רכבים אוטונומיים ממתינים לאור ירוק

במרכז הבינתחומי בהרצליה נערך השבוע כנס מעניין בנושא רכבים אוטונומיים ותחבורה חכמה. את הכנס יזם מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה בראשותו של ד"ר דב גרינבאום.

המכון, שהוקם בתרומה של עו"ד צבי מיתר ומשפחתו, מוותיקי יזמי ההיי-טק בישראל, עוסק בפעילות מחקרית כנסים וסימפוזיונים, במטרה להעלות את המודעות הציבורית להיבטים החברתיים והמשפטיים של הטכנולוגיות החדשות וכן לקידום הצעות חוק. המכון פועל במסגרת בית הספר למשפטים של הבינתחומי וגויסו אליו גם סטודנטים למשפטים ובתי ספר אחרים.

נושא התחבורה החכמה הוא אחד התחומים החמים ביותר כיום בעולם, והוא משלב חדשנות טכנולוגית, שעל פי התחזיות תשנה בתוך פחות משני עשורים את הדרך שבה ננוע ממקום למקום, ותשפיע על הנוף שבה ייראו הכבישים והדרכים הציבוריות שלנו. כל המרצים בכנס הדגישו שאין מדובר בחלום או בחזון רחוק אלא בדברים שכבר קורים ולראייה, כל יצרניות הרכב הגדולות בעולם כבר מיישמות רכיבים שונים של רכבים אוטומטיים הנשלטים על ידי מערכות מחשב ומידע שמחליפים את הנהג. החזון הרחוק יותר מדבר על כך שהנהג יישב מאחור ואת הרכב יוביל רובוט. דיברו גם על הרכבים האוטונומיים של גוגל (Google) ומיזמים אחרים, שכבר לא נראים דמיוניים ומייצגים קצה אחד של המסלול עליו נוסעת המהפכה בתחבורה, כאשר בצד השני יש את התעשיה המסורתית, שרואה בהם מצד אחד איום ומצד שני שותף מלא למימוש החזון.

מהר מאוד, כמובן, עלתה השאלה: ומה בישראל? כל אחד ממשתתפי הכנס הבין שאם יש מקום בעולם שבו צריך לשחרר את הנהג מהובלת הרכב זה כאן. אם יש מקום בעולם שמשווע לפתרונות תחבורה חכמים כדי לחלץ אותנו מהפקקים הנוראיים שכולנו תקועים בהם יום יום זה מדינת ישראל.

עד שעלה לבמה המדען הראשי של משרד התחבורה, ד"ר שי סופר, ובטון קצת מתנצל הודיע שהוא מצטער לקלקל את החגיגה. רכבים אוטונומיים זה נפלא, אמר ד"ר סופר, משרד התחבורה עוקב אחרי זה באדיקות, אבל מכאן ועד ליישום הדרך רחוקה. "היצרנים צריכים להוכיח את עצמם", אמר. לכאורה, זו אמירה הגיונית, כי בכל זאת לא מדובר פה בגאגד'טים אלא בחיי אדם, אבל מצד שני, ד"ר סופר עורר תגובות מצד הקהל וגם חלק מהמרצים אחריו, שאמרו שאם הממשלה לא תעודד ולא תתחיל לדחוף את הנושא, הסיכוי שיזמים רבים יכנסו לזה הוא קלוש. הסיבה היא שבמשוואה של פיתוח אמצעים לרכבים חכמים יש מרכיב אחד חשוב – הרגולטור, שלא לדבר על רשויות האכיפה כמו המשטרה.

עו"ד ד"ר נמרוד קוזלובסקי, יועץ בכיר במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן ושותף ב-JVP , אומר בשיחה עם אנשים ומחשבים כי "מצד אחד, יש הגיון בעמדת הממשלה. היא אחראית על חיי אדם. אבל מצד שני, הרגולטור לא יכול להרשות לעצמו לשבת על הגדר כאחד הצופים ולהמתין שהמהפכה הזו תקרה. משרד התחבורה הישראלי אינו היחיד שדואג לביטחון אזרחיו". הוא מוסיף כי "ממשלות שונות בעולם לוקחות את הנושא צעד אחד קדימה. הן מייצרות זירות ניסויים באזורים שונים של המדינה ויוזמות בעצמם ניסויים עם היצרנים כדי לראות איך העסק הזה עובד. הניסויים מתבצעים גם במרכזי ערים צפופות, כי אחת הבעיות עם רכבים אוטונומיים היא לא עצם תפעול הרכב, שכבר מזמן מנוהל על ידי מערכות בקרה ומחשוב, אלא היכולת שלו לתקשר עם הסביבה, זיהוי רכבים לפניו, רמזורים, הולכי רגל ובכלל, תכנון נתיבי נסיעה ייחודיים לכלי רכב כאלה. לכן, יש לצפות ממשרד התחבורה ומהמדען הראשי שיקחו את היוזמה בידיהם ויאותתו ליתר היזמים להיכנס לתחום".

לדברי ד"ר קוזלובסקי, ישראל מהווה יעד לחברות הרכב הגדולות לא בגלל כמות המכוניות שאנחנו רוכשים אלא בגלל הידע הטכנולוגי, ההון האנושי והפיתוחים שיצאו מכאן. "רכב אוטונומי הוא בסופו של דבר סיפור של מחשבים ומערכות מידע שמדברים ביניהם מפות מדויקות ברמה הכי גבוהה, שיכולות לזהות את כלי הרכב ולנתב אותו, ואינסוף סנסורים שהם חלק ממגמת האינטרנט של הדברים", ציין.

השורה התחתונה: משרד התחבורה, שעסוק בימים אלה בקידום פרויקטי תשתיות תחבורתיות כגון רכבת קלה וסלילת כבישים, צריך גם לפנות את אנשיו ואת משאביו להשקעה בעתיד הכבישים שלנו ובעתיד חיי הנהגים שלנו, ולא ברמת מחקר ופיתוח או קריאות עידוד, אלא בביצוע פעולות ותקציבים שיוכיחו כי ישראל יכולה להיות לא רק מדינת סטאראט-אפ אלא גם אחת המדינות הראשונות בעולם שמפעילה תחבורה אוטונומית.

אור ירוק לענן בבנקים

בנק ישראל פרסם בתחילת השבוע חוזר בנושא ניהול סיכונים במעבר לענן במערכת הבנקאית. בבנקים לא הופתעו מהחוזר, מאחר שהוא שדרוג של טיוטה, ולמעשה כמה טיוטות שפורסמו בעבר והראו הצהרת כוונות, והם החלו להיערך לענן בהתאם לה. עם זאת, החוזר עורר התרגשות, משום שאם עד לפני זמן לא רב, בנק ישראל לא רצה לשמוע על שימוש בענן בבנקים, הרי שכיום הוא מוכן לאפשר זאת, אבל במגבלות רבות ובזהירות מירבית.

בהקדמה לחוזר מציין המפקח היוצא על הבנקים, דודו זקן, כי לצד היתרונות, "שימוש בענן עלול לחשוף את התאגיד הבנקאי לסיכונים תפעוליים מהותיים הקשורים לאבטחת מידע, המשכיות עסקית ועוד". הנהלים מטילים על הבנקים אחריות כבדה בהחלטה למעבר לענן, לא לפני שהם בדקו היטב את הספקים ואת הזירה אליהם יעברו הנתונים. בעיני בנק ישראל, מעבר לענן הוא מקרה פרטי של מיקור-חוץ, עליו יש נהלים ברורים מזה כמה שנים. המפקח דורש שכל מעבר לענן יהיה לאחר דיון מעמיק בדירקטוריון, שיכסה את ניהול הסיכונים. כמו כן, הוא דורש שמועצות המנהלים יפקחו על תהליך המעבר לענן וינחו את ההנהלה איך ומתי לעשות זאת תוך שקיפות מלאה. ואחרי כל זה, כל בנק שיחליט לעבור לענן יצטרך אישור נקודתי מהבנק.

בפועל, כל הבנקים הגדולים ממתינים מזה זמן לעבור לענן, ובראשם בנק לאומי ובנק הפועלים. לאומי מוכן עם פרויקט העברת ה-CRM שלו לענן בעזרת Salesforce. הפרויקט היה תקוע זמן רב בגלל ההמתנה לאישור המפקח – עיכוב שעלה הרבה מאוד כסף לבנק ולכל הגופים האחרים שעובדים בפרויקט. עכשיו, לאחר שהאישור העקרוני ניתן, יוכל לאומי לצאת לדרך. כנ"ל הפועלים, שגם שם נקטו בזהירות יתר. אחריהם, מן הסתם, ילכו גם הבנקים האחרים ובפרק זמן לא רב אף ארגונים אחרים במגזר הפיננסי.

השורה התחתונה: החלטת בנק ישראל גרמה מעט נחת ללא מעט ספקים ומנהלי טכנולוגיות בבנקים, שציפו בקוצר רוח לנוסח הסופי של הנהלים. עכשיו צריך לראות איך זה יבוא לידי ביטוי.