פסח – הזמן לשיפור היחסים בבית
חג החרות נושא אנרגיות רוחניות מדהימות שניתן לנצלן גם לשיקום מערכות היחסים בחיינו ● לא רק את החמץ הגשמי אנחנו צריכים לסלק ולשרוף ● הגיע הזמן לצאת ממצרים ולהיכנס אל הארץ המובטחת
השבוע הגיעו אליי זוג. היא, מנהלת בכירה באחת מחברות האינטגרציה, והוא – קצין בכיר בצבא.
"הוא שכח את יום ההולדת שלי. שוב. הוא חוזר הביתה מאוחר ובקושי מדבר איתי או עם הילדים שלנו".
"תמיד כשאנחנו יוצאים ביחד היא דוגרת על ה-iPhone שלה ולא מפסיקה לשחרר מיילים. אני נכנס הביתה והיא מתעלמת ממני. היא משפילה אותי לפני הילדים".
"אפשר לשאול אתכם משהו"? פניתי אל שניהם. "האם אתם אוהבים זה את זה? האם אתם רוצים להצליח? האם אתם רוצים בית מלא שמחת חיים ואוירה נעימה"?
דממה. רגעים חלפו. השקט בחדר היה כבד ועמוק.
"אני כן", היא ענתה בסוף. "אני רוצה שזה יצליח. אבל מה איתו? הוא צריך להשתנות".
ראיתי כיצד הלסת שלו מתהדקת. "אני רוצה שהילדים שלנו יגדלו בבית מלא אהבה. אבל למה רק אני חייב להשתנות? מה איתה"?
האם ניתן להתקדם מהמצב המייסר הזה של נישואין מקובעים? האם נגזר על הבעל ועל האישה להישאר כבולים למטענים הרגשיים שלהם לנצח, בלי יכולת לחיות יחד בשלום?
זוג זה חי את המצרים האישית שלו. הם מתייסרים ומפוכחים לחלוטין מכל אשליה – כיצד, אם כן, יוכלו שני אלה לצאת מהבלאגן כיחידה אחת?
סילוק החמץ
חג הפסח ממש בפתח. במה עוסק החג הזה באמת? למה אנחנו צריכים לנקות את הבתים שלנו מכל חמץ, לפני שחג הפסח מתחיל?
בערב שלפני ליל הסדר, אנחנו עורכים חיפוש לאור הנר. אנחנו סורקים כל סדק וחריץ, בודקים למעלה ולמטה, נוברים במגרות ומתחת למיטות ומוודאים שסילקנו מהבית כל פירור של חמץ. בבוקר שלמחרת אנו מוציאים את כל החמץ שנותר בבית ושורפים אותו, כולל החמץ שנמצא בחיפוש שערכנו בלילה הקודם. אנחנו משליכים את החמץ ללהבות ומקבלים את חג הפסח נקיים מחמץ.
חג הפסח נושא אנרגיות רוחניות מדהימות שניתן לנצלן גם לשיקום מערכות היחסים בחיינו. לא רק את החמץ הגשמי אנחנו צריכים לסלק ולשרוף. אם אנחנו רוצים לחוש בחוויית החירות האמיתית שחג הפסח מביא, עלינו לפתוח בסירוס התכונות השליליות שמכבידות עלינו.
"החמץ הרוחני" שלנו הוא החסרונות שפגמו במערכות היחסים שלנו ומנעו מאיתנו ליצור קשר עם בני אדם אחרים ועם אלוהים. מוטל עלינו לבדוק היטב בסדקים ובחורים של לבותינו במלוא הכנות: האם אני אגוצנטרי? נוטר טינה? סרקסטי ומתמקד בשלילי? ממהר לכעוס?
הגוף שלנו משמש משכן לנשמה, וחג הפסח מביא עמו את הכוח והאפשרות לנקות ולפתוח דף נקי. אולם ישנה תכונה אחת שמונעת מאיתנו לערוך "ניקיון נשמה רוחני".
לחם לעומת חמץ
הלחם שתופח מייצג אדם נפוח מיהירות וגאווה, אדם שחושב שהוא אף פעם לא טועה. הוא כל הזמן מתנשא, ומאמין שתמיד השני אשם.
"אשתי נודניקית, בעלי בלתי נסבל, הילדים שלי קשים, הבוס שלי מטורף". מצחיק שאף אחת מההאשמות האלה לא נפתחת ב"אני".
כדי לצאת מהמצרים האישית שלנו ולזכות לטעום את טעם החירות של פסח, אנחנו חייבים לשחרר את עצמנו מהחסרונות שמכבידים עלינו. נוכל לעשות זאת אם נלמד מהמצה.
המצה – שטוחה וצנועה – מלמדת אותנו ענווה מהי. זהו המפתח לבדוק את עצמנו מהחמץ הרוחני שדבק בליבותינו, וכשנוכל לעמוד מול חסרונותינו בכנות ולהכיר במעידות שלנו, או אז נוכל להתחיל באמת בתהליך ניקוי הנשמה.
לסלק כל פירור
"הקשיבו", אני אומר לבני הזוג. "שניכם רוצים שזה יצליח. מצוין. אבל שניכם רוצים שזה יצליח על ידי העברת האחריות לצד השני. נישואין דורשים עבודה קשה ועקבית, יכולת ורצון לחשוב על הצרכים של השני, לדעת לתת לשני בהתמדה, אבל זאת חייבת להיות העבודה שלכם".
"אם כל מה שתעשו זה לערוך רשימות של כל התלונות שלכם ולהטיל את מלוא האחריות לשינוי על הצד השני, לא תשיגו כלום. האמונה שכל האשמה נמצאת בצד השני היא יהירה, ומה שאנחנו צריכים לעשות הוא לדון כיצד כל אחד מכם יכול להחזיר את האהבה לחיי הזוגיות שלכם".
בפעם הראשונה באותו לילה, הבעל והאישה הביטו זה בזה וחייכו.
"אז איפה מתחילים?" היא שאלה.
"פסח נותן לנו את המפתח", עניתי. "אתם יודעים שלפני שפסח נכנס, אנחנו צריכים לרוקן את הכיסים מכל פירור קטן שאולי דבק בהם"?
"הלילה אנחנו עומדים לרוקן את כיסינו. אתם מסתובבים עם הפגיעות הקטנות האלה, עם כל אותם פירורים שדבקו בכם. בואו נשכח ונסלח, ונפתח דף חדש. אחר כך נשוחח מה כל אחד מכם יכול לעשות כדי לבנות אמון והבנה. אבל תחילה אתם חייבים לסלוח ולשכוח. האם לא זאת מהות האהבה"?
בפסח זה, שחררו את עצמכם מאותן תכונות שליליות שמכבידות עליכם. קבלו את היום מתוך ענווה להאזין לאלה שאהבתם אך נפגעתם מהם. חפשו בכל חור בליבכם, ובערו מעצמכם את החמץ הרוחני שגרם לכם להתנתק. רוקנו את הכיסים מאותם פירורים מצערים. הגיע הזמן לצאת ממצרים ולהיכנס אל הארץ המובטחת. בהצלחה!
תגובות
(0)