סוד ההצלחה: לא רק לימודי מתמטיקה

משרד החינוך, בהובלתו של שר החינוך, נפתלי בנט, יצא לא מכבר בקמפיין חובק מדיות, שמעודד בני נוער לצלול אל נבכי תחומי המדעים וללמוד חמש יחידות במקצועות כמו מתמטיקה ופיזיקה. הסלוגן שמוביל את הקמפיין הוא "לתת חמש להיי-טקיסטים".

הרציונל שעומד מאחורי המהלך של זריקת המוטיבציה ללימודים ריאליים מוגברים הוא שלימוד מתמטיקה ומדעים, ברמה הגבוהה ביותר המוצעת במערכת החינוך, פותח דלת ללימודים אקדמיים במקצועות ההנדסה וההיי-טק במוסדות הלימוד המובילים, ומנתב את דרכם של המוכשרים לעתיד מזהיר יותר בקריירה ממוקדת טכנולוגיה.

ואולם, הזרעים של ההזדמנויות הגדולות להצלחה לא בהכרח נובטים מחמש יחידות לימוד במתמטיקה. על מנת לכוון אל המטרה ולא להחטיא, יש צורך בכרטיס כניסה מאתגר ומורכב יותר.

כמנהל חממה טכנולוגית, המלווה סטארט-אפים צעירים משלב הרעיון הראשוני דרך פיתוח המוצר ועד להפיכת החברה למסחרית ויציאתה המבורכת לשווקים, אני סבור שתמונת ההצלחה בהיי-טק צבעונית ורבת פנים בהרבה. ההצלחה דורשת לא רק טכנולוגיה ומדע, אלא גם כישורים רבים אחרים מדיסציפלינות כמו מדעי החברה והרוח.

אין ספק שבסיס מדעי רחב ומעמיק מעניק יתרון עבור מי שחפץ לעסוק במחקר ופיתוח, וקריטי לפיתוח הטכנולוגי בסטארט-אפים. ואולם, אין להתעלם מהעובדה שכישורים אחרים מבחינים לא פעם בין הצלחה לכישלון של מיזם זה או אחר. יכולות שיווק, כריזמה אישית וכישורי ניהול מסייעים ליזמים לסחוף אחריהם משקיעים פוטנציאליים, להניע צוות מחקר לפעולה ולפלס דרך בין ים של מתחרים. כישורים בינאישיים, הבנה בסיסית בפסיכולוגיה, אופי יזמי, צימאון לידע ורעב להצלחה הם מרכיבים קריטיים להנעת אנשים. הבנה כלכלית ועסקית קריטית לכל מיזם, שכן בסופו של דבר, הצלחת הסטארט-אפים נבחנת בראש ובראשונה בפרמטרים אלה. וכמובן, יש צורך בצוותים אדמיניסטרטיביים ותפעוליים, כתבים טכניים, מתרגמים בשפות שונות, בלוגרים מוצלחים ועוד.

לא רק לימודים ריאליים

"בתי הקברות" הווירטואליים של תעשיית ההיי-טק הישראלית מלאים בחברות סטארט-אפ עם רעיונות טכנולוגיים פורצי דרך ומוצלחים, שכשלו עקב מחסור בצוות מוכשר ומנוסה בשיווק ובניהול. העדר בקיאות והיכרות צפופה עם הדרכים לגיוס משקיעים, התנהלות מול קרנות הון-סיכון, אנג'לים, מוסדות המדען הראשי וגורמים רלוונטיים מחו"ל מביאה חברות הזנק רבות לשוקת פיננסית שבורה, ומכאן קצרה הדרך להתרסקותו של החזון. אחת הבעיות המרכזיות בהיי-טק הישראלי, שגורמת לחוסר יכולת לגדל חברות ענק בסגנון אמריקני, היא היעדר ידע ויכולת שיווקית, הגם שחברות ישראליות משתפרות בכך במרוצת הזמן.

דוגמה לסטארט-אפ מצליח לצורך העניין היא אפיפיקס, שהחלה את דרכה בחממת טרנדליינס מדיקל ומפתחת מוצר בתחום עקמת הנעורים. החברה מוכרת את מוצריה כיום בהצלחה בשווקים רבים. מעבר למהנדסים מוכשרים, ההצלחה דרשה גם רופאים, אנשי רגולציה, אנשי שיווק ומכירות, מומחים קליניים, יועצים עסקיים, בנקאי השקעות, ובמיוחד הרבה התמדה ועבודה קשה מכל הנוגעים בדבר.

מכיוון שסטארט-אפ זה לא מופע של אדם אחד, הרי שהסוד לפיצוח השיטה נעוץ ביצירת הרכב צוות מנצח, שמסוגל לקדם, כמקשה אחת, את הפרויקטים הטכנולוגיים שבליבת פעילות החברה. למשל, באמצעות חממה טכנולוגית, שמספקת לסטארט-אפים מטרייה רחבה, שחולשת על תחומים כמו ידע עסקי וניהולי, פיננסים, משאבי אנוש, פיתוח עסקי ומעטפת קשרים עסקיים ענפים. כל זאת, בנוסף לתמיכה טכנולוגית צמודה.

ישראל התברכה בנוער איכותי וסקרן, צמא לידע ולחדשנות. הסללת בני הנוער להעדיף לימודי מתמטיקה מוגברים היא חשובה, במיוחד לילדים שנוטים לכך ואצלם יש לטפח מצוינות בתחום, אך טיפוח ערכים וכישורים נוספים כמו מנהיגות, ניהול, שיווק ויזמות חשוב לא פחות. ייחודו של ההיי-טק הישראלי הוא לא רק בכוחו המדעי, כי אם גם באופי המיוחד של היזמים הישראליים. משום שכך, עלינו לטפח בהם גם יכולות שאינן מדעיות וקשורות למדעי החברה והרוח. רק כך נוכל להתגבר על התחרות הקשה שמתפתחת בתחום ההיי-טק ומאיימת על מעמדו הייחודי של הענף בישראל.

הכותב הינו מנכ"ל חממת טרנדליינס מדיקל.