"המשימה: הכנה לעתיד תחרותי טוב יותר"

בימים אלה מסיים את תפקידו גדי זינגר, מנכ"ל מרכזי הפיתוח של אינטל (Intel) ישראל. הוא עושה זאת בתום ארבע שנות כהונה. זינגר מונה לתפקיד זמן קצר לאחר ששב משהות ארוכה, בת 20 שנים, בחו"ל, שם מילא תפקידי ניהול בכירים באינטל העולמית. במקומו מונה רן סנדרוביץ', שהגיע לאינטל לפני ארבע שנים ונחשב לכוח עולה ומבטיח בחברה.

בנוסף למנכ"לות של ארבעת המרכזים, המונים 5,000 עובדים, לזינגר יש בחברה כמה תארים נוספים, בהם סגן נשיא בקבוצת הנדסת פלטפורמות ומנכ"ל קבוצת ארכיטקטורות ה-IP. נכון לעכשיו הוא נפרד אך ורק מתפקידו מנכ"ל מרכזי הפיתוח של אינטל ישראל. הוא ימשיך לנהל את קבוצת ארכיטקטורות ה-IP וייכנס לתפקיד החדש, שבגינו פרש מהניהול השוטף: הובלת תחום צומח ומתפתח באינטל שנקרא מחשוב קוגניטיבי. זינגר חוקר ועוקב אחרי התחום הזה שנים רבות וכעת קיבל אור ירוק לתת לו תשומת לב גדולה יותר.

"מאז שחזרתי לארץ וגם קודם לכן, בחו"ל, חיפשתי את הטכנולוגיות העתידיות, ל-10-15 השנים הבאות", אמר זינגר בראיון לאנשים ומחשבים. "אחד הנושאים שהתמקדתי בו הוא האינטראקציה בין המחשב לעולם הפיסקלי, היכולת לחבר בין הרכיבים והחומרה לבין עולם זה. פניתי לבוסים שלי באינטל וביקשתי לפתח את התחום הזה. מטבע הדברים, לא יכולתי להמשיך ולהיות גם מנכ"ל מרכזי הפיתוח, ופיניתי אותו לטובת מחליפי. התחום החדש כולל פעילות במסגרת הצוותים הקיימים במרכזי הפיתוח אבל הוא גם חוצה ארגון, ואני ארכז ואנהל אותו".

איך אתה מסכם את הפעילות שלך כמנכ"ל מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל?
"זו הייתה תקופה של צמיחה משמעותית והכנה לעתיד תחרותי. בארבע שנים גדלו מרכזי הפיתוח שלנו בישראל ב-1,000 משרות וכיום עובדים בהם 5,000 איש. הגדלנו את המעורבות שלנו באינטל העולמית, הקפדנו על איכות ושילבנו טכנולוגיות שהגיעו מרכישות, שעזרו לנו להקים סיירות טכנולוגיות מעולות. בין הטכנולוגיות שעסקנו בהן אני יכול למנות נתבים חכמים שיש להם יכולת לטפל בתכנים שקשורים בבית החכם. כמו כן, המשכנו לפתח את החזון של אינטל, שמבוסס על היכולת לנהל מידע בקצבים מאוד מהירים, של ג'יגה-ביט ומעלה, על בסיס רשת אלחוטית. זה מתקשר לחזון אחר שלנו – לחתוך כמה שיותר כבלים שעדיין מחוברים למחשבים ולשרתים שלנו, ולהמיר את זה בפעילות אלחוטית עם הספק נמוך".

מדי פעם אנחנו, הישראלים, מתבקשים להסביר מה ה-DNA שלנו, שכל כך מבוקש בעולם, ומדוע משקיעים עולמיים ממשיכים להשקיע בארץ. מהי תשובתך?
"זו שאלה שאני נשאל לא פעם, בעת ביקורים של מנהלים מחברות רב לאומיות שבאים להתייעץ אתי למה כדאי להם להשקיע בישראל. זאת, למרות החסמים שקיימים: עלות כוח אדם לא זולה, אזור גיאוגרפי מרוחק ולא אטרקטיבי ואזור זמן בעייתי, לפחות מבחינת האמריקנים. אז למה הם בכל זאת באים? אני מתמצת את זה במשפט אחד שלמדתי מדב פרוהמן האגדי, שהקים את אינטל בישראל: Be the best. תהיה תמיד הכי טוב לעומת אחרים – לא טוב כמותם, אלא הרבה יותר טוב. זה מה שמאפיין את המהנדס בהיי-טק הישראלי".

"במהלך השנים פיתחתי מעין מתכון שמסביר את ההצלחה שלנו, המהנדסים הישראלים", המשיך זינגר. "ראשית, יש לנו טכנולוגיה מובילה, עם ידע מעמיק ורב תחומי. אין ספק שרמת הידע וההתמחות שלנו כאן טוב יותר לעומת מדינות אחרות. רכיב שני הוא העובדה שיש בארץ אקו-סיסטם גדול מאוד, תעשיות מגוונות, יכולת לשלב בין חומרה לתוכנה ושילוב בין טכנולוגיות. בנוסף, האופי היזמי של הישראלים, שתמיד יחשבו מחוץ לקופסה ולעולם ישאלו שאלות וינסו להציע רעיונות. זה קיים גם בעולם, אבל אצלנו זה מאוד דומיננטי. ויש גם את היכולת לתרגם את הרעיון למוצר. לא רק לחשוב ולתכנן, אלא הכישרון לעבוד בקבוצות ולשתף פעולה בין צוותים ובין אנשים, מעבר למה שהם צריכים לעשות. היכולת לחשוב על רעיונות והשילוב של תכנון וביצוע הם בין הרכיבים המרכזיים במתכון שלי. כמובן שיש גם את היכולת לגייס אנשים טובים, לשמר אותם ולייצר מנהיגות טכנולוגית".

אינטל ישראל שותפה לקמפיין של שר החינוך, נפתלי בנט, להעלאת מספר התלמידים שלומדים חמש יחידות במתמטיקה. עד כמה המחסור במהנדסים חמור?
"המחסור חמור, אבל קשה לכמת אותו וקשה לדעת מה היה מצבנו אילו היו יותר מהנדסים. בני הדור הנוכחי של המהנדסים הם פרי השקעה ולימודים בשנים קודמות ולכן, יש חשיבות רבה מאוד לעודד כמה שיותר צעירים ללמוד חמש יחידות במתמטיקה. אנחנו פעילים במגמה זו כבר שנים רבות, מתגברים תלמידים שיש להם פוטנציאל ונפגשים עם תלמידים בבתי הספר. בשנה שעברה פגשנו לא פחות מ-10,000 מהם. אנחנו לא מחליפים את המורים אבל השילוב של מורה בכיתה ונציגי התעשייה הוא שילוב מנצח וחשוב".

עובדים אצלכם יהודים וערבים. איך מתמודדים עם האווירה הלא פשוטה שקיימת כיום בגלל המתיחות הביטחונית?
"להערכתי, אנחנו חברת ההיי-טק שמעסיקה בישראל את המספר הרב ביותר של בני מיעוטים וחרדים. לשמחתנו, השיח הפוליטי נמצא מחוץ לקמפוסים שלנו. הצוותים שלנו מעורבים ועובדים בהרמוניה מלאה, כי כולם יודעים שתפקידנו להיות הכי טובים ולשלוח את התפוקה החוצה, ומה שקורה מסביב לא צריך להשפיע".