ברית האקלים – כיצד מתרגמים את הצורך בהתייעלות לשפת המעשה?

בחלקו הקודם של המאמר ציינתי כי איום השינויים האקלימיים הוא דחוף לטיפול ובלתי הפיך, והדרך היחידה להתמודדות עמו היא שיתוף פעולה של כל המדינות להורדה חדה של פליטת גזי חממה. בפני קהילת ה-IT קיימת הזדמנות נדירה לבצע מהלך טכני-כלכלי שיוריד את פליטת גזי החממה, על ידי מהלך של התייעלות אנרגטית בחוות שרתים פעילות ותכנון נבון של חוות שרתים חדשות. בחלק זה אסביר כיצד מתרגמים את הצורך בהתייעלות לשפת המעשה.

הרי הצעה ליישום של 10 נוהגים מתקדמים ( Best Practices ) בתכנון ובתפעול חדרי שרתים:

● מיזוג אוויר חדשני וחסכוני – מיזוג אוויר מתקדם מאפשר התמודדות עם כל עומס, חיסכון באנרגיה חשמלית וניצול מיטבי של ההשקעה בתשתית. עם זאת, היזהרו ממוכרנים שממוקדים רק במה שכדאי להם למכור . ישנן מגוון שיטות. מה נכון? כל פרויקט לגופו על פי הדרישות, הצרכים והאילוצים.

● מודולאריות בתכנון –  השקעה בציוד תשתית לעומס מקסימלי כבר בתחילת חיי חדר המחשב, היא מתכון לבזבוז ולשיתוק היכולת לאמץ טכנולוגיות חדשות עם הזמן. תכנון מודולארי מאפשר מדרוג ההשקעה לאורך שנים (pay as you grow ) וחיסכון משמעותי ב-TCO. מודולאריות מאפשרת גם שימוש אופטימלי בטכנולוגיות מתקדמות ובמוצרים חדישים.

● הפרדה מוחלטת של אוויר קר ואוויר חם – אחת הסיבות העיקריות לבזבוז העצום במיזוג אוויר ובחשמל בחוות שרתים הוא חוסר ההפרדה בין אוויר קר לאוויר חם. הפרדה בין המעבר הקר למעבר החם יכולה להביא לחיסכון משמעותי. גם כאן יש כר נרחב של אפשרויות: סגירת מעבר הקר היא אחת המתקדמות שבהם.

● TCO – הגדירו את רמת היתירות הנדרשת וחשבו את העלות כוללת ל-10 עד 15 שנים. השקעה ראשונית גדולה במספר אחוזים יכולה לחסוך עשרות אחוזים ב-TCO.

יגאל שניידר, מנכ"ל אלכסנדר שניידר

● צפיפות מחשוב גבוהה – העלות הכוללת של חדר שרתים עם צפיפות מחשוב גבוהה (high density) נמוכה משמעותית ממרכזי מחשוב המפזרים את המחשוב על שטח רצפה נרחב. עם זאת, נדרשת חשיבה מקצועית וחדשנית להתמודדות עם כבילה צפופה, תשתית חשמל ומיזוג אוויר לצפיפות גבוהה. כדאי להתגבר על הנטייה להיצמד לשיטות עבר – החיסכון הוא משמעותי.

● בחירת השרתים גם על פי צריכת האנרגיה –  עלות התפעול (בעיקר אנרגיה חשמלית)  של שרת לאורך שלוש שנים, גבוהה יותר מעלות השרת עצמו. בחרו בחוכמה, שכן השוני בין השרתים הוא משמעותי.

● וירטואליזציה – שימוש בוירטואליזציה מאפשר חיסכון משמעותי ברכש חומרה ובעלות התפעול של חוות השרתים.

● ניהול בזמן אמת באמצעות כלי תוכנה –  קצת עצוב שהתשתיות הפיזיות של חוות השרתים בישראל מנוהלות בדרך כלל בגיליונות Excel. קיימים כלי תוכנה (DC Track, Power IQ ) קלים לשימוש, המאפשרים ניצול מיטבי של ההשקעה בתשתית, הצגת דשבורד בזמן אמיתי ובעיקר יכולת תגובה מהירה לשינויים.

● מדידה ובקרה – אי אפשר לנהל ולייעל את מה שאינו נמדד. חיישנים וכלי תוכנה מתקדמים מודדים את יעילות צריכת האנרגיה (PUE) ומידת השימוש בתשתיות ומאפשרים קבלת החלטות ניהוליות מושכלות. לדוגמא: חישוב קל של החזר השקעה של IT Refresh.

● הסמכה מבצעית של חדרי שרתים – טבען של תקלות בתכנון וביצוע של חדרי שרתים חדשים, הוא שהן מתגלות זמן רב לאחר העלייה לאוויר, עם הצמיחה הטבעית בעומס. תקלות אלו גורמות לזמן דמימה (downtime) של חדרי שרתים קריטיים לארגון. ההסמכה המבצעית של אלכסנדר שניידר בוחנת תחת עומס אמיתי את כל מערכות חדר השרתים: מיזוג אוויר, חשמל, יתירות ויעילות אנרגטית. הבדיקה היא באמצעות אמולטורים של חומרה, חיישנים מתקדמים ותוכנת בקרה ייעודית.

ההסמכה המבצעית מורידה דרמטית את ההסתברות לתקלות תשתית ומגלה את כל הבעיות לפני הכנסת מערכות האמת של ה-IT לחדר השרתים החדש כאשר כל המערכות עדיין באחריות וכל המתכננים והקבלנים עדיין זמינים.

באלכסנדר שניידר אנו מובילים את ההתייעלות האנרגטית של חוות השרתים מזה שנים רבות. לא רק משום שזה הדבר הנכון לעשותו, אלא בעיקר משום שניתן להביא בכך ערך רב ללקוח בצורת חיסכון תפעולי משמעותי תוך שיפור הרציפות העסקית.

לחלק א'