רפואה משמרת מרחוק – כמה זה יכול לחסוך?

רפואה משמרת מרחוק היא אוסף כלים טכנולוגים המאפשרים שמירה ושיפור בריאות המטופל, מבלי להטריחו למרפאה. הפעלתם של אלו חוסכת למערכת הרפואית עלויות, המטופל שומר על בריאותו ואינו מבזבז זמן, והתוצר הלאומי יוצא נשכר.

בין המחלות והמצבים הכלולים בקטגוריה זו נזכיר סוכרת סוג 2, רטינופתיה סוכרתית, סוכרת הריון, מחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי, מחלות כרוניות של דרכי נשימה ולהבדיל הריון, בפרט כזה המוגדר בסיכון גבוה.

אמצעים נפוצים שהראו יעילות מוכחת כוללים אפליקציות לניטור מצבם של חולי סוכרת או מחלות לב, סדנאות מקוונות, שירותי מסרונים לנשים הרות, וכמובן אפליקציות כושר, תזונה ומשקל.

במרבית המקרים מערך התמיכה מרחוק מבוסס על מעגל תקשורת נתונים הנתמך בתוכנות בינה רפואית. המטופל מצויד במכשור מעקב פשוט למדי שאוסף באופן יזום נתונים ומשדרם לתיק הרפואי. הנתונים מנותחים בזמן אמת בעזרת אלגוריתמים או פרוטוקולים רפואיים, ובעקבות זאת נשלח משוב למטופל, ובמידת הצורך גם נשלחת התרעה לרופא. הרופא יכול על בסיס התרעה זו לתקשר עם המטופל ולהנחותו בהתאם.

כמה זה חוסך?

הרקע להתפתחות כלי הרפואה המשמרת בעולם המערבי הוא כלכלי וטכנולוגי כאחד. מחד העלייה בתוחלת החיים גורמת לכך שיהיו יותר מבוגרים הנתונים לתחלואה כרונית, ובצד זאת אי-הקדשה של משאבים לרפואה מונעת מעלה תחלואה כרונית. מאידך היכולות הטכנולוגיות משתכללות ועלויות ציוד המעקב ועלויות התקשורת יורדות.

בארצות הברית למשל, 75% מכלל ההוצאה על טיפול רפואי היא בגין מחלות כרוניות. כמעט 50% מכלל הבוגרים לוקים לפחות במחלה כרונית אחת, ולמעלה מ-7% מהמתבגרים והילדים לוקים במחלה כרונית.

נמצא שהעלות השנתית (2010) המצטברת של טיפול בחולי CHF (מצב כרוני בו שריר הלב אינו מסוגל לשאוב מספיק דם), שבץ מוחי ומחלות דרכי נשימה עומד על 130 מיליארד דולר, כשתרופות הן רק חלק קטן מהסיפור. לאור נתונים אלו אין פלא שהאמריקנים מקדישים משאבים רבים לפיתוח כלי רפואה משמרת מרחוק.
החיסכון הנובע מהפעלת כלי רפואה משמרת מרחוק אינו תיאורטי. הוא נמדד בהפחתת ימי אשפוז או מספר הפניות לבית חולים או למרפאה, צמצום אובדן ימי עבודה וירידה בעלויות טיפול הנובעות מזיהוי מוקדם של סימפטומים.

אם נתייחס למצב כרוני בו שריר הלב אינו מסוגל לשאוב מספיק דם (CHF), אזי ממחקרים שבוצעו בארצות הברית כבר בסוף שנות ה-90 עלה חיסכון של למעלה מ-30% בעלויות הטיפול הישירות, ומחקר בלגי שפורסם בשנת 2012 (בוצע ב- 2010) הראה צניחה מהותית בימי אשפוז (13 לעומת 30) ובמספר הפניות לבית חולים.

אף מחקרים הולנדים (מחלות לב) ובריטים (מחלות לב, סוכרת, נשימה כרונית) משנת 2012 שדנו בעלויות ניהול המחלה בעזרת כלי רפואה משמרת מרחוק, הראו שיפור רפואי וחיסכון ניכר בהוצאה הכספית.

ידידותיות ויעילות כלי המעקב

בצד ההצלחות, מספר מחקרים הצביעו על כישלון בהשגת השיפור והחיסכון. ניתוח הממצאים הצביע על כך שהגורמים לכישלון היו נעוצים בהיעדר ממשק ידידותי דיו של כלי המעקב מרחוק, או באי-אספקת משוב חכם למטופל.

ממשק לא ידידותי, גם במובן שהצריך מעורבות רבה של המטופל (למשל הזנת נתונים תכופה באופן ידני) גרם להפחתת ההיענות לשימוש במכשור.

כלומר, התנאים ההכרחיים להצלחת ההפעלה של כלי רפואה משמרת מרחוק יכללו:
● ממשק ידידותי, פשוט לתפעול.
● מינימום פעילות של המטופל, לרבות על ידי שימוש בחיישנים לבישים או אחרים המשדרים לסלולר.
● קישוריות לתיק הרפואי ואלגוריתמים חכמים לניתוח נתונים והסקה מיידית.
● שידור התרעות לרופא ואפשרות למשוב שלו.
● מערכת תזכורות למטופל.
● כלי ייעוץ מקוונים עם הרופא.
● מתן הפניות למידע רלוונטי הייחודי למצבו של המטופל.

המצב של האפליקציות והמכשור לרפואה משמרת מרחוק משתפר בשנים האחרונות. כמות האפליקציות הסלולריות הנתונות בניסויים קליניים קפצה מאז 2013 ועד היום, 300 לעומת 135. עם זאת עדיין המרבית המכרעת של האפליקציות המשוחררות לשוק לוקות בחסר.

ובישראל, כמו בישראל

אצלנו ממש לא קורה הרבה. ההשקעה של המערכת הרפואית בפיתוח או בהטמעת כלים טובים של רפואה משמרת מרחוק היא יחסית שולית. מרבית המפתחים, או מקבלי ההחלטות בקופות החולים, אינם מומחים בתחום חוויית לקוח הוליסטית, דבר שמניב תוצאות ירודות.

חלק ניכר מהבחירות של קופות החולים באפליקציות אינן מיטביות (לשון המעטה) ובמקרים לא מעטים האפליקציות כלל אינן מקושרות לתיק הרפואי ואינן מאפשרות משוב בזמן אמת. בצד זאת, השקעות מערכת הבריאות בפיתוח מקומי שיש בו חדשנות אמיתית הן ספורות ושוליות.

מדובר בבזבוז עצום ובהתנהלות בעלת יעילות טיפולית וכלכלית ירודה, בפרט לאור העובדה שזמינות הרופא למעקב לאחר כיבוי השריפה האקוטית הנה מוגבלת ביותר ועלולה להביא בהסתברות גבוהה לעלויות נוספות.