אפילו הפחים הופכים חכמים

טכנולוגיית האינטרנט של הדברים מגיעה גם לפחי הזבל העירוניים, ועיריית גבעתיים אף עורכת בימים אלה פיילוט בתחום ● מדובר בעוד שלב בדרך לשינוי פני השטח של הערים - באמצעות הטכנולוגיה

מעניין מה הפח חושב לעצמו. איור: BigStock

אחד השירותים הבסיסיים שכל רשות מקומית מעניקה לתושביה הוא איסוף האשפה. זהו שירות שנחשב כחיוני ותקלות ברציפות שלו פוגעות באיכות החיים של התושבים – ואף בבריאותם. רמת השירות בתחום זה מהווה אחד השיקולים כאשר תושבי העיר הולכים לבחירות על מנת לבחור את ראש העיר שלהם.

לרבים מאיתנו נראה שירות זה כדבר פשוט, משום שאנחנו חשופים רק לחלק האחרון של התהליך: עובדי התברואה שמעמיסים את פחי האשפה על המשאית, שהיא בעצמה יחידת עיבוד של אשפה. האתגרים בתהליך זה מתחילים עוד משלב התכנון, מיפוי הרחובות, תכנון ימי הפינוי, הקצאת המשאבים לצורך זה, ניהול ובקרה אחרי ביצוע התוכניות ובעיקר מעקב אחר צוותי האשפה, שנעים על משאיות הפינוי. האתגר מורכב יותר מאחר שבמרבית הרשויות המקומיות הוצא פינוי האשפה למיקור-חוץ, וההתחשבנות עם הקבלנים שמבצעים את העבודה היא בין היתר על פי כמויות האשפה שהם מפנים.

גם כאן הטכנולוגיה באה לעזרת הרשויות, שנכנסות לאט לאט לתחום הערים החכמות. עיר חכמה יודעת לנהל בחוכמה גם את פינוי האשפה שלה, בעזרת טכנולוגיות האינטרנט של הדברים, RFID ומשאיות שמשדרות נתוני אמת אודות תהליך הפינוי.

עיר שנכנסה לפיילוט בתחום זה ממש בימים אלה היא גבעתיים, שהעירייה שלה הטמיעה מערכת בשם WCS (ר"ת Waste Control System). הפיילוט נערך בעזרת טלדור, שכבר ביצעה פרויקטים בתחום בכמה רשויות בישראל.

ברוח הזמן, הפתרון של עיריית גבעתיים משלב אלמנטים של האינטרנט של הדברים להקמת מערכי שליטה ובקרה, בנוסף לטכנולוגיות RFID ו-GPS. הפיילוט החל בסוף יולי והיעדים שלו, כפי שהגדיר אותם אבישי בן נחום, מנהל התפעול באגף שיפור פני העיר, הם יצירת כלים לתכנון; ניהול שליטה ובקרה על מערך איסוף האשפה; מתן יכולת לבקרה והתחשבנות טובה ומדויקת יותר עם הקבלן; ובעיקר "מוביליות וחדשנות והובלת הרשות לפורמט עיר חכמה", לדבריו.

כמו במקרים דומים, גם כאן הטכנולוגיה נכנסה בשלב האחרון. קדמה לה עבודת שטח שארכה שלושה חודשים, ועיקרה מיפוי ומחשוב 7,500 פחי אשפה בעיר – ירוקים וכתומים – ואשפה טמונת קרקע. לאחר השלמת התהליך, הוצמד לכל פח חיישן RFID המכיל את הכתובת שבה הוא נמצא. לאחר הכנסת האשפה למשאית, נתוני הפעילות משודרים למערכת שליטה ובקרה שנמצאת באגפים המתאימים של העירייה. המידע הזה מאפשר מעקב צמוד יותר ושירות טוב יותר לאזרחים, שרוצים לדעת מתי מפנים אשפה מהרחוב שלהם ושואלים על כך את מוקדי הרשויות המקומיות בכל יום.

היקף כספי קטן, ערך מוסף גדול

היקף הפרויקט הוא בסך הכול מאות אלפי שקלים, אבל ללא ספק, הערך המוסף שלו גדול ביותר. בהמשך מתכוונים בעיריית גבעתיים להרחיב אותו גם למדידת ושקילת האשפה, שכאמור, היא הבסיס להתחשבנות עם הקבלנים.

כבר כעת מציינים בעיריית גבעתיים כי הושגו חיסכון בעלויות, הורדת מספר ימי הפינוי והטמעת כלי בקרה המאפשרים לתגמל את הקבלנים בצורה יעילה יותר.

הפרויקט הוגש לתחרות מצטייני המחשוב ITAwards 2015. מעבר לחדשנות שבו, הפרויקט מהווה הוכחה נוספת להתקדמות היישום של טכנולוגיית האינטרנט של הדברים, שהיא הבסיס לפעילות הערים החכמות. ההערכות הן שהשוק הזה יגיע עד 2010 לסכום של בין 31 מיליארד ל-50 מיליארד דולר, כאשר הערכות ריאליות קובעות שכבר כיום עומד השווי שלו על 35 מיליארד.

שילוב טכנולוגיה זו בפחי האשפה מצטרף לפרויקטים אחרים שכבר נעשים כבר בערים שונות בארץ ובעולם, כגון רמזורים חכמים, ניהול חכם של תשתיות מים וחשמל, ומעבר לתקשורת מבוססת סיבים אופטיים. הטכנולוגיה החדשה תשנה את פני השטח של רחובות הערים ועל פי התחזיות, בתוך חמש שנים יהיו ברחבי תבל מיליארד מעבדי נתונים שיהיו מסוגלים לתמוך בקליטת אינפורמציה מהחיישנים הרבים, כגון אלה שהוטמעו בפחים החכמים של עיריית גבעתיים.

העיר החכמה תהיה הנושא המרכזי בכנס IT מוניציפלי של אנשים ומחשבים, שייערך ב-2 בנובמבר. להרשמה לחצו כאן.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים