לשמור על המותג "סייבר"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע אתמול (ד') כי הוא חוזר בו מכוונתו להגביר את הפיקוח על הסייבר. יש לברך על החלטה זו, שאילו הייתה יוצאת לפועל היה ביכולתה לגרום נזק בלתי הפיך לתעשיית ייצוא הסייבר הישראלית. נתניהו נענה לפניותיהם של ראשי התעשייה בארץ, מנכ"לי חברות ההיי-טק, שהזהירו את ראש הממשלה מפני יישום דרישת משרד הביטחון ומטה הסייבר במשרד ראש הממשלה להכליל את ייצוא הסייבר תחת הפיקוח הביטחוני המחמיר שמטילה ישראל על ייצוא ביטחוני.

על פי נתוני IVC האחרונים, תעשיית הסייבר הישראלית מונה 430 חברות, מתוכן 19 חברות ציבוריות גלובליות. שוק הסייבר הישראלי מניב השקעות של חצי מיליארד דולר והחברות הפועלות בו מעסיקות 10% מכלל העובדים בתעשיית ההיי-טק. בדיעבד מסתבר שחברות הסייבר הן יציבות ואחת מתוך שתיים שקמו לפני 20 שנים עדיין שורדות. זהו יחס לא טיפוסי בענף ההיי-טק.

בחברות אלה משקיעים גורמים זרים, קרנות הון-סיכון, חברות גלובליות שיש להן פעילות בישראל וכמובן משקיעים ישראליים. משקיעים לא אוהבים רגולציה. הם לומדים לחיות איתה כל עוד היא יציבה, גבולותיה משורטטים מראש ואפשר לתכנן ולהיערך על פיה זמן רב לפני, ואולי עוד בטרם מחליטים להשקיע באותם חברות. כך זה בישראל וכך זה ברחבי העולם. שינוי רגולטורי כמו שהאגף לפיקוח ייצוא ביטחוני הציע היה צובע בצבעים שונים לגמרי את תעשיית הסייבר הישראלית, שמפרנסת אלפי אנשים. חותמת של גוף ביטחוני מעולם לא הייתה מקדם מכירות יעיל בעולמות שאינם צבא וביטחון. אמנם, לסייבר יש קונוטציה של נושא ביטחוני, אבל זה רק פן אחד של התחום והפתרונות שמוצעים לגופים אזרחיים שצריכים להגן על המידע שלהם לא חייבים לשאת חותמת צבאית.

מעבר לזה, בעצם ההחלטה יש אמירה חשובה מאוד של הרגולטור עצמו, שייתכן שמסמלת שינוי כיוון אצלו או הפנמה של עקרון חשוב. הממשלה, כמי שאחראית על הנושא, העדיפה להשאיר את המותג "סייבר", שיש לו גם היבטים כלכליים חשובים לא פחות למשק הישראלי, על פני היצמדות לחוקים ותקנות, חשובים ככל שיהיו, בהיבט הביטחוני לאומי.

מערכת אנשים ומחשבים תפיק מוסף מיוחד לתעשיית הסייבר, שיופיע במגזין המודפס מנהיגים (לגרסת האונליין שלו לחצו כאן), שיראה אור בחודש יוני השנה.

הקו השברירי של החברות הרב לאומיות

עובדי אינטל (Intel) בישראל לא ציפו ל-"מתנת" חג כזו: הודעה דרמטית של מנהלי החברה העולמית על פיטורים של 11% מכלל העובדים. ההודעה יצרה ענן של אי ודאות ודאגה בקרב עובדי אינטל בארץ, ולא במקרה.

בשנים האחרונות מתנהל בישראל ויכוח ציבורי, לא מידתי ולא מבוסס עובדות, סביב שיעורי המס שחברות אלה משלמות, או לא משלמות. תוך כדי הוויכוח נוצרה בקרב חלקים גדולים של הציבור תדמית שסימנה את החברות הגלובליות שפועלות בישראל כאויבות הציבור, כאלה שניצבות בשורה אחת עם הטייקונים שעושים תספורות ועוד כל מיני תרגילים שהישראלי הממוצע מתעב.

רק לפני זמן לא רב התפרסמה הודעה לפיה הממשלה תגביר את גביית המסים מחברות רב לאומיות שפועלות בישראל, ובעיקר חברות היי-טק. ההודעה זכתה למחיאות כפיים מפוקפקות מהטריבונה מצד גורמים שונים, כולל אנשי ציבור, שקראו "לטפל" בחברות אלה. מיד לאחר מכן צוטט גיל שווייד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט (Check Point), שהזהיר שאם הממשלה תמשיך להציק לחברות הגלובליות שמייצאות לחו"ל, היא עלולה למצוא את עצמה בוקר אחד ללא החברות האלה.

החברות הישראליות, ובעיקר אלה הזרות הפועלות בישראל, נעות על קו שברירי ביותר. הן באות לכאן קודם כל בגלל האינטרסים הכלכליים שלהן, בגלל הערך המוסף של הערך האנושי המקומי. אולם, לחברות אלה יש את הגמישות הנדרשת כדי לבצע התאמות בפעילות שלהן, מכל סיבה שהיא. התאמות כגון זו שאינטל עומדת לעשות יכולות להנחית מכה קשה על המשק הישראלי השברירי ממילא.

העובדה שבמשך כמה שנים דאגו אנשים בעלי אינטרסים מסוימים ופקידים צרי אופק לצייר את החברות האלה כאילו הן משתמטות ממס או גוזלות את קופת המדינה עלולה לעלות לנו ביוקר.  כל סכום שייגבה כחוק מהחברות האלה, כחלק ממדיניות אכיפה, לא שווה עובד מפוטר אחד בקריית גת.

הפרשנים והיועצים למיניהם, שנוהגים להופיע מעל כל במה בכל פעם שעולה לדיון סוגיית המיסוי של החברות הזרות, צריכים כעת לעשות חשבון נפש ולהביט בלבן שבעיניים של אותם עובדים, שיקבלו בקרוב מכתבי פיטורים וייזרקו אל שוק העבודה.

מכאן המסקנה היא שכשמדברים על חברות בינלאומיות שבאות לישראל, ומפעילות פה שלוחות מקומיות, צריך לשנות את טון הדיבור ולהיזהר באמרות שחצניות שאומרות "הם לא ילכו לשום מקום".

ההודעה של אינטל מאתמול צריכה ללמד אותנו לקח שאולי החברות האלה לא ילכו לשום מקום אבל הרבה מאוד עובדים שלהן, תושבי ישראל, יפוטרו, ואף אחד לא מבטיח להם מקום חלופי. קצת דרך ארץ לא תזיק גם פה.

חשיבות ההתארגנות של עובדי ההיי-טק

ויש עוד תובנה אחת מסיפור אינטל, רלוונטית לחג המתקרב: ההודעה של החברה מוכיחה שוב עד כמה העבודה בחברות היי-טק היא אולי משתלמת, מתגמלת היטב את מי שעובד בה, אבל היא לא מבטיחה יציבות וביטחון תעסוקתי. לכן, יש כיום חשיבות גדולה יותר מתמיד להתארגנות של עובדים בחברות היי-טק.

התופעה הזו מתגברת בשנים האחרונות, ויותר ויותר הנהלות ממתנות את ההתנגדות שלהן להתארגנויות ולוועדים. הן מבינות שעבודה מתגמלת אינה חזות הכול ושחשוב לאפשר לעובדים לדאוג לעצמם לימי סגריר, שיכולים להגיע בכל רגע.

חג שמח לכל קוראי המדור.