מנמ"רים, פיתחו את הדלתות לסטארט-אפים

בסיום כנס BI & Big Data של אנשים ומחשבים, שהתקיים בשבוע שעבר, עלו לבמה חמישה מנהלים של סטארט-אפים צעירים, שהציגו את הפתרונות שלהם בתחומים חמים אלה. בתום הפנל – שהנחה אמיר רסקין, שותף ב-B-Pro – ביקש את רשות הדיבור גיל ניזרי מהסטארט-אפ DNWAY. ניזרי דיבר בהתרגשות וקבל על כך שהשוק הארגוני בישראל לא פתוח מספיק בפני חברות צעירות, שמפתחות פתרונות חדשים ומבקשות שהמנמ"רים באותם ארגונים יתנו להן את ההזדמנות להוכיח את יכולותיהן.

על פי ניזרי, המודעות לכך מצד מנמ"רים רבים בענף היא מאוד נמוכה. "האם זה הגיוני שחברה כמו שלנו תעשה בדיקת הערכת יכולת בחברת טלקום צרפתית ולא בישראל?", שאל שאלה ריטורית.

תעשיית הסטארט-אפים אמנם לא מהווה המוקד המרכזי של ייצוא ההיי-טק מישראל, אולם זהו המגזר הכי סקסי וחם, מסיבות שונות ומשונות. רק ב-2015, שעוד לא נגמרה, היקף האקזיטים של חברות הזנק ישראליות הגיע לסכום שיא של 3.8 מיליארד דולר.

אבל הדרך לאקזיט אינה פשוטה כל כך ולא קצרה בכלל. אחת מאבני הדרך של כל חברה צעירה היא היכולת להוכיח למשקיעים וללקוחות גלובליים שהמוצר שלהם עובד באחד הגופים הבולטים במשק הישראלי: בנק, חברת ביטוח, מוסד ציבורי או ממשלתי, חברת תחבורה או תעופה, רשת קמעונית ועוד. מנהלי חברות צעירות רבים משקיעים לא מעט זמן ואנרגיה כדי לייצר קשרים עם אותם מקבלי החלטות טכנולוגיות בארגונים, כדי שיסכימו להיפגש איתם ולשמוע במה המדובר. באם המפגש נושא פרי, מי שמרוויח מזה הם קודם כל המנמ"רים עצמם, שיכולים להוכיח להנהלות שהם מביאים לארגון פתרונות חדשניים, שמקדמים את מימוש הליבה העסקית.

עבור חברות הסטארט-אפ, הטמעת האפליקציה או המערכת שלהן בארגון גדול היא כמו אוויר לנשימה. גם המשקיעים הנלהבים ביותר מעבר לים לא ימהרו להשקיע או לקדם חברה ישראלית אם לא יהיו ברשימת הלקוחות שלה ארגונים מובילים בארץ, שמוכרים בעולם.

המגזר הפיננסי כדוגמה

השוק, או יותר נכון המגזר, שפתוח במידה הרבה ביותר לחברות צעירות הוא המגזר הפיננסי. כל הבנקים הגדולים הקימו יחידות מיוחדות שנועדו לשמוע וללמוד פתרונות של סטאטרט-אפים, ואף מאמצים לא מעט מהם, לעיתים פחות מכמה שעות לאחר שהם מגיעים לפגישה. כך גם בעולם הביטוח. חיים אינגר, ה-CTO של כלל ביטוח, סיפר לי לא מזמן כי הוא מקדיש כמה שעות ביום כדי לפגוש ולשמוע סטארט-אפים.

אולם, דומה שהמגזר הפיננסי הוא היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל. יש חברות צעירות רבות שפיתחו פתרונות למגזרים לא פחות חשובים אבל לא מצליחות לעבור את הדלת של המנמ"ר או סמנכ"ל הטכנולוגיות.

הסיבה לכך אינה טקטית או עניין של לוחות זמנים. הבעיה הרבה יותר עמוקה וקשורה דווקא בהתנהלות של המנמ"רים ותפיסות העולם שלהם בכל הנוגע לחדשנות, לגבי טכנולוגיות שמשנות את תהליכי העבודה ובכלל, את מעמדם. יש כאן שילוב של פוביה וחוסר ידע, שנובע חוסר רצון ללמוד ולדעת.

באחד הפנלים שנערכו בכנס של C3, פורום המנמ"רים והמנכ"לים של אנשים ומחשבים, שהתקיים בסוף השבוע בברלין, הצליף גדי גילאון, בעברו מנמ"ר ותיק וכיום הבעלים והיו"ר של מוביסק. הוא אמר למנמ"רים, שישבו באולם מרותקים, שהם מקובעים עמוק באסטרטגיה של אתמול, לא מודעים לתהליכים של הכלכלה הדיגיטלית ובכך חוטאים לתפקידם ולארגון שלהם. גילאון ציין כי אחת הדרכים להביא חדשנות לארגון היא לפגוש ולשמוע סטארט-אפים וכי אסור למנמ"רים לפספס הזדמנויות ליישם פתרונות לשוק הארגוני.

המנמ"רים, אם כך, חייבים לצאת ולחפש סטארט-אפים – ולא מטעמי ציונות גרידא (שגם זה לא מזיק בכלל), אלא קודם כל מטעמים שלהם עצמם. הזירה הטכנולוגית של ה-IT כבר יצאה מזמן מגבולות הרשת הארגונית והשליטה כבר אינה רק במערכות המידע שיושבות בארגון פיזית. העולם החדש נמצא מעבר לדלת שלהם וכל מה שהם צריכים לעשות זה לפתוח אותה.

כדי לעודד ולהגביר את הקשר בין סטארט-אפים שמפתחים פתרונות לשוק הארגוני ובין המנמ"רים, אתר אנשים ומחשבים התגייס למשימה ומפרסם מדי יום את המדור דיילי סטארט-אפ. המדור מאפשר לחברות הסטארט-אפ להציג את עצמן, ומדווח על פעילות ופיתוחים שלהן. בנוסף, ייערכו שלחנות עגולים ומפגשים בלתי אמצעיים בין החברות למנמ"רים.

חברות ומנמ"רים שרוצים לספר לנו על מפגשים מוצלחים ביניהם מוזמנים לפנות אלינו.