האם ייתכן שכל הערים בישראל חכמות?

המושג ערים חכמות מעסיק רבים בענף ה-IT הארגוני בשאלה החוזרת על עצמה – מהי בכלל עיר חכמה ומי היא העיר החכמה בישראל?

סקרים רבים המנסים לנתח את הנושא מכל כיוון אפשרי, בהם השתתפו ראשי עיריות ובעלי תפקידים אחרים בעיריות, כבר נעשו – ועוד רבים אחרים ייעשו בעתיד, במטרה לנסות ולהגדיר את הנושא.

המסקנה אותה לכאורה ניתן היה להסיק משיחותי עם ראשי ערים ובעלי תפקידים אחרים בערים, הינה שכל הערים בישראל הינן ערים חכמות. והסיבות לכך הן:

● נסו למצוא ראש העיר אחד אשר ישיב לשאלה "האם העיר שתחת ניהולו היא עיר חכמה", בתשובה "לא". ברור לכולם שאף ראש עיר לא יופיע בכותרות העיתונות עם אמירה שהעיר אותה הוא מנהל אינה חכמה.

● נסו למצוא עיר שאין בה מערכות מחשוב אלו או אחרות – כמובן שלא תמצאו עיר שכזו ולפיכך, נשמעת לעיתים קרובות הטענה שעיר שניהולה מתבצע באמצעות מערכות ממוחשבות הינה עיר חכמה.

● טיעון שנשמע לעיתים קרובות הינו שעיר חכמה הינה עיר ששמה את התושב במרכז. האם ישנה עיר בישראל ובעולם כולו שתצהיר שבעיר שלה התושב אינו מצוי במרכז?

● עיר חכמה הינה עיר ששמה אל מול עיניה את נושא החיסכון האנרגטי והתקינה (או מתכננת להתקין) ברחבי העיר נורות חסכוניות – האם ישנה רשות מקומית שמתקינה כיום נורות מהסוג הישן הצורכות אנרגיה רבה, במקום להתקין נורות חסכוניות? שהרי כל ראש רשות וכל גזבר רשות נמצאים תחת אותו הלחץ של הקטנת העלויות השוטפות.

● נושא נוסף עליו מדברים בעולם של ערים חכמות הינו עמודי תאורה חכמים, המאפשרים יכולות נוספות כדוגמת צמתי תקשורת אלחוטית, לחצני מצוקה ומערכות כריזה. גם כאן, אין עיר חכמה שלא תבנה שכונה חדשה עם מערכות תאורה מתקדמות ומבוקרות מרחוק. כמובן שהחלפת כל עמודי התאורה בעיר הינו פרויקט הדורש תקציבי עתק שלא בנמצא אצל הרשויות המקומיות, אלא אם כן הן הצליחו לגייס מקורות מימון חיצוניים.

● עיר חכמה הינה עיר שיש לה מרכז בקרה אחוד אליו מגיעים דיווחים ממגוון רחב של מצלמות תנועה ומצלמות אבטחה, ממגוון רחב של חיישנים הפרוסים בעיר כדוגמת חיישני זיהום אוויר, חיישני רעש, מוקד בקרת הרמזורים ועוד. מרכז בקרה מצוי בדרך כלל בקרבת מוקד פניות התושבים ולעיתים שני המרכזים אף מצויים באותו החלל. ובכן – בכל עיר בישראל קיים מרכז בקרה זה או אחר המשמש כקו ראשון לפניות תושבים וקיים גם מרכז בקרה אליו מוזרם המידע מהמערכות השונות הפזורות בעיר.

● עיר חכמה הינה עיר המאפשרת לפקחי הרשות העירונית יכולות של דיווח מרחוק באמצעות סמארטפונים או טאבלטים. בכל הרשויות, המצב כיום הינו שכל פקח יכול לדווח באמצעות מכשירו הסלולרי אל מוקד הפיקוח על כל אירוע שהתרחש.

● מדדי מים חכמים הינו נושא נוסף הרלוונטי לעולם הערים החכמות – גם בנושא זה – אין עיר המקימה שכונה חדשה, אשר בה תאגיד המים בוחר במודע להתקין מוני מים ללא קריאה מרחוק.

● חניה חכמה הינו נושא המקושר גם הוא לעולם העיר החכמה – כאן המצב פשוט עוד יותר – בכל עיר ישנם חניונים חכמים הכוללים גם שילוט בכבישים המובילים אליהם. השילוט מציג את מספר מקומות החניה הפנויים בחניונים השונים. ובערים בהם לא קיים שילוט שכזה, סביר שכלל לא קיימת בעיר בעיית חנייה.

● ממשק רשות-תושב חכם – בכל עיר בישראל קיים אתר אינטרנט, הניתן לצפייה גם באמצעות מכשירי המובייל, המאפשר לתושבים לצרוך שירותים. חלק מהערים הוסיפו גם ממשק של אפליקציה רשותית המאפשרת בגדול את צריכת אותם השירותים עם התאמה ליכולות מכשיר הקצה.

הייתי יכול להמשיך את רשימת הנושאים בנקודות כדוגמת מיחזור, הפרדת אשפה במקור, רישום לגני הילדים ולבתי הספר, אשר גם הן ממומשות בצורה זו או אחרת בכל רשות.

מכל הנקודות מעלה ניתן להסיק בוודאות שמכיוון שלא קיים מדד לגודל חוכמתה של עיר חכמה, כל הערים בישראל, אשר בכולן קיימות מערכות מחשוב אלו או אחרות, אשר בכולן קיים מרכז בקרה זה או אחר ואשר בכולן יש מערכות המאפשרות שליטה ובקרה מרחוק בצורה זו או אחרת, הינן ערים חכמות. אך, האם באמת כל הערים בישראל חכמות? והאם באמת כל הערים בישראל חכמות באותה המידה?

התשובה לשאלה מורכבת זו תלויה במי השואל. על פניו – כל הערים בישראל חכמות. אך בפועל, רק עיר שתשכיל לאסוף את אוסף המידע העצום המגיע מתושבי הרשות ומהחיישנים השונים הפזורים בעיר, ולהפיק ממנו תובנות אמיתיות אשר מצד אחד ישפרו את השירות לאזרח ומצד שני יקטינו את הוצאות הרשות, תוגדר כעיר חכמה באמת.

הכותב הינו מנכ"ל אלתרנט, יועץ בכיר בנושא ערים חכמות והאינטרנט של עצמים.