העיניים נשואות אל בנק יהב

פרויקט מיקור-החוץ שמבצע הבנק ב-TCS מבית טאטא הוא דוגמה למה ששר האוצר התכוון כשאמר שעל הבנקים להתייעל ● אם הוא יצליח, הוא יסמן את תחילתה של מהפכה במערכת הבנקאית כולה

פרויקט במיליונים. בנק יהב

שר האוצר, משה כחלון, הותקף בשבועות האחרונים על ציטוט מדברים שאמר לא מכבר, שלפיהם בקצב הנוכחי, בעוד 10 שנים לא יהיו בכלל בנקים. השר כחלון דחה את הביקורת שהוטחה כלפיו, בעיקר משני הבנקים הגדולים – הפועלים ולאומי – ואמר שמוטב שהבנקים יבדקו את עצמם ויתחילו להתייעל כדי לשרוד את העידן החדש.

ההתייעלות הזו מבוססת גם היא על טכנולוגיה. והנה, נוצר פה פרדוקס מוזר: הבנקים, שפיתחו במשך שנים מערכות מחשוב עצמאיות, לעתים מקבילות למערכות מדף קיימות, הפכו את אגפי המחשוב שלהם למעצמות טכנולוגיות בפי עצמן. התחרות הגוברת והעידן הדיגיטלי המתדפק על דלתם של המוסדות הפיננסיים יצר מצב שבו אותן מערכות פיננסיות עתירות כוח אדם, משאבים, כסף ונדל"ן, מאיימות להפוך לנטל על המערכת הבנקאית. זו, כמובן, צריכה להוכיח רווחיות על סמך פעילות הליבה שלה – עיסוק בנושאים פיננסיים למיניהם. כך או כך, הבנקים, ובעיקר הגדולים שבהם, מצויים בעיצומו של מרוץ אל הבנקאות הדיגיטלית, שפירושה השקעות בטכנולוגיות שאמורות להגביר את הגמישות שלהם ואת יכולתם להציע מוצרים פיננסיים חדשים.

מנגד, ישנם הבנקים הבינוניים והקטנים, שבעידוד בנק ישראל ומשרד האוצר מתחילים בהליכים לקראת כניסה לתחרות מול הגדולים בעיקר בתחום הדיגיטל. אבל כדי לעשות זאת, הם חייבים לקבל העדפה מתקנת בתחומים שונים, למשל בניהול התשתיות, שצריכה לבוא לידי ביטוי בשינויי רגולציה. בנק ישראל מבין את המציאות ולפני שלוש שנים עשה מהלך די חריג כאשר אישר לבנק יהב, בנק קטן ששואב את משאבי המחשוב שלו מבנק הפועלים, לצאת למהלך חסר תקדים: פיתוח מערכות ליבה, במיקור-חוץ, על בסיס של תוכנות מדף. התוכנות האמורות הן פרי פיתוח של ענקית התוכנה TCS, זרוע המחשוב והטכנולוגיה תאגיד הענק ההודי טאטא (TATA).

מיקור-חוץ בפיתוח מערכות בנקאיות, ועוד בהובלת חברה שרשומה בהודו, הוא דבר שרבים מאוד במערכת הבנקאית הישראלית מתקשים לעכל אותו. לא מעטים הביעו ספקות, אחרים מיהרו לתת פרשנות לפיה הפרויקט הזה לא יתרומם לעולם ועוד כהנה וכהנה תגובות ישראליות אופייניות.

אבל דומה שהספקות האלה נעלמו, או לפחות עומעמו – במיוחד אצל בכירי המחשוב במגזר הפיננסי, שהשתתפו בכנס של פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בהודו. הרצאתו של גדי דודיאן, סמנכ"ל המחשוב והטכנולוגיה של בנק יהב, שהוביל את מהלך הפיתוח במיקור-חוץ ונטל על עצמו את הסיכון הכי גדול, הפתיעה רבים שישבו בקהל. רובם מעורים בנעשה בענף, אבל עד כה לא נחשפו לפרויקט עצמו.

למעשה, הייתה זו הפעם הראשונה שבה הבנק חשף את פרטי הפרויקט בפני בכירי המחשוב במערכת הבנקאית, כמו גם את היעדים שלו והמסר המרכזי שלו: הגיע הזמן שהבנקים יעסקו במה שהם מכירים הכי טוב – כסף, ואת התשתיות שמאפשרות להם לעשות זאת ישאירו לחברות שמתמחות בזה. בדיוק כמו שבנק לא מקים לעצמו תחנות כוח ולא בונה מפעלים לייצור כיסאות או כל ציוד אחר. הטכנולוגיה מאפשרת לנהל את כל מערך הבנקאות על בסיס התשתיות הקיימות ולצעוד אל העידן החדש, העידן הדיגיטלי, בצורה הרבה יותר זולה ופשוטה מבחינת המערכת.

גדי דודיאן, סמנכ"ל המחשוב והטכנולוגיה של בנק יהב

גדי דודיאן, סמנכ"ל המחשוב והטכנולוגיה של בנק יהב

בנוסף להרצאות של דודיאן ושל בכירי טאטא שבאו לכנס, הוזמנו המשתתפים לראות במו עיניהם את אחד ממרכזי הפיתוח של החברה בניו-דלהי, שם עובדים כמה מאות אנשים על פיתוח מערכות הליבה של בנק יהב. המערכות של הבנק עדיין נמצאות בבנק הפועלים, אבל בעתיד הן תהיינה עצמאיות ותאפשרנה ליהב להתחרות בפועלים, ולבנקים אחרים בסדר הגודל של יהב, כמו בנק אגוד או הבינלאומי, להתחרות בבנקים גדולים אחרים.

דוגמה למה שכחלון התכוון אליו

אם תשאלו את כחלון, המקרה של בנק יהב מהווה דוגמה למה שהוא התכוון אליו: לאפשר לבנק להקים מחדש את תשתיות המחשוב שלו, בצורה אג'ילית, על בסיס תוכנות מדף שכבר עובדות בכמעט 100 בנקים בעולם, ובכך להתייצב בשורה הראשונה מהבחינה הטכנולוגית.

אם אתם שואלים את עצמכם האם ההודים למדו כבר לכתוב שורות קוד בעברית – התשובה היא לא. אתם יכולים להמשיך לישון בשקט. טאטא מעמידה לרשות יהב את המערכות שלה, ואת ההתאמות עושים האנשים של דודיאן ועוד שורה ארוכה של חברות ישראליות ונותני שירותים. אין כאן זליגת כוח אדם, אין כאן בריחת מוחות, אלא בדיוק להיפך: יש כאן שיתוף פעולה בין צוותים ישראליים מעולם הבנקאות למהנדסי ואנשי תוכנה הודיים. מי שמצוי בתחום יודע שזוהי רק דוגמה אחת לקשרים האמיצים שקיימים בין תעשיות ההיי-טק הישראלית וההודית. הביקור של המנמ"רים והמנכ"לים בהודו המחיש זאת יותר מכל.

האם זה יצליח? זו שאלת מיליון הדולר ואולי מיליארד הדולר. בבנק ישראל ובהנהלות הבנקים האחרים עוקבים בעניין רב אחרי הפרויקט של יהב, שהוגדר על ידי אחד העיתונים המובילים בעולם כפרויקט הפיננסי החדשני ביותר שנעשה אי פעם. העיניים כולן נשואות אל דודיאן ואנשיו. הצלחתם תהיה האור הירוק לתחילתו של עידן חדש בבנקאות, ולא רק של הבנקים הקטנים והבינוניים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים