על פיתוח הקריירה השלישית והתנדבות

בנימה אישית, כשפורשים אחרי 47 שנות פעילות, 22 מהן בקריירה צבאית וחצי יובל בקריירה עסקית מגוונת, מה עושים? למי פונים כאשר נדרשת עזרה בחשיבה – ואיך ממשיכים מכאן?

ראשית, מומלץ להפוך את המורכב לפשוט ולצמצם את רמת המורכבות מאי-הוודאות; להציג אלטרנטיבות ותסריטים המבהירים תועלות, סיכונים, סיבות ומשמעויות. לחשוב על האלטרנטיבה המועדפת ולקבל את ההחלטה בעצמך, מתוך ידיעה והבנה כי מותר לטעות ולתהות ולפעמים אף לחזור לנקודת ההתחלה.

סוד העניין, לדעתי, הוא בניהול הקריירה כמו עסק. בשלב הראשון צריך לתכנן את האסטרטגיה, להכיר את עצמך על חולשותיך ועוצמותיך, להכיר את ההתמחויות הייחודיות שלך, איך אתה מתפקד, איך אתה לומד ומהם הערכים שלך. הוסף לכך את ההזדמנויות והאיומים שבעולם החדש, תהיה ריאלי ומוכן להתגמש, לחדש ולהתאים עצמך. לדוגמה:

●  עוצמות כמו ניסיון בעבודה, ידע טכנולוגי, כישורים ייחודיים, תכונות אופי אישיות וקשרים.
●  חולשות כמו חוסר בניסיון מספק בעבודה, מודעות עצמית נמוכה, כישורים חסרים, תכונות אופי בעיתיות.

מספר פעמים במהלך הקריירה אנחנו שואלים את עצמנו "מה נעשה כשנהיה גדולים"? ותוהים באיזה מסלול לבחור להמשך הקריירה.

אנחנו מגיעים לנקודה זו:
● עם אוסף מגוון של ידע, כישורים, התנהגויות ויכולות

● הבנה טובה היכן אנחנו נמצאים בסולם ההתמחויות:
• המתלמד (Novice) – חדש בתחום שהידע שלו מסתכם במה שלמד.
• המתמחה (Trainee) – עם מעט ניסיון מעשי אך יכול לבצע באופן עצמאי משימות מסוימות עם מינימום השגחה.
• המוסמך (Competent) – בעל ידע טוב בתחומים הרלוונטיים ויכול להתמודד באופן עצמאי.
• הבקיא (Proficient) – בעל ידע מעמיק בתחומים הרלוונטיים.
• המומחה (Expert) – בעל הסמכות בידע הספציפי ובעל היכולת לחדש.
• המומחה המוביל (Specialist) – מוביל הדעה ובעל הידע הרב ביותר בתחום.

● הוסיפו לכך את ההזדמנויות שבעולם החדש, אותם תנאים חיצוניים חיוביים שאינך יכול לשלוט בהם אך יכולים לתת לך יתרון, וגם את האיומים שאינך יכול לשלוט בהם אך ניתן ללמוד מהם.

ההזדמנויות נמצאות בשלושה צירים מרכזיים:
● ציר התעשייה (Industry) – ממשל, בנקאות, אנרגיה, בריאות, חינוך, ייצור, מסחר ועוד.
● ציר ההתמחות (Competency) – ניהול תהליכים, ניתוח ומבנה נתונים, ארכיטקטורה ועוד.
● הציר הפונקציונאלי (Function) – פיתוח מוצרים, חדשנות ויזמות, תשתיות, פיתוח תוכנה ועוד.

האסטרטגיה שגיבשתי לבסוף מתמקדת בהתנדבות להעברה (טרנספורמציה) של הניסיון הניהולי/עסקי שרכשתי בתעשייה הדיגיטלית (טכנולוגיית המידע) לדור הבא (סטודנטים, יזמים צעירים, מנהלים חדשים, אוכלוסיות מגדריות, קצינים צעירים ועוד).

למה התנדבות?

ההתנדבות פתוחה בפני כולם, שווה לכל נפש ואינה מצריכה השקעה כספית כלשהי. לכן, הבה נבחן תחילה לא מה עלינו לתת בעת שאנו מתנדבים – אלא דווקא מה ההתנדבות נותנת לנו.

● מסגרת חברתית – בכל מעשה התנדבותי נרקמת מסגרת חברתית ומתפתחים יחסים מיוחדים בין כל השותפים לאותה התנדבות. אלה הם יחסים של רעות עמוקה, של אכפתיות הדדית, של שיתוף פעולה, ושל הערכה אמיתית של איש כלפי רעהו.

●  הכרה בחשיבות וביכולת – בכל מעשה התנדבותי משדרים למתנדב הערכה רבה על תרומתו והוקרה למעשיו. במובן מסוים זוהי הכרה נוספת ביכולתנו (ידע, מומחיות, כשרון, יכולת, ועוד) . אין ספק שהתמורה המתקבלת ממעשה ההתנדבות עולה לאין שיעור על ההשקעה.

● עזרה לזולת – אחד הסיפוקים היותר גדולים נגרמים עקב הסיוע שאנו יכולים לתת לאחרים, בעיקר כאלה הנמצאים בנקודת מפנה בחייהם כמו: שחרור מהצבא, סיום לימודים, יציאה לשוק העבודה, שינוי קריירה וכדומה. תחושה זו נכונה בכל גיל.

מצד הנתינה כרוכה ההתנדבות במחיר לא גדול. המתנדב רשאי להחליט על המינון והתכיפות של התנדבותו, להגבירה או לדללה לפי העומס המוטל עליו, לערוך בה הפוגה קלה או ממושכת, ואפילו להפסיקה כליל, מבלי שיהיה עליו לתת דין וחשבון לאיש.