מתמטיקה לעם – זה כל הסיפור

הקניית השכלה טכנולוגית כבר מגיל הגן היא חלק בלתי נפרד מחוסן כלכלי ● במדינת ישראל חסרה עדיין נוכחותו של גוף לאומי, שישקיע משאבים בריכוז וביצירת תכנים ידידותיים וחווייתיים שיש בהם לשפר את מידת המשיכה למקצועות המדעיים

03/11/2015 15:01
אריאל אשל, יועץ וארכיטקט ממשקי משתמש

השכלה היא מכלול של נושאים, וספרות אינה פחות חשובה מהשכלה טכנולוגית (מדעי הטבע ומדעים מדויקים). אולם כשאנו מדברים על יכולת התחרותיות הטכנולוגית של ישראל, על העלאת התוצר לנפש ועל קידמה, יש להשכלה הטכנולוגית חשיבות יתר. הקניית השכלה זו היא חלק בלתי נפרד מהחוסן הכלכלי של ישראל.

כבר בתיכון, כמות הפונים ללימודים מוגברים במתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה הולכת ופוחתת, והתופעה חמורה יותר כשהדברים נוגעים לבנות. כשקברניטי מערכת החינוך לדורותיהם מתלבטים בפתרונות לבעיה, הם מתרכזים בעיקר בכמות התלמידים בכיתה, בהצטיידות במחשבים ובאיכות כוח ההוראה.

אף כי גורמים אלו הם אכן חשובים, נראה שההשקעה בחינוך בסיסי למדעים, ובהקניית שיטות לימוד חכמות שמאפשרות התמודדות יעילה של הלומד עם החומר, נדחקה לקרן זווית ולוקה בחסר. כשאלו הם פני הדברים וההשקעה בחינוך בסיסי למדעים אינה מתחילה בגיל הגן, אז לא צריך לתמוה מדוע שיעור הפונים למדעים בתיכון ובאוניברסיטה נתון במגמת ירידה.

לפשט ולחבב את לימודי המתמטיקה

הדאגה משיעור הפונים למדעים ומרמתם אינה נחלתם הבלעדית של קברניטי מערכת החינוך בישראל, והיא משותפת לכל קובעי המדיניות בעולם המערבי המתקדם. אלא שבשעה שאנו עדיין מתלבטים מה לעשות, הם כבר רתמו את מיטב הטכנולוגיה, שאינה מצריכה השקעות ענק, לטובת הנושא.

בריטניה: פרויקט לאומי לשיפור המיומנויות המתמטיות

בריטניה: פרויקט לאומי לשיפור המיומנויות המתמטיות

בבריטניה למשל זיהו שהרתיעה ממתמטיקה בשל מגוון גורמים, מהווה בעיה לאומית שיש להתייחס אליה. הבריטים (באמצעות עמותה הפעילה מאז 2012 ובה שותפים גם גורמי ממשל) השיקו מיזם לאומי אינטרנטי שמטרתו הטמעת החינוך המתמטי ושיפור המיומנויות המתמטיות.

המיזם מיועד לכל הגילאים (מהגיל הרך ועד לבוגרים ולמבוגרים) כשלכל גיל הם יצרו או קיבצו אפליקציות ידידותיות וחווייתיות, שחלקן מיועד ללומד וחלקן למורה או להורה.

המיזם הבריטי אינו קמפיין פרסומי חסר תועלת שבא רק להאדיר את החשיבות של ידע מתמטי, אלא אוסף כלים מקוונים, המשתנה בהתאם לגיל, שבא לפשט ולחבב את לימודי המתמטיקה.

לסבר את האוזן – לגיל הרך הם יצרו ואספו אפליקציות חווייתיות המבוססות על מצבים מחיי היום יום, שבעזרתן יכול ההורה או המחנך להקנות לילד מיומנויות מתמטיות, ללא כל מאמץ מיוחד. בנוסף, כיוון שנוכחו לדעת שחלק מהבעיה נעוץ בשיטות הלימוד, הקדישו מספר אפליקציות מקוונות להקניית שיטות לימוד חכמות שיש בהן להרחיק את הפחד מהמתמטיקה.

אוניברסיטת סטנפורד: כיצד בעצם לומדים

אוניברסיטת סטנפורד: כיצד בעצם לומדים

ריכוז מובנה והנגשה של כלים טובים לחינוך מתמטי

ראוי להדגיש שאף כי חלק מהאפליקציות נוצרו על ידי העמותה הבריטית, עדיין חלק לא מבוטל מהן נוצרו על ידי גורמי חינוך אמריקנים, למשל מיזם משותף של אוניברסיטאות סטנפורד (Stanford), הרווארד (Harvard) ו-MIT הפועל מאז אפריל 2013, או על ידי גורמים בריטים אחרים. הגדולה שלהם היא בעצם ריכוז מובנה והנגשה של כלים טובים לחינוך מתמטי.

חוזרים אלינו לציון – ישנם מספר מיזמים מצוינים בתחום החינוך למדעים, כולל זה של רשת אורט, של מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) ושל אחרים. אולם נראה שחסרה מאוד נוכחותו של גוף לאומי דוגמת משרד החינוך, שישקיע משאבים (לא רבים) בריכוז וביצירת תכנים ידידותיים וחווייתיים עדכניים (הדגש על עדכניים), שיש בהם לשפר מהותית את מידת המשיכה למקצועות המדעיים.

עם כל היחס החיובי למיזמים הקיימים בישראל בתחום החינוך, לצערי הם מחווירים מאוד כשמשווים אותם למיזמים מקבילים בעולם המערבי המתקדם. אין להאשים את היזמים הישראלים, כי מטבע הדברים כשבאים לפתח אפליקציות חכמות וחווייתיות ללימוד מקוון עבור קהל מטרה מצומצם ששפתו עברית, נדרשת תמיכה והכוונה של גופים לאומיים וממשלה. כל שנותר לקוות זה שמישהו במשרד החינוך ירים את הכפפה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים