אהבת ישראל כמבחן מעשי

בימים האלה, שהרבה אויבים קמים עלינו לכלותנו, הננו נדרשים לשים דגש מיוחד על הגברת אהבת ישראל ושלילת שנאת חינם, פירוד לבבות ומחלוקת. מתברר, כי מבין כל היצרים, יצר זה הוא הפעיל ביותר בקרבנו, ואותו אנו נדרשים לשפר. מצוות אהבת ישראל הוגדרה על ידי הלל הזקן כ"כלל גדול בתורה".

האתגר: לוותר

הדבר המרכזי שהתורה תובעת מאיתנו הוא להקריב, לוותר על הנוחות והאנוכיות, למען ערכים שאנו מאמינים בהם. המצוות מחנכות אותנו להימנע מלעשות את מה שנעים ונוח, ולעשות את מה שלא מתחשק כל כך לעשות. מצוות אהבת ישראל משקפת את מצבנו המדויק בתחום זה.

אם נתבונן בשורשיה של כל מחלוקת, נגלה שבמרכזה עומדת האנוכיות. זו יכולה להיות אנוכיות אישית או קבוצתית. הזולת מפריע לי בדרך זו או אחרת, ולכן אני נגדו. שלום ואחדות מבוססים על ויתור ועל דיכוי האנוכיות. אמנם הזולת מפריע לי, אך למען השלום אני מוכן לוותר, ואם צריך – גם לשאת את ההפרעה.

אין דבר קל מפילוג ופירוד לבבות. מישהו אינו חושב כמוני – אני נגדו. דעתו של הזולת אינה עולה בקנה אחד עם דעתי – מיד אני רואה בו יריב. יהודי שני מתחרה על המשאבים שלי – אני נלחם נגדו בשצף קצף. ומכיוון שהעולם מוגבל ובני האדם שונים, תמיד ימצאו סיבות לפילוגים ולפירוד לבבות.

כדי להגיע לאחדות מוכרחים לדכא את האנוכיות. נכון, לא כל כך נוח לי לשמוע את דעת הזולת, אבל בכל זאת אקשיב לו. קשה לי להשלים עם העובדה שיהיה עלי להתחלק עם הזולת במשאבים העומדים לרשותי, אבל אני מסכים לוותר למען האחדות. ככל שהאדם מצליח יותר להתעלות על אנוכיותו, כן קל לו יותר להתאחד עם אנשים השונים ממנו.

לחשוף את הנשמה

זו עדיין אחדות ברמה נמוכה – אחדות שנובעת מתוך חישובים. למעלה מזה היא האחדות הפורצת מתוך עומק הנשמה, שמבחינתה אכן כולנו אחים ומאוחדים. כל ההבדלים בין יהודי אחד למשנהו ובין קבוצה לחברתה, הם הבדלים חיצוניים וזניחים. בעומק מהותנו אנו מאוחדים ומלוכדים, כשם שכל תאי הגוף הם חלק ממהות אחת מאוחדת.

להכרה זו אפשר להגיע רק כאשר מתעלים מעל מגבלות הגוף וחושפים את האמת הנשמתית. מצד הגוף, יש הבדלים בין יהודי ליהודי. יש אני ויש אתה, יש צרכים שלי ויש צרכים שלך, אולם מצד הנשמה – אין אני ואתה. יש רק מהות מאוחדת – עם אחד, בני אב אחד, "כאיש אחד בלב אחד".

ככל שמורגשים אצל האדם פחות ההבדלים בין "אני" ל"אתה" ובין "שלי" ל"שלך", כן הדבר מוכיח שהוא מתקרב יותר לגרעין האמת של האחדות הנשמתית הפנימית שבתוכנו.

בית המקדש השני חרב בגלל שנאת חינם, והגאולה השלמה תבוא בזכות אהבת חינם. אהבת חינם פירושה אהבה בלי "סיבות" ובלי "נימוקים". כי אהבת ישראל ואחדות ישראל כשהן לעצמן – הן הטוב שבנימוקים.

המטרה: סביבה "ירוקה"

קהילת ההיי-טק בישראל מתהדרת בתואר "הקטר הלאומי" של הכלכלה. אנחנו גם מובילים את נושא חומרה/שירותים/מוצרים "ירוקים". הגיע אולי הזמן שנפעל לסביבה "ירוקה" גם בין בני אדם. שנהיה "ירוקים" בנושא ה"דרך ארץ", בנושא ה"בין אדם לחברו", בנושא הפרגון ההדדי, ובנושא התרומה לקהילה כולה. אווירה "ירוקה" בין בני אדם חשובה לא פחות ואף יותר מסביבה "ירוקה" בכל נושא אחר.  תחשבו על זה.