יום הולדת לכנסת – הבית של חוקי המחשבים וההיי-טק

הפרלמנט שלנו אמנם עוסק בענף ההיי-טק יותר מבעבר, אבל נדרש להקדיש עוד דיונים וחקיקה בתחום, כדי לסייע להצעיד אותו קדימה

האם בכל מה שקשור להיי-טק, הכנסת ריקה? צילום: BigStock

הכנסת תחגוג ביום ב' הקרוב, הוא ט"ו בשבט, את יום הולדתה ה-67 ו-50 שנים למעבר למשכן הנוכחי שלה.

מתוקף היותה הרשות המחוקקת של מדינת ישראל, הכנסת עוסקת בין היתר בחוקים שקשורים למחשבים, היי-טק, טכנולוגיה ותחומים נושקים. הדיונים בנושאים אלה נערכים במספר ועדות – בעיקר בוועדות המדע והטכנולוגיה, הכלכלה והחינוך. כמו כן, פועלות בכנסת מספר שדולות רלוונטיות, בהן שדולת הסטארט-אפים, שהוקמה רק באחרונה, שדולת ההיי-טק, שדולת תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, ושדולות אד הוק, שקמות לפי הצורך.

ההתייחסות לתחומים הללו התגברה בשנים האחרונות. עד אז לעולם המחשבים ולקהילת ההיי-טק כמעט שלא היה ייצוג בפרלמנט הישראלי, מלבד חוקים שהתייחסו לנושאים אחרים וכללו גם את ענף ההיי-טק. במשך שנים הייתה תחושה שההיי-טק הוא אחד הענפים הבודדים שאין לו לובי ממשי בכנסת. יוצא דופן הוא איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, שנשא בנטל הזה במשך שנים וצבר לא מעט הצלחות.

אלא שבשנים האחרונות חלה בכנסת התעוררות בכל מה שקשור לענף, אם זה בחוקים ואם בדיונים בנושאים הללו, שמתקיימים חדשות לבקרים. בין הסיבות לכך: הקצב המהיר של השינויים הטכנולוגיים, הפיכתה של ישראל לאומת הסטארט-אפ, התגברות תופעת הסייבר ובאחרונה גם האתגרים שיש בפעילות הרשתות החברתיות והאפליקציות.

קצת היסטוריה

בהתחלה, המוקד היה בחקיקת חוקי קניין רוחני ולשון הרע ככל שאלה נעשים באמצעות מחשב. לאחר שנים רבות של חוסר ודאות, חוקי לשון הרע שתקפים לגבי פרסומים אחרים, כולל אמצעי התקשורת, חלים כיום גם על פרסומים ברשת, אם כי נותרה עדיין שאלה האם הדינים האלה חלים גם על הודעות של גולשים ברשתות החברתיות. סוגיה בעייתית בהקשר זה היא מה עושים כשאדם שמפרסם לשון הרע ברשת מתחבר באמצעות שרתים שיושבים מחוץ לישראל, דרך ספק ישראלי? הדבר מייצר אתגר משפטי לא פשוט לגבי היכולת להעמידו לדין.

אתגר אחר שהכנסת התמודדה איתו עם השנים הוא ההתייחסות לקניין רוחני ולזכויות יוצרים: בעוד שניתן להוכיח שבוצעה גניבה מביתו של אדם, לא תמיד ניתן להוכיח גניבה שבוצעה ברשת של חלקים מיצירה תרבותית. החוק הראשון שנחקק בתחום הוא חוק המחשבים משנת 1995, שמאז עבר כמה תיקונים. הוא מגדיר אילו פעולות המבוצעות באמצעות מחשבים מוגדרות כעבירות פליליות. חוקים ותקנות אחרים עוסקים בהכרה בקבילות של חתימות אלקטרוניות, בטיפול הדיגיטלי בניירות ערך ובהגנה על הפרטיות.

ועדת המדע והטכנולוגיה היא הוועדה המובילה בעיסוקה בהיי-טק ופנים שונים שלו עולים על סדר יומה ברוב הדיונים שלה. בין היתר, היא אחראית לחוק תעודות זהות החכמות השנוי במחלוקת, שנחקק לפני כעשור ועד היום טרם מומש.

עוד לא הגענו למצב הרצוי

למרות השינוי וחרף העשייה הזו, אי אפשר עדיין לצאת מהתחושה שההיי-טק נמנה על הענפים עם הכי פחות לוביסטים וחברי כנסת שנאבקים למענו. זה לא מונע מכל ח"כ שני לדבר על החשיבות של ההיי-טק והטכנולוגיה למשק הישראלי, אבל בפועל, לא רבים הם הח"כים שתורמים תרומה משמעותית לקידום הנושא.

דוגמה לכך היא שיעור ההשתתפות של חברי ועדת המדע והטכנולוגיה בדיוניה. על פי נתונים שמפורסמים באתר משמר הכנסת, היו"ר, אורי מקלב, השתתף ב-95% מהדיונים, אלא שאת חלק גדול מהם הוא מנהל עם מספר מועט של חברי כנסת, ולפעמים אפילו לבד. יתר הח"כים – ד"ר יפעת שאשא ביטון, חמאד עמאר, ד"ר דב חנין, יואב קיש, פרופ' עמנואל טרכטנברג ויואל חסון – הפגינו נוכחות בפחות מחצי מהדיונים. כך המצב גם בוועדות אחרות שדנות בנושאים שקשורים להיי-טק.

בעבר רווחה בקרב ראשי הענף האמירה לפיה הם לא מצפים מהממשלה והכנסת לשום דבר, רק מבקשים שהם לא יפריעו. אלא שככל שהטכנולוגיה הופכת להיות קריטית והתחומים שקשורים להיי-טק מתרחבים, הצורך בתמיכה ובסיוע מבית המחוקקים ומהרשות המבצעת מתבקש. כדי לשפר את המצב הזה דרושים שניים לטנגו: על הח"כים להיות מעורבים יותר ולהעלות את יוזמות החקיקה והסיוע לענף, וראשי הענף צריכים להטריח את עצמם בתדירות גבוהה יותר לירושלים, כדי לשנות ולהשפיע.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים