מתווה הגז והרפואה המונעת

הבעיה העקרונית שאני רואה במתווה הגז היא שעדכון חוק מאגרי הטבע, שהיה צריך להתבצע מזמן, על פי הנורמות המקובלות במרבית מדינות העולם, לא בוצע. הרי לו מאן דהוא במשרד התשתיות (או האוצר) היה מתעורר לפני עשור ויוזם שינוי חקיקה, קופת המדינה ותדמיתה המסחרית היו יוצאים כיום נשכרים, וכמובן שכל הוועדות, הדיונים והמחאות הציבוריות היו נחסכים מאתנו.

הדברים די דומים לגבי רפואה מונעת. לא מהיום אנו נמצאים בתקופה בה תוחלת החיים עולה בהתמדה, ופועל יוצא הוא זינוק בעלויות הרפואה הדחופה והמשמרת, צפיפות בבתי החולים ותורים ארוכים לרופאים מומחים או לניתוחים. מעבר לכך, כאשר אורח החיים של האוכלוסייה אינו בריא, הדבר פוגע מהותית בתוצר כתוצאה מהיעדרויות מהעבודה.

בניגוד לרפואה דחופה ומשמרת, רפואה מונעת אינה בבחינת "זבנג וגמרנו" שרואים את פרי ההשקעה מחר בבוקר, אלא תוכנית חינוכית חכמה ארוכת טווח, האמורה לטפל כמכלול בסל של נושאים דוגמת תזונה, פעילות גופנית, ארגונומיה, הפחתת סטרס, שינה ובדיקות סקר.

אף כי המודל של שירותי הבריאות משתנה ממדינה למדינה, במרבית המדינות המפותחות הבינו את חומרת הבעיה, והממשל משקיע משאבים רבים בטיפוח הרפואה המונעת, ומעודד גורמים פרטיים העוסקים בתחום. בארצות הברית למשל, הממשל מעודד גופים מסחריים דוגמת USPM, הפונים למעסיקים ולעובדים עם תוכנית הוליסטית של רפואה מונעת, ואף השקיע בעצמו סכומים גדולים במיזם SuperTracker.

SuperTracker: מיזם של ממשלת ארצות הברית

מתקבל הרושם שמשרד הבריאות בישראל ממש אינו מודאג, או במילים חריפות יותר – נרדם בשמירה, וממתין בסבלנות להתפוצצות בעיית הרפואה בישראל.

"חמישה דברים שכדאי לדעת"

אכן פה ושם אנו עדים לפעולות חינוכיות אזוטריות, אולם לא ניכרת בשטח נוכחותה של תוכנית לאומית, שיישומה צריך להתחיל בגיל הרך. מבלי להיכנס לשאלה מי יעשה מה, דרושה יד מרכזית מכוונת ומשקיעה בדמות משרד הבריאות.

בעידן בו טכנולוגיית המידע ואפשרויות הנחלת הידע מפותחות, קשה להבין מדוע לא משקיע הממשל בישראל בפיתוח כלים חכמים שיתרמו להקניית אורח חיים בריא ומאוזן. נכון שלא רק כלי ידע חכמים יעזרו, אולם זה הצד שקל מאד לטפל בו, בהשוואה לכיתות בישול, הצטיידות בריהוט ארגונומי או תוספת של שיעורי שחייה.

כשמדברים על כלים חכמים, אין מדובר ב"חמישה דברים שכדאי לדעת" (ראו המיזם "אפשרי בריא" של משרד הבריאות, משרד החינוך ומשרד התרבות) וגם לא בפירמידת המזון ההיסטורית של "ממשל זמין לילדים", אלא באוסף אפליקציות וחומרי ידע בעלי ערך מוסף אמיתי למשתמש, המוגשים בצורה אטרקטיבית ומעודדים לפעולה.

ניתן להניח כי בין קובעי המדיניות בישראל מספר הקוראים של המגזין המדעי Games for Health Journal, אינו גדול במיוחד ועל כן אנו נאלצים להתהדר במיזמים בעלי ערך מוסף שנוי במחלוקת.

אפשרי בריא: טיפים סתמיים, ואת מי מעניין מה אנשים מספרים

המלצה יבשה כמו "מומלץ לשלב ירקות ופירות טריים כחלק מהתפריט היומי" (אתר "אפשרי בריא") אינה תורמת דבר כל עוד היא אינה מלווה במנגנון חכם המתחשב בהעדפות הקורא, בפרופיל הרפואי שלו ובאורח חייו, ונותן לו מתכונים לעשרים ארוחות בוקר, צהריים וערב. על תזכורות יזומות במייל או לסלולר לא נוותר.

זו אינה אוטופיה. מנגנונים כאלו כבר קיימים בחלק מהמדינות המפותחות, ואף לכותב שורות אלו היה חלק בתכנון ובליווי הפיתוח של כאלו. נכון, לשם כך צריך צוות של אנשי מקצוע מיומנים ולא "חברים של חברים", ומעבר לזאת הדברים דורשים השקעה בבניית בסיס מוצק.

גם כדי להשפיע על ההורים

בסיס מוצק כולל למשל פיתוח בסיס מידע של מתכונים, בו לכל מתכון יש אוסף פרמטרים המאפשר את שיוכו לאוכלוסייה בעלת מאפיינים מוגדרים. בסיס מוצק כולל מאגר תרופות ותוספי תזונה (דוגמת זה של הממשל האמריקני, MedlinePlus) וכמובן רשומה רפואית אחידה.

החינוך לרפואה מונעת ("אורח חיים בריא") מיועד לכל גיל, וחשוב להתחיל בו מוקדם ככל האפשר – לא רק כדי שהילדים יצוידו בכלים מתאימים ויגדלו עם מודעות, אלא גם כדי להשפיע בטווח הקצר על הוריהם.

הנכונות של ההורים לבצע פעילות גופנית תעלה כאשר הילדים ידרשו זאת, וכך גם הנכונות של ההורים לבצע בדיקות סקר תקופתיות, דבר שבאופן טבעי אנו נמנעים ממנו (למרות כל הקמפיינים).

הילדים לא ידרשו את הדברים מההורים מבלי שייחשפו לחומרי לימוד מתוחכמים ואטרקטיביים. מותר לי להתקנא בעניין זה במיזם האמריקני Pilot Light העוסק בחינוך ילדים לתזונה בריאה, ואשר כבר מניב תוצאות מעולות.

Pilot Light: חינוך ילדים לתזונה מאוזנת. תוצאות מוכחות.

תקצר היריעה לפרוש את כל הרכיבים המקוונים של הרפואה המונעת שממש לא מסובך לפתחם, אולם ללא יד רגולטורית משקיעה ומכוונת זה לא יקרה, ויפה להתחיל במלאכה שעה אחת קודם.