עבודה וטכנולוגיה: השפעת הטכנולוגיה הדיגיטלית על התעסוקה במשק

למרות כל היתרונות הכרוכים ביישום טכנולוגיה חדשה, הרעיון של הקונפליקט בין טכנולוגיה וכוח העבודה מוטמע במקומותינו כמו הקונפליקט בין הון ועבודה בתקופה המרקסיסטית.

הכיוון ההרסני של הטכנולוגיה ניתן להדגמה על ידי יכולות השירות העצמי – המשתמש בבנקאות הדיגיטלית וביישומיה כמעט ואינו מגיע יותר לסניף הבנק ואף לא פונה ל-call center טלפונית.

בסופרמרקטים רבים בעולם הלקוחות כבר עורכים בעצמם את החשבון על ידי סריקת התגים ומשלמים בעמדות תשלום המיועדות לשימוש עצמי. דוגמאות כאלה ממחישות את יכולת ההמרה של עבודה אנושית ביישום טכנולוגי שהשלכותיו "מפחידות" למרות ההנאה והתועלת מעצם השימוש בה.

מוסדות אקדמיים רבים חוקרים ואומדים את ההשפעה הכמותית על שוק העבודה כתוצאה מחידושים טכנולוגיים. מחקר שנערך לאחרונה באוקספורד מעריך ש-35% ממשרות העבודה בשוק הבריטי נמצאות בסיכון גבוה כתוצאה מאוטומטיזציה צפויה ב-10-20 השנים הבאות. בעוד השינוי הטכנולוגי מאיץ את הקידמה, הוא מייצר גם חוסר יציבות ודאגה.

עבודה וטכנולוגיה – לקחי ההיסטוריה

במידה והשפעת הטכנולוגיה על התעסוקה – במיוחד ביצירת עבודות והזדמנויות חדשות – לא ניתנת לניבוי וצפייה מראש, נשאלת השאלה אם ניתן ללמוד לקח כלשהו מהעבר? מחקרים המתבססים על מפקדי אוכלוסין שנערכו בארצות הברית ובאנגליה מלמדים על השינויים המובילים ב-20 השנים האחרונות:
● תחומי תעסוקה גדלים הכוללים עובדי הוראה, עובדים סיעודיים, יועצים ניהוליים ועסקיים, עובדי IT, עובדי רווחה וקהילה, אנשי תרבות, בידור ומדיה, אנשי פיננסים.
● תחומי התעסוקה המצטמצמים כוללים: סוחרים, עובדי טקסטיל, עובדי מתכת, עובדי דפוס, תעשייה תהליכית, מזכירות, חקלאים, עובדי כפיים.

אפשר להבחין בשינוי מהותי מעבודות הדורשות כוח פיזי לתחומים ה"רכים" של סיעוד, הוראה, הדרכה ושירותים. ובאחוזים, במהלך 20 השנים האחרונות חווינו:
● 365% עליה בעבודות קוגניטיביות ולא רוטיניות (ניהול, ייעוץ וכד').
● 168% עליה בעבודות ידניות לא רוטיניות לסיוע , (הוראה, הדרכה וכד').
● 66% ירידה בעבודות פקידותיות רוטיניות (דואר, בנקים וכד').
● 70% ירידה בעבודת כפיים רוטינית (עובדי תעשייה, חקלאות וכד').

המסקנות מכך:
● הטכנולוגיה מחליפה עובדים כמקור לאנרגיה וכוח בחקלאות ובתעשיה.
● מקומות עבודה חדשים נוצרים למנועי השינוי הטכנולוגי – מחשוב ותקשורת.
● מקומות עבודה חדשים נוצרים בסקטורים של עובדי ידע – רפואה/כלכלה, עסקים.
● השפעה על הורדת הוצאות בשירותים מבוססי טכנולוגיה – מדיה, תקשורת.

מסקנות

שינוי הוא תנאי הכרחי לשיפור רמת החיים והרווחה. עד למאה ה 18 מקומות העבודה היו קבועים ונועדו לעובדי כפיים בחקלאות שחיו בתנאים קשים. המהפכה התעשייתית ויישום מכונות הקיטור האיצו את הייצור והעיור ושיפרו את רווחת הפועלים והעובדים.

הטכנולוגיה שינתה את התפוקות ואת אורחות החיים ויצרה תחומי עשייה וסקטורים חדשים. הטכנולוגיה תמשיך להוזיל עלויות והמכונות יחליפו עבודות רוטיניות החוזרות על עצמן, אך ייווצרו צרכים לעיסוקים ועבודות חדשות.

200 השנים האחרונות מלמדות שלמרות שטכנולוגיות החליפו בני אדם, שוק העבודה גדל. העבודה של העתיד תאופיין ביותר אינטראקציה חברתית, ואמפתיה, מחשבה, יצירתיות וכישרוניות. צריך להתכונן לכך על ידי השקעה בחינוך ובהדרכה מהגילאים הצעירים ביותר.

התפתחות טכנולוגית מואצת משמעותה, המשך ההתעסקות בחינוך, הדרכה וחלוקת ההכנסות במסגרת הפוליטיקה הפנימית למשך שנים.