שעשועי מוח לתחילת הקיץ

אם למישהו היה עוד ספק שאנחנו עומדים לעבור קיץ חם, וכנראה אפילו מאוד, באו השבועות האחרונים שכל אחד מהם התגאה בכמה ימים של שרב אימים.

כן, 40 מעלות באזורים נרחבים בארץ, וחום יולי-אוגוסט עוד נמצא מעבר לפינה המזיעה, פינת מזגן-פועל-בלי-הפסקה.

אז כן, במזג אוויר כזה, אם לרגע הקירור לא מתפקד או צריכים איכשהו להגיע לרחובות החשופים, קשה לומר שלקופסה על הכתפיים יש יכולת תפקוד מלאה – אם מוציאים מהתמונה כושר ייצור זיעה – האם זה אומר שלא צריך להפעיל אותה בכלל?

אז אפשר לעשות את זה בקלות משהו, באופן שכן יגרום להאטת הזליגה של תאי המוח האפורים לחשכת האינסוף, אבל לא יגרום להרגיש שמפעילים עומס מיותר במקומות מיותרים, ובאופן שגם יצליח לבדר אתכם במקצת ואפילו להעביר נסיעות ארוכות בקלות משהו, במיוחד מכיוון שכל מה שאני הולך להציע כאן, וכמובן מדובר במשחקים, יש לו מוטיב מסוים של היתכנות להתמכרות.

1 Dimension

ונתחיל עם משהו שהוא כל כך פשוט, כל כך קל למשחק ועם זאת מהווה אתגר רציני. בדיוק מסוג המשחקים שאני, באופן אישי, אוהב: קל לשחק – קשה לנצח.

שם המשחק מספר בעצם כמה הוא פשוט – הוא מבוסס על קו דק במרכז המסך שעליו יורדים אסימונים צבעוניים וכל מה שצריך הוא ללחוץ על הכפתורים הצבעוניים למטה כדי לשלוח במעלה הקו אסימונים צבעוניים שמטרתם לחסל את אלה שיורדים. זה קורה כמובן אם זה שיורד וזה שעולה הם בדיוק באותו צבע.

נשמע פשוט? אכן. אבל מאוד מאוד לא קל, גם ברמה הכי קלה – וזאת מפני שאם מפספסים צבע אז הוא מצטרף לאלה שצריך להשמיד. מעבר לכך המהירות גוברת, אבל לפעמים גם אם האטה לרגע, הרווחים בין האסימונים משתנים, וברמות הגבוהות יותר יש גם יותר צבעים.

אני מבטיח לכם שעד מהרה אתם תברכו את יוצר המשחק בסגנון של בלעם.

לאנדרואיד בלבד. להורדה לחצו כאן.

RGB Express

המשחק הזה הוא בסגנון מוכר היטב שנקרא לו "צינורות" – לחבר נקודות על המסך בצבעים הנכונים בלי שצבע אחד יפריע לשני. יש הרבה גרסאות למשחק הזה, וזו אחת החמודות שבהן וגם יש בה טוויסט שאולי לא תמצאו במקום אחר, והגרפיקה ממש מהנה – גם אם לא מדובר במשחק תלת-מימד צעקני.

המטרה היא להוביל את המשאית כך שהיא תאסוף את המטען ותוריד אותו במפעל, וכמובן צריכה להיות התאמה בין צבע המשאית לצבע המטען ולצבע המפעל. יש שלבים שיש יותר ממטען אחד מכל צבע, וכמובן יותר ממפעל אחד, והמשאית אינה יכולה להגיע למפעל אם אין עליה מטען והיא גם לא יכולה לשאת יותר משלושה מטענים.

וחוץ מזה, כמו בסנייק, אסור לה לחזור על המסלול של עצמה, אבל מותר לפנות באותו צומת לכיוון אחר, ובמקרה שיש כבר כמה משאיות על הלוח – בצבעים אחרים – אסור למשאית להתנגש עם משאית אחרת, כך שלפעמים גם צריך לדעת לבחור מסלול שיתזמן נכון את הנסיעות של כל המשאיות אם הן צריכות לחלוף באותה נקודה.

המשחק מחולק לערים, שכל עיר שמתקדמים אליה מייצגת רמת קושי הולכת וגוברת,ובכל עיר יש 10 שלבים. וכן, גם זה משחק שקל מאוד ללמוד לשחק וקשה מאוד ללמוד להצליח בו.

לאנדרואיד לחצו כאן.

ל-iOS ב-1.99 דולר, לחצו כאן.

Alphabear

לאחרונה זכה המשחק הזה באחד מפרסי ההערכה של גוגל (Google), ולא בכדי. הוא מגיע מבית Spry Fox שאחראית לאחד המשחקים הכי חכמים שאני מכיר, ושמו Triple Town. אם איני טועה המלצתי עליו במדור הזה בעבר הדי-רחוק. במקרה הזה צריך קצת להפעיל את השכל יותר כי צריך לדעת להרכיב מילים באנגלית – ואם תרצו, זה אחלה כלי לחידוד השפה לדוברי וכותבי קיבוצניקית שכמונו.

במשחק הזה, בכל לוח, צריך לחבר מאבני אותיות מילים כמה שיותר ארוכות, וכמו בשבץ-נא, זה לא רק האורך אלא גם הניקוד של האות. המטרה היא להגיע לתוצאת מינימום כלשהי, שלניקוד מוסיפים בסוף כל סיבוב את הדובים שנוצרים במהלך יצירת המילים בריבועים שמתרוקנים. ככל שהדוב יותר גדול, ובאופן אידיאלי בסוף הסיבוב יהיה רק דוב אחד שתופס את כל לוח המשחק, כך הבונוס יותר גדול – הרבה יותר גדול.

במהלך הדרך חושפים דובים חדשים, וכל דוב שכזה מעניק בונוס מסוים לתוצאה הסופית, או עוזר במהלך סביבו המשחק. כל דוב גם זקוק למנוחה לאחר כל סיבוב בו הוא משתתף, כך שאי אפשר להשתמש באותם דובים כל הזמן – בכל סבב אפשר בסופו של דבר להשתמש בשלושה שובבים. זמן ההמתנה עד שדוב יכול לחזור לשימוש משתנה בין הסוגים, ולעיתים מוצאים דובים זהים שבמקרה כזה הרמה של הדוב וההשפעה שלו עולה.

עוד דבר שצריך לשים אליו לב, הוא שאם לא מוציאים אבנים מהלוח הן משנות את צבען לגוון האדום, ובסופו של דבר הופכות לסלעים שכבר לא ניתן להוציא, מה שכמובן פוגע בגודל הדובים אליו אפשר להגיע.

יש הרבה הומור בגרפיקה עצמה וגם במעברים, כולל משפטים מצחיקים ואפילו חכמים שמבוססים על המילים שמוצאים במהלך הסבב. באמת מומלץ מאוד.

לאנדרואיד לחצו כאן.

ל-iOS לחצו כאן.