחולל מהפכה דרמטית, עד כדי רעידת אדמה, בעולם התוכנות כרישוי, והתחבר במהירות לעולם הקוד הפתוח. על גל ההצלחה הזה רוכבים כעת ספקים, כדי להציע שימוש בתשתיות כשירות, כאשר המודל זהה: הלקוח משלם לפי מה שהוא משתמש ולא צריך להשקיע בציוד ובתוכניות יקרות. זה מקל על הארגונים להתרחב ולייצר שירותים חדשים, שמתבקשים מהסביבה התחרותית שבה הם פועלים. הפלטפורמה של תשתיות כשירות (IaaS) מאפשרת ליישם את הענן ההיברידי.

ההיברידיות מאפשרת לארגונים לבצע את המעבר לענן בהדרגה. מעבר מלא, בבת אחת, של ארגון שלם לענן אינו ריאלי וגם לא נחוץ.

יש במעבר לענן גם, איך לא, שיקולים של פוליטיקה ארגונית. בניגוד למה שנהוג לחשוב, המנמ"רים אינם החסם בפני המעבר לענן. הם משרתים בארגונים שההנהלות שלהם פעמים רבות לא מוכנות לקחת את הסיכון הנדרש ולא מבינות שזה אחד הכלים שבעזרתו הארגונים יוכלו להמשיך לצמוח ולגדול, ובעיקר לשרוד בזירה התחרותית שבה הם חיים. בכנס מחר יקבלו המשתתפים סט של כלים שאיתם הם יוכלו לעמוד מול ההנהלות ולהסביר להן שהרכבת כבר יצאה לדרך – ומי שלא יעלה עליה כעת עלול להישאר מאחור.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים