השקופים של ענף ההיי-טק דורשים שוויון

2015 הייתה אחת השנים הטובות ביותר לענף ההיי-טק הישראלי – כך על פי מדדים שונים. המדד האחרון פורסם אתמול (ב') וממנו אנחנו למדים שחברות היי-טק וסטארט-אפים מישראל גייסו אשתקד סכום כולל של 4.43 מיליארד דולר – זינוק של 30% לעומת 2014.

ענף ההיי-טק הישראלי נהנה מאקו-סיסטם מעולה, שהופך את ישראל לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום הטכנולוגיה. יש כאן את המוחות הטובים ביותר, מרכזי פיתוח של החברות הכי גדולות בעולם ורוח גבית מהאקדמיה. אבל נתונים שחוזרים על עצמם כבר כמה שנים מצביעים שקיים מחסור קבוע של כ-8,000 מהנדסים לתעשייה – דבר שבולם באופן משמעותי את התפתחות ההיי-טק עד כדי כך שבתוך פחות מעשור, המחסור הזה עלול למחוק את היתרון היחסי של ישראל.

אלא שכוח האדם בענף לא מבוסס רק על מהנדסים, אלא גם על הנדסאים וטכנאים. מסיבות היסטוריות, ובעיקר עקב תדמית לא נכונה, מקצוע ההנדסאי נחשב לנחות בעיני הציבור הרחב, שלא בקי בפרטים. סטודנטים הנדסאים שרוצים לעבור למסלול ללימודי מהנדסים נתקלים בלא מעט קשיים שהמוסדות האקדמיים מערימות עליהם.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קבעה שמהנדס הוא מי שעוסק במחקר, בייעוץ ובתכנון, ואילו הנדסאי הוא המתווך בין המהנדס למבצע ודואג לצד הטכני. באופן כללי, מקצוע ההנדסאי אינו אקדמי פר אקסלנס, אלא מקנה תעודה מקצועית. על פי נתוני הלשכה, שנכונים ל-2013, מספר הסטודנטים במגוון המקצועות ההנדסאיים ובמקצועות המדעים והמחשוב עמד באותה השנה על 75 אלף. זוהי מסה קריטית של בוגרים. אבל במשך שנים נקטה המדינה במדיניות מפלה: כל סטודנט במכללה אקדמית מתוקצב ב-30 אלף שקלים ואילו עמיתו במכללה טכנולוגית – ב-8,000 שקלים בלבד.

מציאות זו השפיעה מאוד על יכולת התפקוד של 55 המכללות הטכנולוגיות שפועלות ברחבי הארץ, חלקן הגדול בפריפריה. לרוע מזלן, המכללות הללו היו במשך שנים תחת אחריות משרד הכלכלה, שסירב לשתף פעולה עם משרד החינוך, האחראי על הלימודים העל תיכוניים במדינת ישראל. לפני כשנתיים יצאו ראשי המכללות הטכנולוגיות למאבק ציבורי, בשיתוף הסטודנטים. בתום המאבק נחתם עמם הסכם שבמסגרתו הובטח להם תקצוב מתוגבר, כמו של המכללות האחרות. משרד הכלכלה עמד על כך ששיטת התקצוב תשתנה והיא לא תהיה על פי מספר הרשומים לאותו מוסד, אלא על פי מספר הבוגרים שלו. כתוצאה מכך נוצרה מציאות בלתי אפשרית לפיה היקף התקצוב ירד ולא עלה, כי רק 40% מהסטודנטים סיימו את לימודיהם.

דיברו עם שר הכלכלה בשפה שהוא מכיר

בהמשך פנו שוב ראשי המכללות הטכנולוגיות לשר הכלכלה דאז, אריה דרעי, ומחו על כך שההסכם הגרוע לא יושם ושמצבן של המכללות הולך ומדרדר. ראשי המאבק דיברו עם דרעי בשפה שהוא מכיר: "אנחנו השקופים בהכשרה הטכנולוגית של ישראל", הם אמרו לו.

אתמול, בישיבת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, שוב נתבשרנו על הסכם, או מתווה, שנועד לתקן את העוולות שנגרמו למכללות במשך שנים. מדובר בתוכנית לטווח ארוך שבמסגרתה יקצה משרד האוצר כספים רבים למכללות הטכנולוגיות, על מנת לאושש אותן ולהעלות אותן על דרך המלך.

בהודעת האוצר לא צוינו הסכומים הכוללים שיושקעו בתוכנית, ולא במקרה. סכום אחד שכן צוין הוא 30 מיליון שקלים, אותם מתכוון האוצר להזרים למכללות הטכנולוגיות בשלב הראשון, לכיסוי חובות העבר שלהן. מדובר בלא יותר מפירורים. המדינה צריכה לשנות לחלוטין את היחס שלה למקצועות ההנדסאיים ולהעביר את האחריות עליהם ממשרד הכלכלה למשרד החינוך, שם יודעים לטפל בלימודים גבוהים, גם אם הם לא אקדמיים.

הטיפול בהנדסאים צריך להיות חלק בלתי נפרד מההתמודדות עם בעיית המחסור במהנדסים. כאמור, תעשיית ההיי-טק לא מבוססת רק על מהנדסים, וליד כל מהנדס צריך להיות גם הנדסאי או טכנאי. אם המדינה לא תדאג להציל את המכללות הטכנולוגיות מקריסה עקב אפלייה בתקצוב, לא יהיה למהנדסים עם מי לעבוד, גם אם משבר המחסור בהם ייפתר. נכון הדבר במיוחד גם לפרויקט עידוד לימודי חמש יחידות במתמטיקה ששר החינוך, נפתלי בנט, הכריז עליו. לא כל ילד יכול להיות מהנדס פיתוח שממציא סטארט-אפ ומספר רב יותר של ילדים יכולים להגיע למקצועות טכנולוגיים עם הסמכה כהנדסאים.

עכשיו נותר לראות מה באמת ייצא לפועל מים ההבטחות שהורעפו אתמול על ראשי המכללות הטכנולוגיות והאם ההנדסאים יפסיקו להיות השקופים של ענף ההיי-טק.