פוביית המחשוב של עובדי המדינה

ההשגות של המדינה מהצעת החוק של ח"כ מיקי לוי למחשוב החשבוניות במגזר הציבורי מעידות על קיבעון מחשבתי ● העמדה הזו היא אחת הסיבות מדוע הכנסת צריכה לאשר את ההצעה מוקדם ככל האפשר

בממשלה מעדיפים את החשבוניות המודפסות על פני אלה הממוחשבות. צילום אילוסטרציה: BigStock

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה אתמול (ב') דיון בהצעת חוק שהגיש ח"כ מיקי לוי מיש עתיד, שמבקשת לחייב שימוש במסמכים ממוחשבים שונים בגופים ציבוריים. ח"כ לוי דורש את אחד הדברים היותר טריוויאליים: שהממשלה תעבור לחשבוניות ממוחשבות, כלומר – ספקים לא ישלחו עוד חשבוניות מודפסות על נייר, אלא ישדרו אותן למשרדי הממשלה, באמצעות מערכת מקוונת.

אחד הנימוקים המרכזיים להצעה הוא צמצום הנזק שנובע מהחשבוניות המזויפות, שמוערך ב-10 מיליארד שקלים לשנה, כפי שח"כ לוי ציין. שלא לדבר על מקומן ה-"מכובד" של החשבוניות המזויפות בשרשרת פרשיות הונאה מתוקשרות, שאנחנו שומעים עליהן חדשות לבקרים.

ח"כ לוי סיפר כי הרקע הרעיון לחוקק חוק כזה עלה במוחו כשהיה סגן שר האוצר בממשלה הקודמת. "ראיתי במשרדים של רשות המסים ערימות של ארגזים עם חשבוניות", סיפר. אפשר לנחש שהוא מכיר את העניין גם מהיותו קצין בכיר לשעבר במשטרה, כולל מפקד מחוז ירושלים.

דבריו לא הרשימו במיוחד את עו"ד רות אופק ממשרד המשפטים, שבאופן לוגי הייתה צריכה לתמוך ברעיון, ולו רק משום שהיא מייצגת משרד שיש לו קשר לאכיפת החוק. אבל לא. היא אמרה כי הפיכת החשבוניות לממוחשבות תכביד על הספקים הקטנים ותקטין את התחרות במשק.

אמיר רובין, נציג הרשות להגבלים עסקיים, ציין כי מספר החברות שעוסקות בחתימה דיגיטלית מאושרת עומד על שתיים בלבד, ולכן לא תהיה תחרות. ואני חשבתי שהממונה על ההגבלים העסקיים צריך לדאוג לשיפור התחרות אצל העסקים הקטנים ולא אצל ספקי השירותים, שמאפשרים להם להיות יעילים יותר ותחרותיים יותר.

תשובות הממשלה – הסיבות לכך שצריך לאשר את החוק

שתי התשובות הללו של נציגי הממשלה צריכות להיות הסיבות העיקריות לכך שהכנסת תאשר מהר ככל האפשר את הצעת החוק של ח"כ לוי. תשובת משרד המשפטים מייצגת את הפוביה המוכרת של פקידים בשירות המדינה, שהביורוקרטיה היא נר לרגליהם והניירת היא אחד מכלי הנשק שלהם. אם יום אחד ייעלמו הארגזים ממסדרונות משרדי הממשלה, יכול להעלות מישהו בדעתו רעיון "מסוכן" למחשב עוד תהליכים בעבודתם, ואז – אבוי – יצטרכו הפקידים להסתגל לשינויים ואולי אף להגביר את השקיפות. היעלה על הדעת? עדיף להמשיך להסתתר מאחורי הררי ארגזים, לשלוף חשבוניות מודפסות ולייצר עוד כמה ניירות מסביב להן.

לעצם הטענה של נציגת משרד המשפטים לפיה מחשוב החשבוניות תכביד על המגזר העסקי: כמעט שאין בימינו עסק שאין לו כל נגישות לאינטרנט. אם זה מהמחשב השולחני, אם זה מהנייד או הטאבלט. כולל "המכולת בשלומי שמוכרת צלחות חד פעמיות לצה"ל", כפי שאמר ח"כ אורי מקלב, יו"ר הוועדה.

כדי להשתמש בחשבוניות ממוחשבות, כל מה שאותו עסק צריך לעשות זה להצטייד בממשק המתאים, אותו תספק לו הממשלה. בלחיצת כפתור יגיעו החשבונית בתוך שנייה אל שולחנו של הפקיד המאשר, הכול יהיה מתועד ואיש לא יוכל לומר "לא קיבלתי" או " לא ראיתי".

ח"כ מיקי לוי. צילום: יש עתיד

ח"כ מיקי לוי. צילום: יש עתיד

מחשוב החשבוניות יסייע גם לקרב כמה שיותר בין העסקה למועד התשלום לספקים. דווקא משרד המשפטים, שפתאום מגלה דאגה גדולה כל כך לעסקים הקטנים, צריך לדחוף את זה. הספקים הקטנים הם הנפגעים הראשונים ממוסר התשלומים הגרוע של חלק ממשרדי הממשלה, המבוסס על מדיניות תשלומים של "שוטף פלוס יהיה בסדר".

וכעת לעניין החתימה הדיגיטלית. נציג הממונה על ההגבלים העסקיים דייק בדבריו שיש שתי חברות שעוסקות בתחום, אבל הוא שכח מי אחראי לכך. ובכן, התשובה היא: הממונה עצמו. הממשלה בקושי הסכימה שתהיינה שתי חברות שעוסקות בחתימה דיגיטלית. שנית, אין שום חוק שמונע מחברות נוספות לעסוק בחתימה דיגיטלית מאושרת, והעובדה שיש רק שתי חברות מלמדת שייתכן שאין מקום ליותר מכך.

מה שעובד במגזר העסקי צריך לעבוד גם בממשלה

מי שנלחם זמן רב למען החדרת הנושא של חתימה דיגיטלית לממשלה הוא זאב שטח, מנכ"ל קבוצת קומדע, שאחת החברות שלה, קומסיין, מורשית מטעם המדינה לבצע חתימות דיגיטליות למגזר העסקי. בתום עשרות דיונים בממשלה ובכנסת, שנמשכו שנים, הוחלט שהממשלה תעניק את החתימות הדיגיטליות למגזר הממשלתי-ציבורי ואילו שתי החברות הפרטיות יטפלו במגזר הפרטי.

החתימות הדיגיטליות, כולל החשבוניות הממוחשבות, נחשבות כיום לסטנדרט במגזר הפרטי, ויותר ויותר ארגונים עוברים לשימוש בהן. אין שום סיבה שמה שעובד טוב במגזר העסקי לא יצליח במשרדי הממשלה.

בכנס לקוחות שערכה קומדע לא מכבר התייחס שטח להחלטת הממשלה לעבור למסמכים דיגיטליים בשירות הציבורי. הוא אמר כי זהו צעד מבורך, אבל עליו להיות מגובה בהנחיה לכל משרדי הממשלה. "ללא הנחיה כזו, אין ערך להחלטת הממשלה", ציין.

העדר ההנחיה היא אחת הסיבות שהביאו את ח"כ לוי להציע הצעת חוק נוספת שמדברת על חשבוניות ממוחשבות – הדבר הכי פופולרי במערכת היחסים שבין הממשלה למגזר העסקי.

השורה התחתונה: חזון ישראל דיגיטלית, כמו גם תוכניות תקשוב תהליכים בממשלה שנועדו לשפר את השירות לאזרח, לא יצאו לפועל אם מנהלי המשרדים ועובדיהם לא ישתחררו מהפוביה מכל דבר שמזכיר מחשוב וטכנולוגיה. הפועל היוצא של הדבר הוא שקיפות, התייעלות וקצת פחות סבל לאזרחים, וזה יכול להיות רק לטובה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים