"התקשוב מוביל לא בכוח הזרוע – אלא בכוח המוח"
השנה הגיעה האחריות על הדגל ביום העצמאות לאגף התקשוב ● רס״ן שרית כהן, קצינה באגף, תוביל את חוליית הדגלנים בטקס יום העצמאות ● מיוחד לאנשים ומחשבים: טור אישי
לפני 11 שנים, שנתיים בלבד לאחר הקמתו, קיבל לראשונה אגף התקשוב את דגל מדינת ישראל למשמורת במסגרת אירועי יום העצמאות. היה זה אירוע מרגש ומשמעותי, שסימל עבורנו את התחלת הבניה של האגף בראיה לעתידו של צה"ל.
השבוע, 13 שנים לאחר הקמת האגף, אנו מקבלים את הדגל למשמורת בפעם השנייה. הפעם, העברת הדגל מאגף המודיעין מלמדת על התייצבות של אגף התקשוב. כיום מדובר באגף משמעותי ומתעצם בצה"ל הנמצא במרכז העשייה, ויכולותיו משמעותיות לתפקודו בשגרה והכנתו של צה״ל ליום קריאה.
בתפקידי באגף התקשוב אני משמשת כראש מדור שוב"ל ביחידת מצפ"ן של חטיבת ההתעצמות, ומנהלת פרויקטים של פיתוח אמצעי שליטה ובקרה למול אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה.
לראייתי, העשייה שלנו היא חשובה ומשמעותית לתפקודו של צה"ל בשגרה ובעתיד גם בחירום. היא מסמלת את התעצמותו של האגף בעשייה רב-זרועית למול גופים אחרים. ההתעצמות טכנולוגית באה לידי ביטוי בפיתוח אמצעים לזרועות השונות. ישנה גם שוויוניות רבה בעשייה שלנו, כ-85% מהמדור מורכב מנשים, דבר שהוא כלל לא מובן מאליו בצה"ל, אך נחרט על דגלו של האגף.
לאורך החזרות המתישות, שמתנהלות בחודשים האחרונים, אני זוכה לפגוש משרתים רבים מאגף התקשוב ומחיל המודיעין, ולהיוודע לעשייה שלנו כמו גם לעשייה שלהם. חשיפה זו מלמדת אותי רבות על המשמעות העמוקה של העברת הדגל מאגף המודיעין לאגף התקשוב.
אגף המודיעין הוא מרכז גדול ומשמעותי, בעל חשיבות גדולה להצלחת צה"ל ולהגנה על מדינת ישראל בשגרה ובחירום, מאז הקמת המדינה. אגף התקשוב, לעומתו, קיים 13 שנים בלבד. אך למרות זאת, הוא עושה צעדים משמעותיים של התמצבות כאחד הגופים המשפיעים ביותר בצה"ל, תוך למידה ושיתוף פעולה פורה עם אגף המודיעין, שבא לידי ביטוי בפיתוח, התייעצות ושימוש הדדי באמצעים.
השילוביות הרב-זרועית בצה"ל, אחת מספינות הדגל של אגף התקשוב, באה לידי ביטוי רבות בעבודה אל מול אגף המודיעין, ומורגשת גם במפגש עם האנשים בחזרות להעברת הדגל.
מבחינתי, מאז שאני זוכרת את עצמי, טקס העברת הדגל ביום העצמאות הוא סמל לציונות, לחיבור למדינה ולאהבת הארץ, ערכים משמעותיים שלטעמי מהווים חלק מהווייתו של כל קצין בצה"ל.
צעידתם של שני גופים חזקים כמו אגף התקשוב וחיל המודיעין כתף אל כתף, גופים מובילים ולאו דווקא בכוח הזרוע אלא בכוח המוח, הפיתוח וההמצאה, מלמדת רבות על התעצמותנו במדינה והתפתחותנו כצבא. השבוע, כשאעמוד בראש החוליה הראשית של אגף התקשוב, דבר שלי אישית היה חשוב לבצע, אני בטוחה שאבכה. לא מתוך חולשה ולא מתוך לחץ, אלא מתוך הבנה של גודל המעמד.
יכולתנו כקצינים בצבא ההגנה לישראל ללבוש מדים ולענוד את דרגותינו, להצדיע לדגל המדינה שמתנוסס בגאווה, לאחר שבועיים עמוסים ברגש והיסטוריה בהם אנו זוכרים את קורבנות השואה ואת החללים שנפלו על הקמתה של המדינה וההגנה עליה, אלו הדברים עליהם אנחנו נלחמים. ההבנה שאין לנו ארץ אחרת, והמשימה להגן עליה ועל תושביה מוטלת עלינו כצבא העם.
בתור קצינה טכנולוגית, אני מרגישה זאת גם מתוך תחושת השליחות שנובעת מביצוע התפקיד שלי במסגרת שירות קבע ולא במסגרת אזרחית, בה בוודאי ניתן היה להתקדם יותר מהר או להרוויח יותר כסף. אבל אנחנו קודם כל מפקדים בצה"ל. והעובדה שמדי פעם ניתנת לנו האפשרות לעשות הפסקה מהפיתוח והפרויקטים ולקחת חלק באירוע כל כך גדול, חשוב ומרכזי בהוויה של מדינת ישראל, זה מבחינתי חשוב מאד.
כשאגיע למעמד העברת הדגל, אסתכל לקהל. בעלי ושלושת ילדיי יהיו שם. מאז שהם זוכרים את עצמם, הילדים שלי יודעים כמה משמעותי הטקס הזה, וכבר שבועות שהם מתרגשים לקראתו.
גם פה, כמו בכל מקום אחר בשירות הקבע של משרת צה"ל, המשפחה היא הערך החשוב ביותר ובלעדיהם לא ניתן לבצע שום דבר. התמיכה שלהם בתקופות לחוצות וקשות, בהן למצוא את הזמן להגיע הביתה ולבלות עמם זו משימה קשה עד בלתי אפשרית, היא שמאפשרת לי ולכל משרת אחר בצה"ל לבצע את עבודתנו. היכולת שלי כאם וכקצינה בצה"ל להראות לילדיי מה זה הטקס ומה היא אהבת הארץ, ושהצבא מייצר את זכות הקיום שלנו במדינה – היא זכות.
תגובות
(0)