"אין רצון של המדינה, בוודאי לא של בנק ישראל, לשחק את האח הגדול"

כיצד ישפיע המעבר לארנק אלקטרוני על כל אזרח?
"השאיפה היא להגיע למצב שאפשר יהיה ליישם טכנולוגיות מתקדמות של שימוש בארנק אלקטרוני. יש היום בעולם כמה חברות שמציעות את הטכנולוגיות הללו והאתגר המרכזי בנושא זה כמובן אתגר הגנת המידע. נקודת התורפה היא החיבור של משתמש הקצה שעליו מאוד קשה להגן, לבין העסק הקמעונאי. בסופו של דבר מדובר על זה שאני ואתה נוכל להעביר בחטף את מכשיר הטלפון שלנו ליד מסוף כלשהו בעסק קמעונאי, ובאמצעותו לשלם את החשבון על הרכישה".

מה עושים כדי להגן על כספם של האזרחים ושל בעלי העסקים?
"זה איזור מורכב להגנה בגלל שהוא בידיים פרטיות של לקוחות קצה, ולכן אנחנו עושים עבודה יחד עם מטה הסייבר הלאומי. עד כה המטה הוביל עבודה מאוד מרשימה ויש כמה כיוונים לפתרון, אבל אני חייב לומר שהישימות שלהם לא פשוטה. הדבר דורש הרבה מאוד שיתופי פעולה של יצרני חומרה. קשה מאוד ליישם את פתרונות ההגנה בקצה של המשתמש. בכל מקרה, לשם הולכים ואני מניח שככל שהטכנולוגיות הללו יתפתחו גם בעולם, יהיה לנו יותר קל גם בארץ ליישם אותם".

"האתגר שלנו בבנק ישראל הוא לטפל במקטע מבית העסק עד לממסד הבנקאי, וכאן יש עניין של תשתיות – Faster Payment – סליקה מהירה. מדובר בפתרונות סליקה דומים למה שיש היום בכרטיסי האשראי, אבל כאלה שיודעים לעמוד ב-SLA מאוד גבוה, לעבד כמות טרנזקציות גדולה מאוד, לדעת לתת מענה אונליין ולעשות את הסליקה בזמן אמת או כמעט".

איפה זה עומד מבחינת ההכנות?
"הנושא הזה עדיין לא מוגדר כפרויקט. אין עדיין החלטה שמקימים מערך כזה, ובשנה הקרובה נמשיך את בדיקת ההיתכנות שהתחלנו. אני מעריך שב-2016 נגיע למסקנות האם כן או לא מקימים תשתית מהסוג הזה בארץ. מה שיהווה את צוואר הבקבוק זה פחות תשתיות הסליקה שלנו כבנק ישראל, ויותר היכולת להגן על אמצעי התשלום האלקטרוניים בקצה. בעיקר בגלל המגוון הגדול של מכשירים וסוגי יצרנים – דבר שמאוד מקשה לתת פתרון הגנה אחד ולטפל בצורה טובה בקצוות".

בניגוד למזומן, אחר טרנזקציות אלקטרוניות קל להתחקות ולעקוב כך אחר כל אדם. מה אתם עושים כדי למנוע שימוש לרעה?
"המדינה ממש לא רוצה לעקוב. כמי שיושב ב'ממסד', אין רצון של המדינה, בוודאי לא של בנק ישראל, לשחק את האח הגדול. יש הרבה מודעות לסוגיות הפרטיות. אין רצון לאסוף מידע שלא צריך לאסוף. אנחנו עושים הכל לפי חוק. אם אתה שואל לגבי גופים אחרים של המדינה, אין שום תכנון למסור את המידע למוסדות ביטחון".

מה רע בעצם בתשלום במזומן?
"בתשלום במזומן יש בעיות אינהרנטיות – בעיקר תופעת הכסף השחור, תשלומים שלא מדווחים ולא ממוסים על פי חוק, ואולי זה אחד מהתמריצים העיקריים לעבור לאמצעי תשלום אלקטרונים שניתנים לביקורת ולהבטיח שהדברים נעשים כחוק. לצד זה יש את הקדמה הטכנולוגית והרצון להיות מודרניים. אני מניח שלצד הטכנולוגיות הללו יתפתחו שירותים נוספים, ואני בטוח ששוק הפינטק הישראלי גם יתרום את שלו".

יהיה אפשר לשלם בביטקוין?
"כרגע לא מדובר על ביטקוין. תופעת הביטקוין זו תופעה שאנחנו בבנק ישראל עוקבים אחריה. אנחנו מתקשים לקרוא לזה מטבע, זה נראה יותר כמו סחורה אלטקרונית. אנחנו בבנק ישראל חושבים שעוד יעבור זמן עד שיתברר אם ביטקוין זה משהו שתופס או לא. זה כביכול מטבע, אבל יש לו תנודתיות מאוד גבוהה בשער החליפין בעיקר בגלל שאין שום ממסד שעושה רגולציה על המטבע הזה כחלק מהגדרתו, ולכן איננו עוסקים בכך".