התקשוב כמאפשר וסכנת בריחת המוחות

דו"ח ועדת לוקר, שהוגש אתמול (ד') לראש הממשלה, עוסק במספר תחומים הקשורים לפעילות של צה"ל. בנוסף להמלצות על הרפורמה בפנסיה לאנשי הקבע, יש בדו"ח המלצות שעוסקות בשני תחומים מרכזיים: התייעלות וחשיבה מחודשת בכל מה שקשור למו"פ ולטכנולוגיה בצה"ל.

עם נושא ההתייעלות סביר להניח שגם בצה"ל יסכימו. ארגון גדול כמו הצבא חייב כל הזמן להניע תהליכי התייעלות וחיסכון, כדי לפנות את התקציבים והמשאבים לדברים החשובים באמת הקשורים בביטחון. יש לצה"ל בנושא זה דווקא תשובות טובות, בזכות ההשקעות והפיתוחים שנעשו בתחום התקשוב.

רק לפני פחות מחודש הופיע הקשר"ר היוצא, תא"ל אייל זלינגר, בכנס C5I של אנשים ומחשבים, ויחד עם קצינים נוספים פרשו בפני המשתתפים את מפת הדרכים התקשובית לשנים הבאות. הוא חזר על כך בהופעות פומביות באירועים אחרים ובראיונות. הסיסמה שליוותה את דבריו ואת הכנס היא שהתקשוב כבר אינו רק גורם שמשפר את התפקוד של הדרג המבצעי בצה"ל, אלא הוא המאפשר. בעזרת פתרונות, כלים ויישומים יכול כיום הצבא להיערך לשדה הקרב העתידי עם הרבה יותר כלים טכנולוגיים ופחות משאבים, כולל משאבי כוח אדם.

התייעלות לטובת מוכנות מבצעית

בדו"ח הוועדה נכתב כי "להתייעלות הצבא יש פוטנציאל משמעותי לפינוי מקורות תקציביים לצרכי מוכנות מבצעית". אין ספק שכאשר יתחילו בצבא ובממשלה לבדוק מה אפשר ליישם מהמלצות הדו"ח ומה לא, אגף התקשוב, על זרועותיו השונים, ייקח בזה חלק פעיל ויוכל להביא לשולחן הדיונים פתרונות שיהיו מקובלים על שני הצדדים. הפתרונות האלה בעיקר יממשו את השאיפה לשיפור תפקוד החיילים ולחיסכון שיבוא לידי ביטוי קודם כל בחיי אדם.

עוד נכתב בדו"ח כי "הוועדה ממליצה להעצים את תהליך ההתייעלות שבו מערכת הביטחון נמצאת". ההמלצה הזו מאפשרת להניח הנחת יסוד כי בניגוד לפעמים קודמות, התקשוב לא ייפול קורבן לקיצוצים. פרויקטים תשתיתיים ולוגיסטיים לא יבוטלו, ודי אם נזכיר את פרויקט ה=ERP שצה"ל החליט ליישם בהיקף של יותר ממיליארד שקלים. במכלול הרחב, ERP הוא תשתית רוחבית שתייצר חיסכון משמעותי בהוצאות השוטפות של צה"ל – הוצאות שביום יום אינן חשופות אבל בסופו של דבר, הן מצטברות לחסכון אדיר.

דבר דומה קרה בפרויקט מרכבה של הממשלה. כאשר ראשי הפרויקט ניסו להסביר מדוע הוא חשוב, הם השתמשו בדוגמה הבנאלית לפיה לפני המרכבה, עלות של כיסא משרדי עבור משרד ממשלתי הייתה יכולה להיות שונה מזו של אותו כיסא עבור משרד ממשלתי אחר. זאת, משום שלא הייתה מערכת קטלוגית אחת שיודעת לפקח על הרכישות. זו, כמובן, רק דוגמה אחת.

המו"פ הצה"לי על שולחן הוועדה

בשורה התחתונה, המלצות ועדת לוקר בנושא המו"פ של צה"ל חיוביות והן עוסקות בחידוד הפעילות, הגברת התיאום בין היחידות השונות והקמת פורום משותף לראשי המו"פ וראשי הזרועות הצה"ליות. אבל ההמלצה האחרת של הוועדה, שעוסקת בתגמול אנשי הקבע, או נכון יותר פגיעה בתנאי העבודה שלהם, רלוונטית גם לכוח האדם הטכנולוגי במדים. אותם אנשים איכותיים שעוסקים בפיתוחים הטכנולוגיים, שמוצבים ביחידות עילית בתחומי המודיעין ובתחומים נוספים, שלרובם יש אלטרנטיבות לא פחות טובות בשוק האזרחי.

צה"ל התמודד מאז ומתמיד עם הסוגיה של משיכת מוחות מבריקים ליחידות המתאימות, מבלי שיש לו את הגמישות הניהולית של תגמול מתאים. אלה שבחרו להגיע לגופים הטכנולוגיים של צה"ל עשו זאת בין היתר כי מתמודדים שם עם אתגרים שאין להם כמעט מקבילים בשוק האזרחי. הם נשארו באותן יחידות כי הם ידעו שיש להם ביטחון סוציאלי לטווח הארוך. ההמלצה הגורפת על שינוי תנאי הפנסיה של אנשי הקבע, אם וכאשר בכלל תצא לפועל, תגרום לכך שמוחות מבריקים, צעירים מוכשרים שמהווים את חוד החנית של החזית הטכנולוגית הצבאית, יזלגו החוצה ולא יישארו בצה"ל. זוהי סכנה מוחשית, בעיקר בגלל האווירה הציבורית שנוצרה סביב משרתי הקבע. החיילים ואנשי הקבע ביחידות האלה אינם מזוהים עם הדרג הלוחם, אולם תרומתם לתפקוד של דרג זה לא ניתנת לכימות ודומה שגם הדרג הלוחם כבר לא רואה בהם "ג'ובניקים". השאיפה להגיע ליחידות אלה הולכת ומתחזקת, אבל גם בצה"ל ובממשלה יודעים שאם לא יטפלו באותם צעירים מוכשרים, הצבא עלול למצוא את עצמו בעוד עשור לא ערוך ולא מוכן לזירת הקרב החדשה – ולזה אף אחד לא מכוון ולא רוצה.

השורה התחתונה: כאשר יסתיימו "קרבות הרחוב" בין צה"ל למחברי דו"ח לוקר, מן הראוי שסוגיית ההשקעה בתקשוב כמנוע מרכזי להתייעלות אולם גם לאי פגיעה במוחות המבריקים תבוא לידי פתרון הגיוני, לטובת כולנו. בסופו של דבר, יש לנו רק צבא אחד ומדינה שצריך להגן על גבולותיה.